פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל פורד
מטה חברת פורד בדירבורן שבמישיגן, ארצות הברית

החברה המוטורית פורדאנגלית: Ford Motor Company) היא יצרנית רכב אמריקאית בינלאומית מהגדולות בעולם. בשנת 2005 קבוצת פורד נמצאה במקום השני בדירוג מכירות הרכב העולמי שנייה לג'נרל מוטורס, אך בשנת 2006 עקפה חברת טויוטה את פורד במכירות, לאחר מכן גם קבוצת פולקסווגן וקבוצת יונדאי-קיה עקפו אותה וכיום (2011) היא מדורגת כיצרן החמישי בגודלו בעולם. סדרת רכבי ה"פיק-אפ" (טנדרים, "טראקס") מדגם F של פורד, היא המכונית הנמכרת ביותר בארצות הברית בכל שנה, ברציפות משנת 1981. בשנת 2004 נמכרו בארצות הברית כ-940 אלף יחידות (שיא) מסדרה זו, רובן מדגם F-150. קבוצת פורד כוללת את המותגים פורד (ארצות הברית ואירופה) ולינקולן ולה חלק מהבעלות בחברת מזדה היפנית ואסטון מרטין הבריטית. ב-2008 מכרה פורד את אחזקותיה בלנד רובר ויגואר הבריטיות לטאטא ההודית. ב-2010 מכרה פורד את אחזקותיה בחטיבת המכוניות של וולוו השוודית וכן הפסיקה את יצור המותג מרקורי האמריקאי.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1903, על ידי הנרי פורד ומספר שותפים נוספים, במדינת מישיגן שבארצות הברית. פורד היה המהנדס הראשי. המכונית הראשונה שנמכרה נמסרה כחודש לאחר ההקמה - הלקוח הראשון היה רופא כללי מהעיר דטרויט. הנרי פורד התעקש להתמקד בפיתוח ובייצור של מכוניות פשוטות, אמינות וזולות, שיימכרו בכמויות גדולות לקהל הרחב ולא לעשירים בלבד. עקשנותו בנושא זה הובילה לסכסוך עם שותפיו. הוא הצליח לרכוש את מניות השליטה בחברה, ומונה לנשיא בשנת 1906.

התרומה הבולטת ביותר של החברה לתעשיית הרכב הייתה המצאת שיטת פס הייצור הנע - בו כל עובד ניצב במקומו, ומבצע פעולה מסוימת קבועה בשלבי ההרכבה של הרכב, שנע על פס ייצור. השיטה הזאת נכנסה לשימוש במפעל פורד בשנת 1913, התגלתה כיעילה במיוחד, ואיפשרה הוזלה משמעותית של מחירי המכוניות.

הסמל של החברה מייצג את שם החברה, והצבע הכחול את מטה החברה הנמצא במישיגן ( ארצות הברית).

מודל T[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורד מודל T הוצגה בשנת 1908, בעיר דטרויט. מחירה הראשוני היה פחות מ-900 דולר. בעקבות השימוש בשיטת פס הייצור הנע, הוזל המחיר וגדל מספר המכוניות שנמכרו: בשנת 1913 יוצרו כ-170 אלף מכוניות מדגם T, ובשנות העשרים מחירה הגיע לפחות מ-300 דולר. מנוע המכונית היה בנוי מ-4 צילינדרים, במבנה מקורי ומהפכני לזמנו. ההתנעה התבצעה בעזרת מנואלה, עד להצגת המתנע החשמלי (סטרטר) בשנת 1919. תיבת ההילוכים תוכננה להיות ידידותית במיוחד, והחלפת ההילוכים התבצעה באמצעות דוושות. המהירות המרבית של המכונית הייתה 70 קמ"ש. המודל יוצר במספר תצורות גוף, ביניהן סדאן, קופה ודגמים מסחריים. בשנת 1914 יוצרו כ-300 אלף מכוניות, ב-1922 יוצרו כ-2.1 מיליון מכוניות (שנת השיא), ב-1924 וב-1925 יוצרו כ-2 מיליון מכוניות בכל שנה, וב-1926 יוצרו כ-1.6 מיליון מכוניות. בשנת 1927 הסתיים ייצור המודל, ובסה"כ יוצרו מעל 15 מיליון מכוניות. שיא המכירות הכללי הזה נשבר בשנת 1972 על ידי דגם החיפושית מתוצרת חברת פולקסווגן הגרמנית (החיפושית יוצרה עד שנת 2003, משנת 1978 בעיקר במקסיקו, ובסה"כ יוצרו מעל 21 מיליון חיפושיות).

