IO.SYS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

IO.SYS‏ הוא חלק בסיסי וחשוב במערכות ההפעלה MS-DOS ו־Windows 9x. הוא מכיל את מנהלי ההתקנים של החומרה המותקנים כברירת מחדל, וכן את תוכנית האתחול.

תהליך האתחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתחול מחשב, המקטע (Sector) הראשון של התקן האתחול, נטען לזיכרון המחשב, ומורץ שם. אם מדובר במקטע האתחול של DOS, המחשב טוען את שלושת המקטעים הראשונים של IO.SYS לזיכרון, ומעביר שליטה אל IO.SYS, אשר מבצע את השלבים הבאים:

  1. טוען את שאר החלקים שלו עצמו אל הזיכרון.
  2. מפעיל על פי תור את מנהלי ההתקנים המותקנים כברירת מחדל (לדוגמה: קונסול, אפיק טורי, דיסק, וכדומה)
  3. טוען את ליבת DOS וקורא לשגרת האתחול. הליבה מאוחסנת ב־MSDOS.SYS במערכת MS-DOS, וב־IO.SYS במערכת Windows 9x. בשלב זה ניתן לגשת לקבצים באופן רגיל.
  4. מעבד את הקובץ MSDOS.SYS ב־Windows 9x.
  5. מעבד את הקובץ CONFIG.SYS ב־MS-DOS 2.0 ומעלה, וב־Windows 9x.
  6. טוען את COMMAND.COM (או מעטפת מערכת הפעלה אחרת אם צויינה).
  7. מציג את ה־bootsplash (תצוגה גרפית בעת עליית וכיבוי מערכת הפעלה) ב־Windows 9x. אם LOGO.SYS קיים, הוא משמש את ה־bootsplash, אחרת המחשב משתמש ב־bootsplash שב־IO.SYS.

במחשבי IBM PC DOS ו־DR DOS, מתבצע השימוש בקובץ IBMBIO.COM לאותה מטרה, והוא בתורו קורא לקובץ IBMDOS.COM.

דרישות ברמת הדיסק קשיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתי הרשומות הראשונות של תיקיית השורש צריכות להיות מוקצות ל־IO.SYS ו־MSDOS.SYS, תוך שמירה על סדר הקבצים (IO.SYS ראשון, MSDOS.SYS שני).
  • IO.SYS חייב להיות הקובץ הראשון בטבלת התיקיות של FAT בשביל קבצים.
  • הקבצים IO.SYS ו־MSDOS.SYS חייבים להיות רציפים.

למרות האמור לעיל, גרסה 3.3 מאפשרת ממקטע 4 ומעלה להתפצל, וגרסה 5.0 מאפשרת לשלושת המקטעים הראשונים של IO.SYS להיות ממוקמים בכל מקום (בתנאי שהם רציפים). COMMAND.COM יכול להיות מטופל ככל קובץ אחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*MS-DOS Device Driver Names Cannot be Used As File Names – כולל את רשימת מנהלי ההתקנים הקיימים כברירת מחדל.
Crystal kpackage.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תוכנה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.