טויוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים פרסומיים, צורך בהגהה ובתיקון פיסוק.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים פרסומיים, צורך בהגהה ובתיקון פיסוק.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
טויוטה מוטור
トヨタ自動車(יפנית)
Toyota (אנגלית)
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, נסחרת ב-NYSE, טוקיו ולונדון
בורסה
מייסדים קישירו טויודה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 28 באוגוסט 1937 – הווה (86 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • הינו מוטורס
  • טויוטה ייצור אינדיאנה
  • טויוטה ייצור טקסס
  • טויוטה ייצור קנטקי
  • טויוטה הנדסה וייצור צפון אמריקה
  • טויוטה מזרח יפן
  • טויוטה ייצור מיסיסיפי
  • טויוטה ייצור קנדה
  • Kuozui Motors
  • טויוטה ייצור מערב וירג'יניה
  • טויוטה ייצור הממלכה המאוחדת
  • טויוטה ייצור צרפת
  • טויוטה תאילנד
  • טויוטה קיושו
  • Toyota Auto Body
  • טויוטה שירותים פיננסים
  • טויוטה צפון אמריקה
  • דייהטסו
  • טויוטה מכירות ארה"ב
  • טויוטה קנדה
  • טויוטה אוסטרליה
  • טויוטה אירופה
  • טויוטה הממלכה המאוחדת
  • Toyota Kirloskar Motor Private Limited
  • טויוטה החזקות
  • Toyota Research Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה טויוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כלי תחבורה
שווי שוק 109.60 מיליון MYR (24 בפברואר 2024)
הכנסות 28,403,118,000,000 ין יפני (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 2,853,971,000,000 ין יפני (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 2,312,694,000,000 ין יפני (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר אקיו טויודה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אקיו טויודה עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 359,542 (נכון ל־31 במרץ 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
global.toyota
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טויוטהיפנית: トヨタ自動車‏; באנגלית: Toyota) היא חברה יפנית לייצור כלי רכב, שהמטה שלה ממוקם בעיר טויוטה שבמחוז אאיצ'י, יפן. היא מייצרת את המותגים טויוטה, לקסוס וסאיון, ושולטת ביצרנית הרכב היפנית דייהטסו.

טויוטה היא יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, עם ייצור ומכירה של כ-10.5 מיליון כלי רכב ב־2021.[1] בשנה זו הפכה טויוטה גם ליצרנית הרכב הנמכר ביותר בארצות הברית, לאחר שמכרה בשוק האמריקאי 2.3 מיליון מכוניות, לעומת 2.2 מיליון של חברת ג'נרל מוטורס.[2] החברה מעסיקה כ־330 אלף עובדים.[3]

טויוטה נחשבת למובילה בשיטות פיתוח וייצור, ושיטת Toyota Production System שפותחה בה, חוללה מהפכה בתעשיית הרכב והשפיעה גם על תעשיות אחרות.[4] לחברה פס ייצור של עשרה מיליון מכוניות בשנה.[5]

בין השנים 20082014, הייתה טויוטה יצרנית הרכב המובילה במספר מכירות כלי רכב.[6][7]

נכון לשנת 2023, מייצרת טויוטה כלי רכב תחת ארבעה מותגים: דייהטסו, הינו, לקסוס וטויוטה. החברה מחזיקה גם ב-20% מחברת סובארו, 5% מחברת מאזדה, 4.9% מסוזוקי, 4.6% מאיסוזו, 3.8% מימאהה מוטורס ו-2.8% מפנסוניק. בנוסף היא הבעלים (עם 50.1% מהמניות) של חברת ייצור המשאיות והאוטובוסים הינו מוטורס.[8]

הקמתה וראשיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם הקורולה מ-1969

טויוטה הוקמה בספטמבר 1933 כחטיבה של חברת טויודה, שעסקה בייצור מכונות אריגה לטקסטיל. מנהל החטיבה הראשון היה קישירו טויודה, בנו של סאקיצ'י טויודה, מייסד החברה. המנוע הראשון של החטיבה פותח ב־1934, והמכוניות הראשונות (מודל A1 ו-G1) הוצגו ב־1935. ב־1936 החל הייצור הסדרתי של המכונית הראשונה, מודל AA.[9]

