לדלג לתוכן

DJ Mag

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
DJ Mag
תאריכי הופעה 1991–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0951-5143
djmag.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

DJ Mag (הידוע גם בשם DJ Magazine) הוא מגזין מוזיקת דאנס אלקטרונית ותקליטנים בריטי.[1] המגזין, שנוסד ב-1991, מתפרסם מדי חודש.

העיתון מפרסם את רשימת 100 תקליטני השנה, רשימת 100 מועדוני השנה, רשימת 100 פסטיבלי השנה ורשימת האמנים הבריטים הטובים ביותר.[2]

גרסה מוקדמת למגזין הופיעה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 כ-Disc Jockey Magazine. מאוחר יותר, שם המגזין שונה ל-Jocks Magazine. המגזין נוסד באמצע 1991. בתחילה, המגזין, בעריכתו של כריס מלור כעורך הראשי של המגזין, פורסם מדי שבוע. בשלב זה, המגזין היה מגזין התקליטנים הנמכר ביותר בבריטניה, ואחד מהחשובים ביותר בסצנת המוזיקה המתפתחת.[3]

עקב עומס העבודה לפרסום המגזין מדי שבוע, הנהלת המגזין החליטה ב-1992 (עד ל-2008) כי המגזין יתפרסם מדי שבועיים. באותה תקופה, החלו לפרסם את תקליטן השנה, בהצבעת עורכי המגזין. מאוחר יותר, שונה שמה של הרשימה לרשימת 100 תקליטני השנה.[3]

ב-2001, העיתונאית לסלי רייט החליפה את כריס מלור כעורכת הראשית של המגזין.[3]

ב-2011, קרל לובן החליף את לסלי רייט כעורך הראשי של המגזין.

100 הדיג'ייז המובילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארדוול מחזיק את הלוח שלו לאחר שהוכתר כ-דיג'יי מספר אחת ב-2014.
דייוויד גטה הוכתר כ-דיג'יי מספר 1 בפעם השנייה בשנת 2020.

הנכס הגדול ביותר של המגזין הוא סקר ציבורי של 100 הדיג'ייז הפופולריים בעולם. הסקר משך יותר ממיליון קולות ב-2015, מה שהפך אותו לסקר המוזיקה הגדול בעולם. דני רמפלינג היה הראשון שזכה לתפקיד הדיג'יי מספר 1 בעולם על ידי עיתונאי המגזין ב-1991. בשנת 1992 נבחרה סמוקין ג'ו לדיג'יי מספר 1 על ידי עורכי המגזין והיא ה-DJ האישה היחידה שזכתה אי פעם בדירוג העליון. בשנת 1993 כדי לחגוג את המהדורה ה-100 של מגזין DJ, הציג המגזין רשימת 100 המובילים שעדיין הורכבה על ידי הצוות שלו עד 1996. בחמש השנים הקודמות, המערכת למועמדים הבחירה וההצבעה לקביעת הזוכים היו דומות לאלו של פרסי הגראמי הנוכחיים ופרסי הבריטים בכך שמומחי תעשיית מוזיקת ​​הריקוד (במקרה זה עיתונאי מוזיקה) החליטו מי היה מועמד ומי זכה בפרס. עם זאת, בשנת 1997 התקבלה ההחלטה על ידי הפרסום לתת לקוראי המגזין להחליט מי לדעתם הוא התקליטן המוביל בעולם, ובשנת 1997 הדיג'יי הבריטי קארל קוקס היה הזוכה הראשון בפרס 100 הדיג'ייז המובילים בהצבעה פומבית. נכון לשנת 2017, פרגי מחזיק בשיא השיר החדש הגבוה ביותר בתולדות הסקר, שהושג כאשר הגיע למקום ה-8 בשנת 2000. הדיג'יי ההולנדי ארמין ואן ביורן מחזיק כרגע בשיא של מרבית הזכיות הכוללות עם חמש ושיא ארבע ברציפות.

סקר 100 הדיג'ייז המובילים נחשב לחשוב מאוד לתקליטנים כמשפיעים על דמי ההזמנה ורמת הפופולריות הנוכחית שלהם. דיג'ייז בקביעות מסע פרסום להצבעות, תהליך המותר על ידי המגזין. הדיג'יי ההולנדי הארדוול עשה פעם צניחה חופשית כחלק מסרטון הקמפיין שלו; דייוויד גטה יוצר באופן קבוע סרטוני אנימציה כחלק ממסע ההצבעה שלו; דימיטרי וגאס ולייק מייק הוציאו מיקס בלעדי למעריצים שלהם כחלק מקמפיין 2015 שלהם.