מודל T נחשבת לאחת המכוניות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב, והוכתרה פה אחד כ"מכונית המאה ה-20" בתחרות מכונית המאה.

התרחבות וצמיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורד מדגם A, משנת 1928

בשנת 1925 רכשה פורד את חברת לינקולן, שמתמחה במכוניות יוקרה. בשנות ה-30 נוסדה חטיבת מרקורי, שמתמחה במכוניות במחירים בינוניים. בשנות ה-50 חברת פורד הונפקה בהצלחה בבורסה האמריקנית, והציעה חלק ממניותיה למכירה לציבור. החברה, בניהולו של הנרי פורד השני (נכדו של המייסד), ייסדה את "פורד אירופה" בשנת 1967. בהמשך השתלטה קבוצת פורד על המותגים מאזדה (מכוניות משפחתיות וספורטיביות מיפן, פופולריות מאוד בישראל), יגואר (מכוניות יוקרה מבריטניה), לנד רובר (רכבי שטח מובילים מבריטניה), וולוו (מכוניות יוקרה משוודיה) ואסטון מרטין (מכוניות ספורט מבריטניה). עקב המשבר של 2008-2009 נאלצה החברה למכור את המותגים יגואר ולנד רובר לקונצרן טאטא ההודי. במרץ 2010 יצרנית הרכב הסינית ג'ילי חתמה על הסכם לרכישת המותג וולוו מפורד תמורת כ-1.8 מיליארד דולר, לאחר משא ומתן שנמשך למעלה משנה.[1]

פוקוס דור 3 (לאחר מתיחת פנים)
מוסטנג 2015

הנרי פורד השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי פורד השני היה נכדו המבוגר ביותר של הנרי פורד, מייסד החברה. הוא החליף אותו בתפקיד הנשיא בשנת 1945, עם סיומה של מלחמת העולם השנייה (בנו היחיד של המייסד, אדסל, נפטר בשנת 1943). פורד השני היה נשיא החברה עד שנת 1960, המנכ"ל עד שנת 1979, ויו"ר מועצת המנהלים עד שנת 1980. הוא המשיך לעבוד כיו"ר הוועדה הפיננסית, עד למותו בשנת 1987. כיום מכהן בתפקיד המנכ"ל אחיינו, וויליאם קליי פורד ג'וניור.