חטיבת הרכב הפכה לחברה נפרדת ונרשמה תחת השם 'טויוטה' ב-28 באוגוסט 1937. באותה שנה הוקם המפעל הראשון של החברה לייצור רכב בעיר קורומו שביפן. במהלך מלחמת העולם השנייה החברה עסקה בעיקר בייצור משאיות עבור הצבא היפני כולל משאית אמפיבית Su-Ki, ומפעליה לא הופצצו על ידי בעלות הברית. ב־1947 החל מחדש יצור המכוניות הפרטיות, שנמכרו בשם "טויופט" (Toyopet). הדגם הראשון שנמכר תחת שם זה היה ה-SA. לאחר הכניסה לשוק האמריקאי הוחלט להפסיק את השימוש בשם זה, מכיוון שהוא יצר אסוציאציה לחיות מחמד (pet באנגלית). השם המשיך להיות שימושי בשווקים אחרים עד מחצית שנות ה-60.

ב־1956 הוקמה רשת סוכני המכירות.

ב־1958 החלו מכירות רכבי החברה בארצות הברית, שהסתכמו בסיום השנה במכירת 287 כלי רכב מדגם הקראון (Crown) וכן רכב SUV מדגם לנד קרוזר אחד.[10]

ב־1963 הקימה טויוטה את המפעל הראשון שלה מחוץ ליפן במלבורן, אוסטרליה.[11] ב־1965 החברה נכנסה לתחום מכוניות ספורט והחל במכירות של "טויוטה ספורט 800".

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים החברה הקימה מפעלים מקומיים לייצור והרכבה בארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה, קנדה, אינדונזיה, פולין, דרום אפריקה, טורקיה, ברזיל, הודו, ארגנטינה, צ'כיה, מקסיקו ותאילנד. מכוניות משפחתיות קומפקטיות מיוצרות במותג "קורולה" משנת 1966, ונמכרו בכ־28 מיליון יחידות. מותג היוקרה לקסוס נולד ב־1989 כדי להתחרות בשוק האמריקאי במותגי היוקרה האירופאים. בעשור הראשון של המאה ה-21 החלה טויוטה למכור את המותג לקסוס בשווקים נוספים.

מניות החברה נסחרות בבורסות של טוקיו וניו יורק.

ב-2012 חתמה טויוטה על הסכם שיתוף פעולה עם סובארו ויצירת דגם משותף – טויוטה GT86, שנמכר גם כסובארו BRZ.

ביולי 2012 ייצרה טויוטה את המכונית ה-200 מיליון.[12] וב־2013 יוצרה הקורולה ה-40 מיליון.[13]

ב־2014, מיליוני מכוניות של טויוטה שיוצרו בין השנים 2000 ל-2014, נקראו לטיפול חוזר (ריקול) בכריות האוויר שלהן. במכוניות אלו, כמו גם ביצרניות רכב נוספות, נתגלו תקלות שונות בכריות האוויר שיוצרו על ידי חברת טאקאטה.

באוגוסט 2016, השלימה טויוטה רכישת 100% ממניותיה של דייהטסו בעסקת חילופי מניות. במסגרת העסקה הוכרז כי דייהטסו תמשיך לייצר מכוניות קטנות תוך התבססות על טכנולוגיות שיושאלו מטויוטה, גם עבור המותג שלה וגם עבור מותג חברת האם טויוטה.[14]

עוד ב־2016, השקיעה טויוטה לראשונה באובר.[15] באוגוסט 2018, הודיעה טויוטה על השקעה נוספת של 500 מיליון דולר במכוניות האוטונומיות של אובר.[16] ב־2020, דו"ח ממשל תאגידי הראה כי טויוטה מחזיקה ב-10.25 מיליון מניות של אובר, אשר הוערכו לפי שווי של 292.46 מיליון דולר.[17]