הדיג'יי המוביל – לפי DJ Magazine
שנה זוכה
1991 בריטניהבריטניה דני רמפלינג
1992 בריטניהבריטניה סמוקין ג'ו
1993 בריטניהבריטניה Aba Shanti-I
1994 לא ידוע
1995 בריטניהבריטניה ג'ודג' ג'ולס
1996 בריטניהבריטניה קארל קוקס
3 הדיג'ייז המובילים – הצבעה ציבורית
שנה מקום ראשון מקום שני מקום שלישי
1997 בריטניהבריטניה קארל קוקס בריטניהבריטניה פול אוקנפולד בריטניהבריטניה סאשה
1998 בריטניהבריטניה פול אוקנפולד בריטניהבריטניה קארל קוקס בריטניהבריטניה ג'ודג' ג'ולס
1999 בריטניהבריטניה פול אוקנפולד בריטניהבריטניה קארל קוקס בריטניהבריטניה סאשה
2000 בריטניהבריטניה סאשה בריטניהבריטניה פול אוקנפולד בריטניהבריטניה ג'ון דיגוויד
2001 בריטניהבריטניה ג'ון דיגוויד בריטניהבריטניה סאשה ארה"בארה"ב דני טנגליה
2002 הולנדהולנד טייסטו בריטניהבריטניה סאשה בריטניהבריטניה ג'ון דיגוויד
2003 הולנדהולנד טייסטו גרמניהגרמניה פול ואן דיק הולנדהולנד ארמין ואן ביורן
2004 הולנדהולנד טייסטו גרמניהגרמניה פול ואן דיק הולנדהולנד ארמין ואן ביורן
2005 גרמניהגרמניה פול ואן דיק הולנדהולנד טייסטו הולנדהולנד ארמין ואן ביורן
2006 גרמניהגרמניה פול ואן דיק הולנדהולנד ארמין ואן ביורן הולנדהולנד טייסטו
2007 הולנדהולנד ארמין ואן ביורן הולנדהולנד טייסטו בריטניהבריטניה ג'ון דיגוויד
2008 הולנדהולנד ארמין ואן ביורן הולנדהולנד טייסטו גרמניהגרמניה פול ואן דיק
2009 הולנדהולנד ארמין ואן ביורן הולנדהולנד טייסטו צרפתצרפת דייוויד גטה
2010 הולנדהולנד ארמין ואן ביורן צרפתצרפת דייוויד גטה הולנדהולנד טייסטו
2011 צרפתצרפת דייוויד גטה הולנדהולנד ארמין ואן ביורן הולנדהולנד טייסטו
2012 הולנדהולנד ארמין ואן ביורן הולנדהולנד טייסטו שוודיהשוודיה אביצ'י
2013 הולנדהולנד הארדוול הולנדהולנד ארמין ואן ביורן שוודיהשוודיה אביצ'י
2014 הולנדהולנד הארדוול בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד ארמין ואן ביורן
2015 בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד הארדוול הולנדהולנד מרטין גריקס
2016 הולנדהולנד מרטין גריקס בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד הארדוול
2017 הולנדהולנד מרטין גריקס בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד ארמין ואן ביורן
2018 הולנדהולנד מרטין גריקס בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד הארדוול
2019 בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד מרטין גריקס צרפתצרפת דייוויד גטה
2020 צרפתצרפת דייוויד גטה בלגיהבלגיה דימיטרי וגאס ולייק מייק הולנדהולנד מרטין גריקס
2021 צרפתצרפת דייוויד גטה הולנדהולנד מרטין גריקס הולנדהולנד ארמין ואן ביורן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "About DJ Mag (History)". DJ Magazine. 9 באוקטובר 2012. נבדק ב-5 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Malt, Andy. "CMU: TGE 2017: New music media business models – DJ Mag | Complete Music Update". completemusicupdate.com. Complete Music, 23 May 2017. נבדק ב-25 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 "20 Years of DJ Mag – A Retrospective". DJ Mag (באנגלית). 9 באוקטובר 2012. נבדק ב-25 בספטמבר 2017. {{cite journal}}: (עזרה)