Beggars Banquet
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת הרולינג סטונז | ||||||
| יצא לאור | 6 בדצמבר 1968 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 17 במרץ - 25 ביולי 1968 | |||||
| מקום הקלטה |
אולפני אולימפיק  | |||||
| סוגה | רוק, בלוז | |||||
| שפה |
אנגלית | |||||
| אורך | 39:47 | |||||
| חברת תקליטים |
אבקו/דקה (בריטניה) אבקו (ארצות הברית) | |||||
| הפקה | ג'ימי מילר | |||||
| ||||||
  | ||||||
Beggars Banquet הוא אלבום של להקת הרוק הבריטית הרולינג סטונז שיצא ב-1968.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום כולל עשרה שירים. למרות הצלחת האלבום מכל הבחינות, יצא ממנו רק סינגל אחד: Street Fighting Man והבי סייד שלו No Expectations. השיר Street Fighting Man הצליח מאוד והוא אחד מהשירים הטובים של הלהקה, אך השיר המצליח ביותר באלבום הוא Sympathy for the Devil, שנחשב בעיני רבים לשיר המוצלח ביותר של הלהקה ודורג במקום ה-32 ברשימת 500 השירים הטובים ביותר של מגזין הרולינג סטון.
חברי הלהקה בזמן יציאת האלבום היו: מיק ג'אגר, קית' ריצ'רדס, ביל ווייאהם, צ'ארלי ווטס ובריאן ג'ונס.
האלבום קיבל פלטינה אחת בלבד, שהה במקום החמישי במצעד האמריקאי 32 שבועות, ושהה במקום השלישי במצעד הבריטי 12 שבועות. המקום הגבוה ביותר אליו הגיע בבילבורד היה החמישי בשנת 1969.
מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-57 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר. האלבום הגיע למקום ה-67 בסקר האלבום הטוב ביותר שערכה רשת הטלוויזיה VH1.
בנוסף להיותו אחד מהקלסיקות של האבנים, האלבום גם נחשב אחד מארבעת האלבומים הטובים ביותר של האבנים מבחינה אמנותית. שלושת האחרים הם: Sticky Fingers, Let It Bleed ו-Exile on Main Street.
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sympathy for the Devil
- No Expectations
- Dear Doctor
- Parachute Woman
- Jigsaw Puzzle
- Street Fighting Man
- Prodigal Son
- Stray Cat Blues
- Factory Girl
- Salt of the Earth
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Beggars Banquet באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Beggars Banquet באתר AllMusic
האלבום Beggars Banquet באתר Discogs
האלבום Beggars Banquet באתר ספוטיפיי
.svg){kind=logo}
| בקרת זהויות |
|
|---|