SmartDeviceLink

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף SDL)
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

SmartDeviceLink או SDL הוא שמו של פרויקט מיוזמת חברת פורד ליצירת תקן אחיד עבור התקנים תוך-רכביים רבים הנמצאים בשימוש בתעשיית הרכב או שעשויים להמצא בכלי רכב.

היעד של הפרויקט הוא ליצור ממשק אחיד של תוכנה עבור אפליקציות, מפתחים ורכיבי קצה ברכבים עבור יצירת אפליקציות מיובאות ושיתנהגו באופן משולב עם רכיבי הקצה.

SDL מורכב משני רכיבי תוכנה עיקריים: ליבה אשר עוטפת שירותים פנים רכביים ומתחברת לממשק המשתמש של הרכב והרכיב השני הוא פרוקסי נייד אשר מממש API לגישה ושימוש שירותים ברכיבי קצה ברכב.

התקן אומץ רעיונית על ידי תאגיד טויוטה המתחרה עם פורד.

הליך פעולת SDL[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המכשיר והרכב מתחברים
  • האפליקציה שולחת בקשה לרכב והרכב עונה (Remote Procedure Calls). האפליקציות יראו כאילו הן פועלות מתוך הרכב אולם הלוגיקה (Business Logic) יהיה בתוך המכשיר
  • המשתמש מתקשר עם הרכב והרכב מודיע הודעות לאפליקציה על אירועים המתרחשים ברכב
  • האפליקציה מגיבה על ידי שליחת בקשות לעדכון התנהגות או תצוגה ברכב עצמו