תחיה כאריוכא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תחיה קריוקה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחיה כאריוכא

תחיה כאריוכאערבית: تحية كاريوكا; תעתיק מדויק: תחיה כּאריוכּא; 22 בפברואר 191520 בספטמבר 1999) הייתה רקדנית בטן ושחקנית קולנוע וטלוויזיה מצרייה. כאריוכא הופיעה במרבית מדינות ערב וכיכבה בסרטים מפורסמים לצד מוחמד עבד אל-והאב ופריד אל-אטרש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאריוכא נולדה באסמאעיליה בשם אבּלה בנת אל מוחמד קרים. היא עזבה את משפחתה לאחר סכסוך עם אביה בגיל 12 ועלתה על הרכבת לקהיר. עד גיל 31 הייתה לאחת מאגדות המחול המזרחי.

כאריוכא למדה בבית בספר למחול של איוונובה בטרם עברה לרחוב מוחמד עלי, הרחוב המקביל לברודוויי. היא נקראה כאריוכא בהקשר לריקוד סמבה ברזילאי, שאותו נהגה לבצע בתחילת הופעותיה בשנות ה-30 כאשר רקדה בקזינו של בדיה מסבני. מוקסמת מהמקצבים הברזילאיים, ביקשה כאריוכא מנגן הדרבוקה לנגן את המקצב הזה עבורה וכפי שהכניס עבד-אל-והאב את הסגנון הלטיני ללחניו הכניסה כאריוכא את הסגנון הלטיני לריקוד.

התחרות בקזינו של מסבני הייתה קשה במיוחד מול סאמיה גמאל, שרקדה שם בתחילת הקריירה שלה. הופעותיה של כאריוכא נמשכו כ-20–25 דקות לכל היותר. את תהילתה קיבלה כאריוכא בשנות ה-30 וה-40 עד כדי, שהמלך פארוק הזמין אותה לרקוד עבורו. הסגנון של כאריוכא היה שונה לחלוטין מזה של המתחרה שלה, סאמיה גמאל. התחרות בין כאריוכא לגאמל התחילה בימי הקולנוע ונמשכה עד לנישואיהן. משפטים כמו "אנחנו נמות אבל הריקוד ימשיך לחיות" "אין דבר פרט לריקוד"... הם משפטים שנשמעים מפיהן של רקדניות מצריות אך למעשה, לכל הרקדניות היה חלום אחר; להיות כוכבת קולנוע. כאריוכא הייתה אחת מהמעטות שהגשימו את החלום. היא כיכבה בסרטים בלתי נשכחים והפכה לאלילה בין הרקדניות של תקופתה ובעקבות כך התפתח "תסביך תחיה כאריוכא" של רקדניות שביקשו להידמות לה.

לאחר התאבדותה של מורתה בדיה מסבני בעקבות כישלון סרטה ואובדן כספה ציפו שגם היא תפתח איזשהו תסביך אבל לכאריוכא הייתה עזרה מצד סולימאן נג'יב, שבאותה העת היה המנהל של בית האופרה בקהיר. כאריוכא למדה בלט, דיברה אנגלית וצרפתית באופן שוטף והייתה מעורבת פוליטית; הייתה ממייסדי H.D.T.O (תנועה דמוקרטית לשחרור לאומי) ובעקבות כך נשלחה לכלא ל-101 ימים. בשלהי שנות ה-40 היא רקדה רק עבור המלוכה ולאחר מספר שנים הפסיקה לרקוד בכלל והתמסרה למשחק.

סרטה הראשון של כאריוכא "La Femme et le Pantin" (האישה והבובה) הזניק את הקריירה הקולנועית שלה בשנת 1935 ולאחר מכן עשתה 120 סרטים. בל נשכח גם את התיאטרון, סדרות הטלוויזיה שהפכו את כאריוכא לידועה מאד בעולם הערבי.

כאריוכא הייתה אישה מאד נחושה ותכונה זו סייעה לה בסצנת ריקודי הבטן בקהיר אבל היא הייתה גם רקדנית מצוינת. אף אחת לא התקרבה ליכולת הווירטואוזית שלה מבחינת מחוות ופלרטוט.

כאריוכא נישאה 14 פעמים, מספר כפול מזה של אביה; רשימת הגברים בחייה כוללת את השחקן רושדי עבזה, מוהרם פואד וכמו סאמיה גמאל, גם היא נישאה לאמריקאי שהמיר את דתו לאסלאם ולקח אותה לארצות הברית. נישואים אלה לא החזיקו מעמד; כאריוכא התגעגעה למצרים והבדלי התרבויות עשו את השאר. היא התגרשה ממנו וחזרה למצרים. מאוחר יותר, היא שבה לחיק האסלאם האורתודוקסי, מעשה שעשו רקדניות רבות בגיל מתקדם וכשחיו בשכחה.

כאריוכא הפכה להיות מודל לחיקוי ומקור השראה לכל הדור החדש של הרקדניות.

כאריוכא נפטרה בקהיר, 20 בספטמבר 1999 מהתקף לב.

מוחמד עבד אל-והאב אמר שכאריוכא מסוגלת להופיע עם מגוון מלא של תנועות על שטח מאד קטן וכשהיא רקדה רקס-שרקי, הסגנון שלה היה "מזרחי" טהור.