M1917 בראונינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בראונינג M1917
Browning1917.jpg
מידע כללי
סוג מקלע מקורר מים
תכנון ג'ון בראונינג, 1917
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שנות שירות 1917 עד שנות ה-60
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
מלחמת וייטנאם
יחידות שיוצרו 128,369
מידע טכני
קליבר .30-06 ספרינגפילד
פעולה רתע
הזנה חגורת תחמושת 250 כדורים
כוונות ברזל
אורך כולל 980 מ"מ
אורך קנה 609 מ"מ
משקל מלא 47 ק"ג
קצב אש 450 כדורים לדקה (M1917)
600 כדורים לדקה (M1917A1)
מהירות לוע 853 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 550 מטר
טווח מקסימלי 5,000 מטר

בראונינג מודל 1917 הוא מקלע בינוני שהיה בשימוש כוחות צבא ארצות הברית במספר רב של קרבות ומלחמות, ביניהם מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ובמספר חזיתות במלחמת וייטנאם. מכונת הירייה הייתה בשימוש בארצות נוספות. מכונת הירייה הייתה מוזנת על ידי שרשיר. קירור הקנה נעשה באמצעות מים שהקיפו אותו בשרוול עבה חיצוני. המים הוזנו לשרוול הקרור באמצעות צינורית ממכל מים נפרד.

המכונה הייתה בשימוש לצד מכונת הירייה M1919 בראונינג שהייתה קלה יותר ומקוררת על ידי אוויר. מכונת הירייה הייתה בשימוש ברמה הגדודית ולעתים קרובות מוקמה על כלי רכב.

למכונת הירייה היו שני דגמים מרכזיים, ה-M1917 שהיה בשימוש במלחמת העולם הראשונה וה-M1917A1 שהיה בשימוש בזמן מלחמת העולם השנייה. ה-M1917 היה בשימוש על הקרקע ועל מספר כלי טיס, קצב האש עמד על 450 כדורים לדקה; ל-M1917A1 היה קצב אש של 600 כדורים לדקה.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M1917 בראונינג בוויקישיתוף
P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.