בית הקול

בית הקול

שיוך	דרכי נשימה עליונות
תיאור ב	מילון המוזיקה של רימן
מזהים
לטינית (TA98)	larynx
טרמינולוגיה אנטומיקה	A06.2.01.001
TA2 (2019)	3184
FMA	55097
קוד MeSH	A04.329
מזהה MeSH	D007830
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0023078

תמונה אנדוסקופית של בית הקול

הסבר אנטומי של בית הקול

בֵּית הַקוֹל (או תֵּבַת קוֹל. בלועזית: Larynx, לָרִינְקְס) הוא איבר בגרונם של יונקים ובעלי חוליות רבים אחרים, הממוקם בקדמת הצוואר בחלק העליון של קנה הנשימה, באזור שבו מתפצל הגרון לקנה הנשימה ולוושט. בית הקול עשוי חמישה חלקי סחוס, בהם מכסה הגרון בלועזית: Epiglottis, אפיגלוטיס), סחוס התריס (אשר קיבל את שמו מקרבתו לבלוטת התריס העוטפת את קנה הנשימה מתחת לבית הקול, וסחוס הקריקויד הטבעתי, למעשה הטבעת האחרונה של קנה הנשימה, כל אלה קשורים יחד על ידי רצועות של שרירים, ומרופדים בקרום רירי.

באנטומיה של הלרינקס ניתן לראות 5 סחוסים ועצם אחת: 3 גדולים thyroid, cricoid, epiglottis, זוג אריתנואידים היושבים בחלק האחורי של טבעת הקריקויד arytenoid ועצם הלשון אחת, הידועה כעצם היחידה בגוף שאינה מחוברת או נשענת על עצמות אחרות hyoid bone.

בית הקול משמש כהגנה למעבר האוויר מן הלוע אל הריאות בשאיפה ובנשיפה, תפקידו העיקרי להגן על מערכת הנשימה באמצעות עלייה של בית הקול וסגירתו בעת בליעה. בבית הקול מאוחסנים מיתרי הקול או שפתות הקול המרפדים את שני צדיו הפנימיים. על כן, שרירי בית הקול אחראיים גם על יצירת הצלילים האנושיים, ושינויים במתיחת מיתרי הקול ובאופן סגירתם ישפיעו על גובה הקול ועל עוצמתו. מידת הקִרבה בין מיתרי הקול נקבעת לפי הפעילות השרירית בבית הקול, והיא שקובעת למשל את בסיס החיתוך עבור העיצורים הסדקיים או את אופן הגיית ההגאים בעלי קוליות וכן ה מנושפות של העיצורים והצלילים הנוצרים בבסיסי חיתוך מגוונים.

ראו גם

• רככת בית הקול

קישורים חיצוניים

• בית הקול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.