שיטת הייצור של טויוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהליה הראשונים של טויוטה פיתחו מתודולוגיות עבודה וסיכמו אותם תחת המונח "הדרך של טויוטה" (The Toyota Way)(אנ'). רשימת עקרונות עלו עזרו לעצב את הגישה של החברה לייצור, ואפשרו לה להיות חלוצה מוקדמת של מה שנקרא כיום ייצור רזה. החברה מנחה את שיטת הייצור שלה תחת שני רעיונות מרכזיים: "בדיוק בזמן" – ליצור רק את מה שצריך, רק כשצריך, ורק בכמות הדרושה. ו"ג'ידוקא" – אוטומציה עם מגע אנושי. כאשר בנוסף על עקרונות אלו, הגו מנהלי החברה עוד שיטות המשמשות עד היום יצרנים ומנהלים בכל העולם כדוגמת עקרון גנצ'י גמבוטסו.

מקורה של שיטת הייצור של טויוטה שנוי במחלוקת, ושלושה סיפורים שונים קיימים על מקורה[18]:

  1. נטען כי במהלך נסיעה לשיתוף פעולה עם חברת פורד ב־1950, בכירי החברה למדו גם את מערכת ההפצה של פורד וניסו להתאים אותה למהירות ויעילות של חנות המכולת Piggly-Wiggly.
  2. בכירי טויוטה עקבו אחרי כתביו של אדווארד דמינג ולמדו ממנו את הדרך הנכונה לייעול מערכות גדולות.
  3. הם למדו את עקרונות הייצור שלהם מתוכנית ההכשרה של ממשלת ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה (Training Within Industry).

לאחר שטויוטה פיתחה את שיטת הייצור שלה במתקנים שלה, החלה החברה ללמד את השיטה גם לספקי החלפים שלה בשנות ה-90. חברות אחרות התעניינו בהדרכה, ומאוחר יותר החלה טויוטה להציע השתלמויות חיצוניות.[דרוש מקור]

לקסוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לקסוס
לקסוס LS400 מודל 1989 – הדגם הראשון של החברה

המותג לקסוס הושק בארצות הברית בינואר 1989 במטרה להתחרות במותגי היוקרה האירופאים. הרכבים הראשונים החלו להמכר בספטמבר באותה שנה. בסיום 1990, השנה המלאה הראשונה, עמדו המכירות על למעלה מ-63,000 כלי רכב שנמכרו. ב־1992 זכתה לקסוס בתואר רכב היוקרה המיובא הנמכר ביותר בארצות הברית. לקסוס החזיקה בתואר רכב היוקרה הנמכר ביותר בארצות הברית במשך 11 שנים (2000–2010).

ב־2005 יצרה טויוטה הפרדה ארגונית בינה ובין לקסוס, שהחל לפעול כמותג עצמאי. באותה שנה הוחל בשיווק דגמי לקסוס, שעד אז שווקו כדגמים מקבילים, בשם "טויוטה", גם ביפן. באפריל הציגה החברה את דגם ה-RX450h – הדגם הראשון של החברה שהונע באמצעות טכנולוגיה היברידית. כיום מוצעים כל דגמי החברה גם בגרסה היברידית או חשמלית EV.

המותג לקסוס משווק בישראל מאז שנת 2006 על ידי חברת לקס מוטורס.