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פורד קראון ויקטוריה - מכונית סאלון בעלת הנעה אחורית, אשר התפרסמה בעיקר בשל השמוש הנרחב שנעשה בה על ידי "קאבים" (שמן של מוניות העיר ניו יורק) .
  • פורד קורטינה (Ford Cortina) - מכונית משפחתית שיוצרה על ידי חברת פורד ברטניה בין השנים 1962 - 1982. יוצרו כ-2,600,000 יחידות בחמישה דורות.
  • מוסטנג (MUSTANG) - מכונית ספורט. הדגם המקורי הוצג בשנת 1964. בהתאם למסורת של פורד, תוכנן כרכב פשוט ואמין במחיר זול (יחסית), וזכה להצלחה גדולה. נחשבת לאחת המכוניות האמריקניות הידועות ביותר. עד היום נמכרו מעל 8 מיליון מכוניות. הדגם החדש והמתקדם הוצג בשנת 2014, ומוצע עם מנוע 2.3 ל׳ טורבו-בנזין או 5.0 V8.
  • טאורוס (TAURUS) - מכונית סלון בגודל מלא. בשנת 2010 הוצג דור חדש שעבר מתיחת פנים בתחילת 2012.
  • F-150 - סדרת הטנדרים הפופולרית. כלי הרכב הנמכר ביותר בארצות הברית, נדיר מאוד מחוץ לצפון אמריקה.
  • F-350 - גרסה מוגדלת ל-F-150, שייכת לקטגוריה גבוהה יותר המכונה סופר דיוטי, גם דגם זה נדיר מאוד מחוץ לצפון אמריקה.
  • אקוספורט - רכב שטח עירוני. מתחרה בניסאן ג'וק, רנו קפצ'ור ואופל מוקה, לא משווק בישראל.
  • קוגה - SUV בינוני, מתחרה בקיה ספורטאז', מאזדה CX5 וניסאן קאשקאי.
  • אדג' - SUV יוקרתי בינוני, מתחרה באאודי Q5, לנד רובר דיסקברי ספורט ובפולקסווגן טיגואן.
  • אקספלורר - SUV יוקרתי בגודל מלא, מתחרה בלנד רובר דיסקברי, פורשה קאיין וג'יפ גראנד צ'ירוקי.
  • אקספדישן - רכב כביש שטח יוקרתי בגודל ענק, מתחרה בשברולט טאהו וקאדילק אסקלייד.
  • פוקוס (FOCUS) - מכונית משפחתית, נפוצה מאוד באירופה ובישראל. מיוצרת בגרמניה. מתחרה בעיקר בפולקסווגן גולף וברנו מגאן.
  • מונדאו (MONDEO) - מכונית משפחתית גדולה (בשוק האירופי). בארצות הברית הדגם נקרא "פיוז'ן".
  • טורנאו (TORNEO) - מכונית מסחרית קטנה המתחרה ברכבים כמו רנו קנגו.
  • פיאסטה (FIESTA) - מכונית סופר-מיני, נפוצה מאוד באירופה ובישראל. מיוצרת בגרמניה. קיימת לה גרסת ST עם מנוע המפיק 180 כ״ס, מה שנותן לה להתחרות ב-פולו GTI של פולקסווגן.
  • קא (KA) - מכונית מיני, נפוצה מאוד באירופה. לא נמכרת בישראל.
  • GT - מכונית על, יוצרה בשנת 2005. בשנת 2016 הוצג דגם חדש לחלוטין.
  • טרנזיט (Transit)- מן הואנים הנפוצים ביותר בישראל. ייצורו חל בשנת 1965. רבים מן הטרנזיטים משמשים כמוניות שירות ומיניבוסים ברחבי ישראל.
  • אקונוליין (Econoline)- ואן חדיש יותר של פורד המכוון לשוק האמריקאי. פחות נפוץ מהטרנזיט. רבים מהם משמשים כאמבולנסים.

מכירות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוניות קבוצת פורד מיובאות לישראל על ידי יבואנים שונים. חברת "דלק מוטורס" היא יבואנית מכוניות פורד ומאזדה לישראל; חברת "מאיר" היא יבואנית וולוו. שאר מותגי קבוצת פורד לא מיובאים לישראל בצורה סדירה. מכוניות פורד ומאזדה נמכרות בישראל בהצלחה. מאזדה היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל בשנים האחרונות, בעיקר בדגמי ה"5", ה-"3", ה-"2", ה-"6", וה-"CX-5". בשנים הראשונות של המדינה נסעו בכירי השירות הציבורי במכוניות מתוצרת לינקולן, לאחר מכן שימשו אותם במשך שנים רכבים מתוצרת וולוו ובשנים האחרונות מוצעים לבכירי השירות הציבורי מספר דגמים השונים מאלה: סקודה, ב-מ-וו, וכמה נוספים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פורד, באתר "Yahoo! Finance" (באנגלית)
  • פורד, באתר "MarketWatch" (באנגלית)
  • פורד, באתר "CNN Money" (באנגלית)
  • פורד, באתר "Bloomberg Business" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, פורד מוכרת את וולבו בשליש מהמחיר בו רכשה אותו, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2010