תקופת סנגוקו

תקופת סנגוֹקוּ (ביפנית: 戦国時代 ; סנגוֹקוּ ג'ידאי) או תקופת "המדינות הלוחמות" הייתה תקופה ארוכה שאופיינה בריבוי של מלחמות פנימיות, מאבקי שליטה ואי יציבות שלטונית בהיסטוריה של יפן שנמשכה מאמצע המאה ה-15 עד תחילת המאה ה-17. היא החלה בסוף תקופת מורומאצ'י בשנת 1467 במלחמת אונין ("אונין נו ראן", 1467–1477), ונמשכה לאורך תקופת אזוצ'י-מומויאמה, עד שעלתה שוגונות טוקוגאווה ואיחדה את יפן תחת שוגון אחד והחלה תקופת אדו.

מאז תחילת מלחמת אונין ובמהלכה, השלטון המרכזי של שוגונות אשיקאגה בבירה קיוטו נחרב, מה שהוביל להרס הסדר החברתי ביפן. מחוץ לבירה הדאימיו ושופטי השלום שהיו תלויים בשוגונות כמקור לסמכות וכוח, מצאו את עצמם מבודדים ופגיעים לכוחות חיצוניים ופנימיים.