הנעה חלופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעה היברידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טויוטה פריוס – הרכב היברידי הראשון שיוצר בייצור המוני

ב־1993 איג'יי טויודה, נשיא החברה, הביע את דאגתו לעתיד תעשיית הרכב. בעקבות כך יושירו קימברה, סמנכ"ל המחקר ופיתוח יזם את פרויקט G21, שהחל לפעול בפברואר 1994. המטרה הייתה לייצר מכונית משפחתית קטנה בעלת ביצועים ומחיר הדומים למכוניות אחרות בקטגוריה ותהיה גם חסכונית באנרגיה. בשלב הראשון הוגדרה כמטרה ייצור מכונית משפחתית קטנה שתצרוך 50% מצריכת הדלק של הקורולה.[19]

ב־1995 הוצג בתערוכת הרכב של טוקיו דגם הפריוס, רכב המונע בטכנולוגיית (HSD(Hybrid Synergy Drive-הנעה היברידית, המשלבת מנוע בנזין עם מנוע חשמלי. המטרה בשילוב המנועים היא נצילות טובה יותר של הדלק, חיסכון בעלות נסיעה, ופליטת מזהמים מופחתת מהמכונית. תזמון הפעלת המנועים נעשה בדרך כלל בצורה ממוחשבת, והוא מביא לניצול היתרונות היחסיים של כל אחד מהם ומאפשר התמרת אנרגיה קינטית לאנרגיה חשמלית כאמצעי לבלימה ובכך ליעילות ולחיסכון.[דרוש מקור] ייצור הרכב החל באוקטובר 1997, בכך הפך הפריוס להיות הרכב ההיברידי הראשון שיוצר בייצור המוני. עד שנת 2000 נמכר הדגם רק ביפן. ב־2001 החלה החברה לייצר את הפריוויה בגרסה היברידית, ב־2005 החלה החברה לייצר את רכב הקרוסאובר היילנדר בגרסה הברידית וב־2006 נוספה גרסה היברידית לקאמרי.

ב־2005 החלה טויטה לייצר גרסאות היברידיות גם לרכבי לקסוס, כשיצרה גרסה היברידית לדגם ה-RX. כיום כל הדגמים של החברה מוצעים גם כרכבים היברידיים. נכון ליולי 2015 נמכרו למעלה מ-7 מיליון כלי רכב היברידיים מתוצרת החברה, כמחציתם הם כלי רכב מדגם הפריוס. בנוסף לכך, נמכרו כ-800 אלף כלי רכב היברידיים מתוצרת לקסוס.[20]

ב־2022 השיקה טויוטה את הקורולה קרוס המצוידת בדור ה-5 של הטכנולוגיה ההיברידית.[21] כ־40 דגמים היברידיים של טויוטה ולקסוס נמכרים בכ־90 מדינות. עד 2021 מכרה טויוטה כ־18 מיליון רכבים היברידיים.

הנעה חשמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1997–2003 החכירה טויוטה בארצות הברית בליסינג את ה-RAV4 EV, דגם חשמלי לרכב הקרוסאובר של החברה.

ב־2022 הושק הרכב החשמלי המלא הראשון של טויוטה, bZ4X,[22] כדגם ראשון מסדרת Toyota bZ (beyond Zero). סדרה זו כוללת כלי רכב המונעים באמצעות סוללה, במטרה להפחית את פליטות ה-CO2 ומזהמים נוספים לאפס.[23]

פלטפורמת הרכב פותחה על ידי החברה ב־2019, ונקראת e-TNGA. היא כוללת סוללה הממוקמת ברצפת הרכב, ותהייה משותפת לכל משפחת ה-bZ בעתיד כתוצאה מהגמישות ביצירת כלי רכב שונים בממדיהם על בסיס הרצפה המשותפת. עד שנת 2030 מתכננת טויוטה שישה דגמים שיעשו שימוש בפלטפורמה זו.

פלאג אין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרכב חשמלי באופן מלא, הפועל על אנרגיה חשמלית שמאוחסנת בסוללות שנטענות תוך כדי הנסיעה, רכב פלאג אין היברידי לא נחשב לרכב חשמלי מלא, וחלק מהאנרגיה שלו מופק עדיין על ידי דלק. רכב פלאג אין בדרך כלל הוא בעל סוללה גדולה יותר ולכן לא ניתן לטעון אותה כנדרש באמצעות שימוש שגרתי ברכב והיא זקוקה למטען חיצוני שמחובר לשקע חשמלי (ומכאן השם "פלאג אין").

