In the Wee Small Hours הוא אלבום של הזמר פרנק סינטרה אותו ארגן נלסון רידל, האלבום יצא לאור בשנת 1955. באלבום זה הביא סינטרה את תפיסתו לאלבומי קונספט לדרגה חדשה. באלבום זה הגשים סינטרה באופן מלא את הרעיונות בהם אחז עוד מאלבומו הראשון The Voice of Frank Sinatra משנת 1946. אלבום זה הפך ברבות השנים לאחד מאלבומיו המפורסמים ביותר והמושמעים ביותר.
אלבום זה היה לאלבומו הראשון שיצא על אריך נגן בקוטר 30.5 ס"מ, וחשוב יותר הוא הכיל לראשונה שירים שנכתבו והוקלטו במיוחד לאלבום זה, דבר שלא היה נכון במלואו לגבי אלבומיו הקודמים, שהכילו שירים רבים שהוקלטו בעבר על ידי אחרים.
השירים באלבום In the Wee Small Hours היו בלדות שנסובו סביב אווירת הבדידות של שעות הלילה המאוחרות והיסורים על אהבה שאבדה (ניתן לקשור זאת לכאורה לפרדתו הכואבת מהשחקנית אווה גרדנר). האלבום נפתח בשיר הנושא העגמומי, שנכתב זמן קצר לפני הקלטתו, ולאחריו מבחר של שירי פופ קלאסי (מסורתי), כל אחד מהם מאורגן באווירה מאופקת ורגועה על ידי הרכב נגנים קטן או כלי מייתר הנותנים אווירה מהורהרת.
עטיפת האלבום, נחשבת היום לקלאסיקה, מחזקת את נושא האלבום. העטיפה מציגה את סינטרה המהורהר, על רקע רחוב נטוש ומסתורי בשעת לילה מאוחרת.
בשנת 2003 דורג האלבום במקום ה 100 בדרוג 500 האלבומים החשובים ביותר של כל הזמנים על ידי המגזין רולינג סטון. כמו כן מופיע האלבום בספר "1001 אלבומים שאתה חייו לשמוע לפני מותך", שנכתב על יד רוברט דימרי. בשנת 2007 הוא נבחר על ידי טיים מגזין לאחד מ 100 האלבומים של כל הזמנים.
עטיפת אלבומו של הזמר טום וייטס, The Heart of Saturday Night, מבוססת רבות על עטיפת האלבום ובכמה אתרי אינטרנט הועלתה הסברה כי גם האלבום עצמו מושפע מיצירתו של סינטרה.