תרדמת התבונה מולידה מפלצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרדמת התבונה מולידה מפלצות
El sueño de la razón produce monstruos
Museo del Prado - Goya - Caprichos - No. 43 - El sueño de la razon produce monstruos.jpg
אמן פרנסיסקו דה גויה
תאריך יצירה בין 1797 ל-1799
טכניקה וחומרים תצריב, אקווטינטה
ממדים בס"מ 21.5 אורך × 15 רוחב

תרדמת התבונה מולידה מפלצות (בספרדית: El sueño de la razón produce monstruos) הוא תצריב מאת האמן הספרדי פרנסיסקו דה גויה. התצריב נוצר בין 1797 ל-1799, והוא היצירה מספר 43 מתוך 80 בסדרת "הגחמות" (לוס קאפריצ'וס) של גויה.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתצריב נראה האומן, כפי שהוא מדמיין את עצמו ישן, תוך כדי שהוא עסוק ביצירה. ניתן לראות את כלי החריטה שלו, וסביבו יצורים שונים, חיות לילה, ובייחוד אלו המייצגות בלבול (ינשוף) ובורות (עטלף). אחד הינשופים מרחף ממש מעל האומן ונראה כשומר עליו. ינשוף אחר, משמאלו של האומן, מגיש לו בטפריו מכחול. כמו כן, ניתן לזהות ביצירה שונר הרובץ ערני מאחורי האומן הישן, ומוכר מיצירות רבות אחרות שלו.[1]

נראה שבמקור תכנן גויה שהתצריב, בו נראה האומן ישן יהיה הראשון בסדרה וכך ימסגר את הסדרה כולה כפנטזיות, או קפריזות, שאין להן קשר עם המציאות.[2] על אף שבסופו של דבר נדחק התצריב למקום ה-43 בסדרת הקפריזות, נטען לגביו שהוא "מניפסט האמנות וההיסטוריה התרבותית באירופה" שכן הוא מציג את "המפתח לתודעת האדם הנאור והרציונלי", בחלום ובחזון התעתועים.[3]

פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר הדפסים שנעשו על פי אותו תצריב שנוספו להם הערות בנות זמנו של הצייר ואף כאלו המיוחסות לו. מהערות אלו עולות שלוש פרשנויות מרכזיות ליצירה:

  • הפרשנות הראשונה היא ביקורת על הנאורות. לפי עמדה זו הביטחון ביכולתה של התבונה להתגבר על אמונות ההבל ולהאיר את האמת הוא ביטחון שווא, שכן התבונה עצמה מובילה לאמונות הבל משלה.[4]
  • הפרשנות השנייה, על פי הערה בעותק שהשתייך לחברו של הצייר, היא תפיסה אסתטית לפיה על הצייר לדעת לאחד בין ההיגיון והפנטזיה על מנת למצות את יכולת הביטוי שלו. עליו לקבל את המכחול מינשוף הלילה (בתצריב - משמאל לדמות האומן הישן) המייצג את החיזיון, אולם ליצור יצירה מאוזנת שבה גם להיגיון מקום מרכזי (כפי שמייצג הלינקס מימין לאומן).[5] ייתכן שעמדה זו הייתה דרך להסוות ביקורת חברתית של האומן, שכן כבר בתקופתו נטען שגויה מציג בתצריב ביקורת חברתית על אישים ספרדים או על מוסדות ספרדיים.[6]
  • ביקורת כזאת מתוארת בפרשנות השלישית, שמדגישה את האכזבה ואת המרירות של האומן מקוצר ידה של התבונה להכריע את הטיפשות, האדישות וקהות החושים שהוא חווה סביבו, בחצר המלוכה, בה שימש כאומן חצר.[7]

פרשנויות מודרניות:

  • ניתן לפרש את התצריב גם כקריאה להיצמד לתבונה. לפי פרשנות זו, ההתעלמות מזעקת ההיגיון, מובילה להתרחקות מהמציאות ולשגייה בחזיונות בלבד.[8] לפיכך, זוהי קריאת הזהרה של האומן לעצמו ולחברה בה הוא פעל להישאר עירני, בדומה ללינקס.[9]
  • ברוח פרשנות פסיכולוגית, נטען כי חזיונות החלום המפלצתיים של האומן הם ייצוגיים סמליים שלו עצמו,[10] ושמייצוגים אלו יכול האומן לקבל חומר ליצירתו.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Helman, Edith, Trasmundo de Goya, Madrid: Alianza Editorial, 1983, עמ' 165
  2. ^ Helman, Edith, Trasmundo de Goya, Madrid: Alianza Editorial, 1983, עמ' 164
  3. ^ Manuela B. Mena Márquez, Goya : Prophet der Moderne, Köln: DuMont, 2005, עמ' 14f, ISBN 3-8321-7563-6
  4. ^ Matilla, J. M, תרדמת התבונה מולידה מפלצות (בספרדית), https://www.museodelprado.es/
  5. ^ תרדמת התבונה מולידה מפלצות, עותק על נייר (בספרדית), https://www.museodelprado.es/
  6. ^ Helman, Edith, Trasmundo de Goya, Madrid: Alianza Editorial, 1983, עמ' 54
  7. ^ .Matilla, J. M, תרדמת התבונה מולידה מפלצות (בספרדית), https://www.museodelprado.es
  8. ^ Helman, Edith, Trasmundo de Goya, Madrid: Alianza Editorial, 1983, עמ' 221, fn. 43
  9. ^ Klein, Peter K., Der Schlaf der Vernunft : Originalradierungen von Francisco de Goya : Marburger Universitätsmuseum für Bildende Kunst, 19. November 2000 bis 18. Februar 2001 : Instituto Cervantes, München, 28. Februar bis 6. April 2001, Marburg: Universitätsmuseum für Bildende Kunst, [2000], פרק Programm und Intention der Caprichos, עמ' 19, ISBN 84-89721-77-7
  10. ^ Hofmann, Werner, Goya : vom Himmel durch die Welt zur Hölle, München: Beck, Sonderausg, 2005, עמ' 85, ISBN 3-406-54177-1