הרכב ההיברידי הראשון שיוצר בייצור המוני הוא הטויוטה פריוס, אך הצלחתו הגדולה הביאה עימה גם מתחרים, דוגמת ההונדה אינסייט. ב־2007 טויוטה החלה לפתח את דגם הפריוס פלאג אין (היברידי נטען). הרכב הוא שילוב בין מנוע חשמלי עצמאי, הניתן לטעינה מרשת החשמל הביתית ובדור הראשון שלו מאיפשר נסיעה לטווח של 24 ק"מ באמצעות חשמל. נכון לשנת 2023 טווח הנסיעה באמצעות חשמל הוא 43 ק"מ.[24]

בין השנים 2007 – 2010 ערכה החברה מבחנים לרכב במדינות שונות, בהן צרפת, בריטניה, ארצות הברית ויפן. הגרסה הסופית של הרכב הוצגה לראשונה בתערוכת פרנקפורט שהתקיימה בדצמבר 2011 ושיווק הרכב בעולם הוחל במהלך שנת 2012. נכון לדצמבר 2019 נמכרו בעולם למעלה מ-209 אלף כלי רכב מדגם זה.[25]

מימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2014 הוצג לראשונה בתערוכת הרכב בלוס אנג'לס דגם טויוטה מיראי (Mirai) הנוסע באמצעות מימן ופולט רק מים, ללא פליטת מזהמים כלל. טווח הנהיגה של הדגם הראשון היה 500 קילומטרים, עם הספק של 134 כוחות סוס. ב־2021 הוצג דגם משופר של המיראי שעבר מרחק של 1,003 קילומטרים עם תא מימן מלא בנפח 5 קילוגרמים וחצי של מימן, שבאמצעותו הופק חשמל שהניע את הרכב.[26]

ספורט מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם בראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טויוטה לקחה חלק באליפות העולם בראלי (WRC) בין השנים 1989–2001. הקבוצה זכתה 4 פעמים באליפות הנהגים עם דגם הסליקה (1990,1992-94) ופעמיים באליפות היצרנים (1993–1994). ב־1999 זכתה הקבוצה באליפות היצרנים עם הקורולה. בינואר 2015 הודיעה החברה על כוונתה לשוב ולהתחרות בסבב בעונת 2017 עם דגם של יאריס[27]

לאחר חזרתה של טויוטה לתחרות אליפות העולם בראלי, רשמה החברה זכיות נוספות באליפות היצרנים, ב־2018 וב־2021. בנוסף זכתה 4 פעמים ברציפות באליפות הנהגים (2019–2022), עם דגם היאריס WRC, למעט שנת 2022 בה עשתה זאת עם דגם GR יאריס ראלי 1.

טויוטה קאמרי המשתתפת בסבב תחרויות ה-נאסקאר

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2002 הקימה טויוטה את קבוצת פנסוניק טויוטה רייסינג (Panasonic Toyota Racing) שלקחה חלק באליפות הפורמולה 1. שלוש העונות הראשונות לא האירו פנים לקבוצה שסבלה מבעיות מכניות ומתאונות. בעונת 2005 חל שיפור בהישגי הקבוצה ובמהלכה הגיעה 5 פעמים לפודיום. בסיום העונה דורגה הקבוצה במקום הרביעי באליפות היצרנים עם 88 נקודות.

עד עונת 2008 הקבוצה לא הגיעה לפודיום. בעונת 2009 שיתפה הקבוצה פעולה עם קבוצת בראון GP וסיימה אותה במקום החמישי. בסיום העונה הודיעה טויוטה כי היא מפסיקה את השתתפותה בסבב התחרויות[28]

ראלי דקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2019 זכתה קבוצת Toyota Gazoo, בהובלת הנהג הסעודי נאסר אל-עטיה עם דגם טויוטה היילוקס, בקטגוריית המכוניות בראלי דקר ונערך במסלול של כ-5,000 קילומטרים רווים דיונות ומדבריות. ב־2022 זכה אל עטיה באליפות עם אותו הדגם.[29]

