The B-52's (אלבום)
 | |
| אלבום אולפן מאת The B-52's | |
| יצא לאור |
6 ביולי 1979  |
|---|---|
| מקום הקלטה |
אולפני קומפאס פוינט |
| סוגה |
גל חדש |
| שפה |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
האחים וורנר, איילנד רקורדס |
| הפקה |
כריס בלקוול |
  | |
The B-52's הוא אלבום הבכורה של להקת הגל החדש מאת'נס, ג'ורג'יה, The B-52's. המילים והאווירה הקיטשיות, וההרמוניות הקליטות, עזרו ללהקה לגייס קהל אוהדים גדול, והיא אז הוציאה מספר סינגלים שטיפסו לראשי המצעדים. את עטיפת האלבום עיצב טוני רייט (קרדיט בעטיפה כ-Sue Ab Surd). האלבום יצא ב-6 ביולי 1979.
The B-52's הגיע בשיאו למספר 59 בבילבורד 200, הסינגל "Rock Lobster" הגיע למספר 56 בבילבורד הוט 100. בשנת 2003, רשת VH1 דירגה את האלבום כמספר 99 מתוך 100 האלבומים הגדולים ביותר של כל הזמנים. זמן קצר לפני מותו, ג'ון לנון אמר שהוא נהנה מהאלבום.[1] בספרו משנת 1995, The Alternative Music Almanac, אלן קרוס הציב את האלבום במקום התשיעי ברשימתו של 10 Classic Alternative Albums. ב-2012, האלבום היה מדורג כמספר 152 ברשימת "רולינג סטון" מגזין, של 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים.[2]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| AllMusic |  [3]
|
| Christgau's Record Guide | A[4] |
| Encyclopedia of Popular Music |  [5]
|
| The Great Rock Discography | 8/10[6] |
| Music Story | [7]
|
| Rolling Stone | [8]
|
| The Rolling Stone Album Guide |  [9]
|
| Select | 4/5[10] |
| Slant Magazine | [11]
|
| Spin Alternative Record Guide | 10/10[12] |
הביקורות על The B-52's היו באופן כללי חיובויות; המבקרים שיבחו את הקיטש ואווירת המסיבה של האלבום.[13] מבקר המוזיקה רוברט כריסטגאו נתן לאלבום ציון של "A−" בטורו ב"וילג' ווייס".[14]
סטיבן תומאס ארלוויין מ-AllMusic שיבח את הפאנק (Funk) המשולב עם פאנק (Punk), ואת האומץ של הלהקה להשתטות, בתקופה שבה עמיתיהם בעולם המוזיקה נטו לרצינות. מבקר "רולינג סטון" פט בלאשיל סיכם ש"ב-The B-52's, להקת הריקודים הטובה ביותר מאת'נס הוכיחה שרוקנרול עדיין חשוב, אם זה קשור לסקס ולשיער, ולהזזת הגוף." ב-Slant Magazine כתב סאל סינקמאני כי: "כמו כל מופע מוגזם ומופרע, ייתכן ש the B-52's יימאסו עליך, אבל הלהקה מיקמה את עצמה כאייקון פופולרי — באופן לא מאוד שונה מהענתיקות המוזיקליות אותן היא מחקה [קרי, הביטלס והפופ של שנות ה-60]." האלבום The B-52's נכלל בספר 1001 Albums You Must Hear Before You Die.[15]
רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו והולחנו על ידי The B-52's, למעט מקומות שרשום בהם אחרת.
