תרבית רקמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרביות רקמה במעבדה

תרבית רקמה (אנגלית: Tissue Culture) היא שיטה לגידול חלק רקמה או תאים בודדים מחוץ לגוף האורגניזם ממנו נלקחו. הרקמות/תאים גדלים על קרקע מזון מלאכותית וסטרילית העונה על כל דרישותיהם מבחינה תזונתית, חומציות, טמפרטורה וכדומה. לשיטה חשיבות רבה בחקלאות המודרנית בכך שהיא מאפשרת לייצר מקודקוד צמיחה בודד אלפי צאצאים ועמידה בדרישות השוק לזן מסוים באיכות מסוימת תוך פרק זמן קצר.

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נלקח חומר צמחי מקודקודי צמיחה של חוטרים מבוררים. על החוטרים מפעילים חומרי-צמיחה המביאים ליצירת קאלוס. לאחר מספר חודשים, משנים את הרכב המצע וגורמים לקאלוס ליצור "עוברים וגטטביים". לאחר מספר העברות, מתפתחים עוברים אלה לצמחונים, ולאחר מספר העברות נוספות, לשתילונים בעלי מערכת שורשים מבוססת ועלים מאורכים. שתילונים אלה מוכנים לשלב האקלום לצמיחה מחוץ למעבדה.

יתרונות וחסרונות שיטת תרבית הרקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתילים איכותיים: בתרבית רקמה נבחרים המקורות הצמחיים הלא איכותיים ביותר מהם יוצרים אלפי צאצאים איכותיים ואחידים.
  • כאמור ניתן לייצר בזמן קצר יחסית כמות עצומה של צאצאים נאמנים לזן ואחידים.
  • שתילי תרבית הרקמה לא נקלטים בצורה מיטבית בשדה.
  • תהליך תרבית הרקמה מתרחש במעבדה סטרילית לחלוטין ולכן השתילים בריאים ונקיים ממזיקים וממחלות.
  • שיטת תרבית הרקמה מאפשרת לייצר מפרט בודד, נדיר, מבוקש ומיוחד אלפי צאצאים.
  • אין תלות בעונות השנה.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישנם זנים בהם שיטת הריבוי איטית יחסית.
  • ישנו אחוז קטן של מוטציות (שתילים שאינם נאמנים לזן) בשיטת תרבית הרקמה.
  • עלות גבוהה: בשל הצורך בסביבה סטרילית ונקייה, מכשור וחומרים יקרים הנדרשים לייצור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה לחקלאות, בית עלים
  • E. G. Heyne, Wheat and Wheat Improvement, 1987.
P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.