NASCAR[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2004 הצטרפה טויוטה לסבב מרוצי הטנדרים של נאסקאר (NASCAR Camping World Truck Series) עם דגם הטונדרה. ב־2006 זכה טוד בודני, נהג הקבוצה באליפות הראשונה. מאז זכתה החברה בשמונה אליפויות נוספות (2008, 2010, 2013, 2014, 2015, 2017, 2018, 2021). ב־2007 הצטרפה הקבוצה גם לתחרויות בסבב מרוצי הנאסקאר (Nascar Sprint cup) בארצות הברית, ורשמה 3 זכיות באליפות עם הנהגים קייל בוש (2015, 2019) ומרטין טורקס (2017).

אליפות העולם במרוצי סיבולת (WEC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ 24 השעות של לה מאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת Toyota Gazoo זכתה 5 פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן (2018 עד 2022). את הקבוצה הובילו עד שנת 2020 הנהגים קזוקי נאקג’ימה היפני, יחד עם סבסטיאן בואמי השווייצרי ופרננדו אלונסו הספרדי. בהמשך הצטרפו ברנדון הארטלי האוסטרלי, מייק קונווי הבריטי וחוזה מריה לופז הארגנטינאי.[30]

מרוץ 8 השעות של בחריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טויוטה זכתה פעמיים במרוץ 8 השעות של בחריין, ב־2013 (עם דגם טויוטה TS030 הייבריד) וב־2014 (עם דגם טויוטה TS040 הייבריד). בהמשך זכתה במרוץ גם ב־2017 וכן עוד ארבע פעמים בין השנים 2019–2022. ב־2019 אף זכתה בשני המקומות הראשונים. טויוטה מחזיקה בשמונה זכיות במרוץ זה.

סדרת ניצחונות זו הביאה לזכייה של טויוטה באליפות העולם במרוצי סיבולת. הקבוצה זכתה באליפות בעונת המרוצים 2014, עם דגם טויוטה TS040, ובהמשך עוד ארבע פעמים בעונת בעונות המרוצים 2018/2019, – 2019/2020, 2021 ו-2022.[29]

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טויוטה מייצרת כ-60 דגמים, רק מעטים מהם מוצעים בכל שוקי העולם. להלן רשימה חלקית של דגמי החברה:

אייגו
יאריס
קורולה
פריוס
GT86
אייגו
  • אייגו X: מיני קרוסאובר מעוצב וקומפקטי. בעל נפח מנוע של 1.0 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה.
יאריס
  • יאריס מיני: סופר-מיני שנבחרה כמכונית השנה באירופה לשנת 2021. מוצעת בגרסה רגילה עם מנוע בעירה פנימית בנזין וגם בגרסה היברידית. בשתי הגרסאות המנוע בנפח 1.5 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית. גרסת הבנזין מייצרת 125 כוחות סוס, והגרסה ההיברידית מייצרת 116 כוחות סוס.
  • יאריס קרוס: רכב פנאי שטח בעל חמש דלתות הוכתר בטקס World Car Awards כרכב העירוני הטוב ביותר לשנת 2022.[31] הרכב מגיע בשלוש גרסאות עם מנוע בנזין (SOL, URBAN, SKY) וכן שתי גרסאות עם מנוע היברידי (HYBRID ECO, HYBRYD URBAN). בכל הגרסאות מנוע בנפח 1.5 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה.
קורולה
  • קורולה סדאן: משפחתית סדאן המיוצרת משנת 1966, הדגם הנמכר ביותר בכל הזמנים.[32]
  • קורולה ספייס: משפחתית שהיא גרסת ה"סטיישן" של הקורולה סדן. משווקת רק בגרסה היברידית עם מנוע בנפח 1.8 ליטר ועם תיבת הילוכים אוטומטית רציפה.
  • קורולה קרוס: מכונית קומפקטית במרכב קרוסאובר, בעלת חמישה מקומות ישיבה. מיוצרת על ידי טויוטה משנת 2020.
קאמרי

רכב המנהלים של טויוטה. הקאמרי היא המכונית הנמכרת ביותר בארצות הברית ב־2014.[33]

bZ4X

טויוטה bZ4X היא קרוסאובר החשמלי הראשון של החברה, והראשון בסדרת bz –הרכבים החשמליים של טויוטה. זהו רכב בקטגוריית פנאי-שטח שהוצג לראשונה ב־2021.

