Catherine Wheel

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Catherine Wheel
מקום הקמה גרייט ירמות' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קריסליס רקורדס, קולומביה רקורדס, פונטנה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירות ידוע 5
פרופיל ב-IMDb
חברים
Rob Dickinson עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Catherine Wheel הייתה להקת שוגייז רוק אלטרנטיבי אנגלית. הלהקה פעלה בין השנים 1990 ל-2000, הוציאה חמישה אלבומים באורך מלא, יצאה לסיבובי הופעות ארוכים רבים וחוותה רמות משתנות של הצלחה מסחרית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Catherine Wheel הוקמה ב-1990, וכוללת את הזמר-גיטריסט רוב דיקינסון (בן דודו של ברוס דיקינסון, סולנה של איירון מיידן), הגיטריסט בריאן פוטר, הבסיסט דייב האווס והמתופף ניל סימס. האווס ניגן בעבר בלהקה שהושפעה מ-Joy Division בשם Eternal. הלהקה נכללה לפעמים בסצנת השוגייז, המאופיינת בלהקות שעשו שימוש נרחב במשוב גיטרה ובשטיפות רעש מזעזעות, כמו גם אינטראקציה מתמשכת שלהן עם מספר רב של דוושות אפקטים על רצפת הבמה.[1]

הלהקה ביצעה סשן בתוכנית של ג'ון פיל בתחילת 1991 כשהיא עדיין לא חתומה; שני תקליטורי ויניל בגודל 12 אינץ' יצאו ב-Wilde Club Records שבסיסו בנוריץ'. הם חתמו בלייבל הגדול Fontana Records לאחר שחוזרו על ידי שני Creation רקורדס והלייבל Opal Records המנוהל על ידי בריאן אינו. אלבום הבכורה של הלהקה, Ferment מ-1991/92, עשה רושם מיידי בעיתונות המוזיקה והציג את הלהיט השני בגודלו בארצות הברית של Catherine Wheel, "Black Metallic", כמו גם את הלהיט "I Want to Touch You". Black Metallic הופיע מאוחר יותר בסרט S. Darko, סרט ההמשך לדוני דארקו.

הלהקה זכתה להצלחת שיא עם יציאת הסינגל "Crank" ואלבומה Chrome בשנת 1993 וגם להצלחה מינורית גם עם אלבומים אחרים, כולל Happy Days, שהציג את השיר "Judy Staring at the Sun" בשיתוף פעולה עם טניה דונלי. גם Catherine Wheel השיגה סיבוב כבד ב-MTV והופיעה שם מספר פעמים. אף על פי שמעולם לא היו להם אלבומים או שירים שזכו להצלחה גדולה במולדתם, Catherine Wheel ממשיכה להיות פופולרית בקרב מעריצי רוק אלטרנטיבי ומבקרים ומבקרים.

עם האלבום Chrome, שיצא ב-1993, החלה הלהקה החלה להשיל את תג ההסתכלות המקורי שלה, תוך כדי שימוש מיומן באווירה, למשל בשיר "Fripp". בראיון ב-2007 אמר רוב דיקינסון שחברי להקת Death Cab for Cutie ולהקת אינטרפול אמרו לו שללא האלבום הזה, הלהקות שלהם "לא היו קיימות".[2]

ב-Happy Days של 1995, הלהקה התעמקה יותר ברוק אגרסיבי יותר, מה שהרחיק חלק מבסיס המעריצים שלה, אפילו כשהגדיל את החשיפה שלה בארצות הברית בעידן שלאחר הגראנג'. הסינגל "Waydown", ובמיוחד הקליפ שלו בנושא תאונת מטוס זכה להצלחה בארצות הברית, בעוד בבריטניה עלה ז'אנר הבריטפופ, מה שגרם ללהקה להמשיך ולזכות להצלחה גדולה יותר מחוץ לאנגליה.

האוסף Like Cats and Dogs, שכלל בעיקר בי-סיידס, יצא בשנה שלאחר מכן וחשף צד שקט ומהורהר יותר של הלהקה, הצד הזה זכה לידי ביטוי גם באלבום "אדם וחוה" מ-1997.

בשנת 2000, הגיחה הלהקה מחדש עם חברת תקליטים חדשה, בסיסט חדש (בן אליס); שם הלהקה שונה (The Catherine Wheel); ואלבום חדש, Wishville. לאחר ביקורות מעורבות, מהומה בחברת התקליטים ומכירות בינוניות, יצאה הלהקה להפסקה.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוב דיקינסון - שירה מובילה, גיטרות (1990–2000)
  • בריאן פוטר - גיטרות, קולות רקע (1990–2000)
  • בן אליס - גיטרה בס (1999–2000)
  • ניל סימס - תופים, כלי הקשה, קולות רקע (1990–2000)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ferment 1992 - מס' 36 בריטניה
  • Chrome 1993 - מס' 58 בריטניה
  • ימים שמחים (1995) - מס' 163 בארצות הברית
  • אדם וחווה (1997) - מס' 53 בריטניה, מס' 178 בארצות הברית
  • Wishville 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vigil, Delfín (24 July 2008). "Looking up at last". San Francisco Chronicle. Retrieved 25 August 2011.
  2. ^ בן ריינר. טורונטו סטאר. 1.2.2007 Behind the Wheel