תנועה תמטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תנועה תמטית היא כינוי לתנועת עזר שבאה בין שורש המילה לסופה.

בפרוטו-הודו-אירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוטו-הודו-אירופית, תנועות תמטיות תבואנה תמיד בשורשים המצריכים אותן, וקרויים, בהתאמה, "שורשים תמטיים". בשורשים התמטיים תבוא תנועה לפני היחסה, בדרך כלל e* או o*, ואילו לפני שורשים לא-תמטיים לא תבוא תנועה. מקובל להניח כי השורשים הלא-תמטיים קדמו לשורשים התמטיים, ואלה האחרונים נוצרו עקב הקושי להגות אשכול עיצורים במילים מסוימות. מסיבה זאת התווספו בחלק מהמילים תנועות שקדמו ליחסות, וכך נוצרו השורשים התמטיים. לראייה, בשפה החיתית, אחת מן השפות ההודו-אירופיות הקדומות ביותר, השורשים התמטיים כמעט שאינם קיימים.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Benjamin W. Fortson IV, Indo-European Language and Culture: An Introduction, 2004, p. 157
ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.