בשווקים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילנדר 2017 (ניו יורק)
  • אלפארד (Alphard) – מיניוואן בגודל מלא.
  • טויוטה אטיוס- מכונית קטנה שנבנתה בעיקר בהודו
  • טויוטה מיניאייס – מכונית טנדר
  • וולפייר (Vellfire) – דגם תאום של האלפארד
  • אקווה (Aqua) – מוכרת גם כטויוטה פריוס C, מכונית האצ'בק קומפקטית
  • סנצ'ורי (Century) – רכב פאר בעל צורת מרכב סדאן 4 דלתות והנעה אחורית. מיוצר ונמכר בעיקר ביפן.
  • קופה GR ספורט (Copen GR SPORT) – רכב ספורט בעל 3 דלתות עם גג נפתח.
  • C+pod – מכונית חשמלית קטנה דו מושבית.
  • קראון (Crown) – דגם של מכונית סלון. החל משנת 2023 משווק גם בגרסת קרוסאובר.
  • GR86 – רכב ספורט קופה עם תיבת שישה הילוכים ידנית או אוטומטית והנעה אחורית עם דיפרנציאל מוגבל החלקה.
  • הארייר (Harrier) –דגם קרוסאובר המיועד לשוק היפני ועוד מספר שווקים באסיה.
  • הייאס (Hiace) – רכב מסחרי שנועד להסעת נוסעים, במספר גרסאות עד ל-17 נוסעים. שווק בישראל עד לשנת 2019.
  • JPN Taxi – מונית חשמלית היברידית הנמכרת ביפן והונג קונג.
  • נוח (Noah) – מיני-וואן בעל שתי דלתות (אחת מכל צד), נמכר בעיקר בשוקי אסיה והמזרח.
  • פאסו (Passo) – רכב סופר מיני שמיוצר עבור השוק הפנימי של יפן.
  • פיקסיס (Pixis) – רכב סופר מיני ומיקרו-וואן המיוצר על ידי דייהטסו ונמכר תחת המותג טויוטה.
  • פריוס (Prius) – הרכב ההיברידי המשפחתי של טויוטה. שווק בישראל עד לשנת 2021.
  • רייז (Raize) – ג'יפון קרוסאובר עירוני, מעין "גרסת מיני" לדגם ראב 4. משווק ביפן.
  • רומי (Roomy) – קומפקט ואן קטן מאוד, משווק בעיקר בשוק היפני.
  • סיינטה (Sienta) – מיני MPV עם דלתות הזזה משני הצדדים. נמכרת ביפן, הונג קונג, סינגפור, אינדונזיה, טייוואן, לאוס ותאילנד.
  • סופרה (Supra) – רכב ספורט עם מנוע בנפח 3.0 ליטר. נמכר בישראל עד לשנת 2020.
  • ווקסי (Voxy) – מיני-וואן קומפקטי בעל שמונה מקומות ישיבה, החליף במרבית השווקים את דגם נוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טויוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stephen Gershom, Toyota Retains World’s Largest Car Manufacturer Title For 2021: Over 10.5 Million Units Sold, in Drive Spark, September 6, 2022
  2. ^ תומר הדר,לראשונה: יצרנית הרכב הנמכר ביותר בארצות הברית אינה אמריקאית, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2022
  3. ^ The Largest Car Companies in the World (2018): Complete List, CarLogos.org (באנגלית)
  4. ^ Womack, James, Jones Daniel, Roos Daniel (1991), The Machine That Changed The World, HarperPerennial
  5. ^ Takahashi, Yoshio (2014-01-29). "Toyota Output Sets Industry Record". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-12-26.
  6. ^ נועם וינד למרות הכל טויוטה בראש, Mako, 25 בינואר 2011
  7. ^ טויוטה יצרנית הרכב הגדולה בעולם, גם ב-2014 ynet, 21 בינואר 2015
  8. ^ רן סגל, מי בעל הבית של מי בתעשיית הרכב באתר ynet‏ 29 בדצמבר 2022
  9. ^ ההיסטוריה של 75 שנים לטויוטה toyota-global.com/company/history_of_toyota/75years/vehicle_lineage/family_tree/index
  10. ^ Toyota USA - Automobile Museum(הקישור אינו פעיל, 2.5.2020)
  11. ^ Historic Toyota Port Melbourne Plant Ends Operations (AU)(הקישור אינו פעיל, 2.5.2020)
  12. ^ Colum Wood, Toyota Sales Reach 200 Million Milestone, AutoGuide.com, 24 July 2012
  13. ^ TMC to Exhibit at 40th International Home Care and Rehabilitation Show, www2.toyota.co.jp (ארכיון)
  14. ^ ישראל פישר, מטויוטה משתלטת על דייהטסו ופותחת חזית מול דאצ'יה, סוזוקי וסקודה באתר TheMarker‏ 29 בינואר 2016
  15. ^ Hawkins, Andrew J, Toyota is establishing a 'strategic partnership' with Uber, which is a really big deal", in the verge, May 24, 2016
  16. ^ "Toyota To Invest $500 Mln Uber To Develop Driverless Car: WSJ""Toyota To Invest $500 Mln Uber To Develop Driverless Car: WSJ", in Business Insider, August 27, 2018
  17. ^ Reuters Staff, Toyota holds $293 million stake in Uber, governance report shows, in Reuters, June 24, 2020
  18. ^ How Toyota Became #1: Leadership Lessons from the World's Greatest Car Company
  19. ^ Alex Taylor III The Birth of the Prius, Fortune, 24 February 2006
  20. ^ Hybrid Model Global Sales Results, אתר החברה, 21 באוגוסט 2015
  21. ^ טל אבן, טויוטה קורולה קרוס - השקה, באתר גלגלים, 29 בספטמבר 2022
  22. ^ נועם ריין, 40 דגמים חדשים בישראל - החשמליות יכבשו את השוק ב-2022, באתר ynet‏, 8 בינואר 2021
  23. ^ טויוטה העולמית חושפת את הליין אפ הגלובלי המלא של כלי רכב חשמליים המונעים באמצעות סוללה, באתר גלגלים, 15 בדצמבר 2021
  24. ^ ה-PRIUS PLUG-IN הגיעה לישראל, אתר החברה
  25. ^ ZSW analysis shows global number of EVs at 7.9 million, in electrive.com, Feb 26, 2020
  26. ^ שחר פלד, טויוטה מציגה רכב מימן - עם טווח של 1,000 קילומטר, באתר evm‏, 3 ביולי 2021
  27. ^ ניר בן טובים, טויוטה חוזרת לאליפות העולם בראלי, עם יאריס, וואלה, 7 בפברואר 2015
  28. ^ Toyota withdraws from Formula 1 BBC, 4 בנובמבר 2009
  29. ^ 1 2 בינלאומי: טויוטה מסכמת שנה של הישגים בספורט המוטורי, באתר מלכת הכביש, 13 בינואר 2020
  30. ^ בינלאומי: טויוטה מסכמת שנה של הישגים בספורט המוטורי, באתר מלכת הכביש, 13 בינואר 2020
  31. ^ World Car Awards - 2022 Voting Results, worldcarawards
  32. ^ רועי צוקרמן, והמכונית הנמכרת ביותר בכל הזמנים היא..., באתר ynet, 17 בפברואר 2012
  33. ^ נתוני מכירות רכב בארצות הברית 5 בינואר 2015