| צד א' | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | כותב(ים) | שירת סולו | משך | |||||
| 1. | Planet Claire | הנרי מנסיני, פרד שניידר, קית סטריקלנד | שניידר, פירסון | 4:35 | |||||
| 2. | 52 Girls | ג'רמי מאיירס, ריקי וילסון | פירסון, ס. וילסון | 3:34 | |||||
| 3. | Dance This Mess Around | פירסון, שניידר, ס. וילסון | 4:36 | ||||||
| 4. | Rock Lobster | שניידר, ר. וילסון | פירסון, שניידר, ס. וילסון | 6:49 | |||||
| צד ב' | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | שירת סולו | משך | ||||||
| 1. | Lava | פירסון, ס. וילסון, שניידר | 4:54 | ||||||
| 2. | There's a Moon in the Sky (Called the Moon) | פירסון, ס. וילסון, שניידר | 4:54 | ||||||
| 3. | Hero Worship | ס. וילסון | 4:07 | ||||||
| 4. | 6060-842 | פירסון, ס. וילסון, שניידר | 2:48 | ||||||
| 5. | Downtown(קאבר של פטולה קלארק, 1964) | פירסון, ס. וילסון | 2:57 | ||||||
משך כולל: |
39:14 | ||||||||
משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
מצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבום
| מצעד (1980) | מקום |
|---|---|
| U.S. בילבורד 200[16] | 59 |
| UK מצעד האלבומים | 22 |
| [[אוסטרליה מצעד האלבומים | 3 |
סינגלים
| סינגל | מצעד (1980) | מקום |
|---|---|---|
| "Planet Claire/Rock Lobster/Dance This Mess Around" | Billboard Club Play Singles[17] | 24 |
| "Rock Lobster" | בילבורד הוט 100[17] | 56 |
הסמכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אזור | הסמכה |
|---|---|
| אוסטרליה (ARIA) | פלטינה[18] |
| ארצות הברית (RIAA) | פלטינה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום ' באתר MusicBrainz
מידע על האלבום ' באתר AllMusic
האלבום ' באתר Discogs- The B-52's במייספייס (רישיון סטרימינג היכן שחוקי)
- The B-52's(הקישור אינו פעיל) (אדובי פלאש) ב- Radio3Net (רישיון סטרימינג היכן שחוקי)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ imdb.com
- ^ Levy, Joe; Steven Van Zandt (2006) [2005]. "152 | The B-52's - The B-52's". Rolling Stone's 500 Greatest Albums of All Time (3rd ed.). London: Turnaround. ISBN 1-932958-61-4. OCLC 70672814. אורכב מ-המקור ב-2010-04-03.
- ^ Erlewine, Stephen Thomas. "The B-52's – The B-52's". AllMusic.
- ^ Christgau, Robert (1981). "The B-52's: The B-52's". Christgau's Record Guide: Rock Albums of the '70s. Ticknor and Fields. ISBN 0-89919-026-X.
- ^ Larkin, Colin (2011). The Encyclopedia of Popular Music (5th concise ed.). Omnibus Press. ISBN 0-85712-595-8.
- ^ Strong, Martin C. (2004). The Great Rock Discography (7th ed.). Canongate Books. ISBN 1-84195-615-5.
- ^ "The B-52's". Acclaimed Music.
- ^ Blashill, Pat (16 באוקטובר 2003). "The B-52's: The B-52's". Rolling Stone (933). אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2007.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Considine, J. D. (2004). "The B-52's". In Brackett, Nathan; Hoard, Christian (eds.). The New Rolling Stone Album Guide. Simon & Schuster. pp. 67–68. ISBN 0-7432-0169-8.
- ^ Cavanagh, David (ביולי 1990). "Flip Your Wig". Select (1): 121.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Cinquemani, Sal (11 באוקטובר 2003). "The B-52's: The B-52's". Slant Magazine.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Weisbard, Eric; Marks, Craig, eds. (1995). Spin Alternative Record Guide. Vintage Books. ISBN 0-679-75574-8.
- ^ Carson, Tom (20 בספטמבר 1979). "The B-52's: The B-52's". Rolling Stone (300). אורכב מ-המקור ב-2008-06-21.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Christgau, Robert (3 בספטמבר 1979). "Christgau's Consumer Guide". The Village Voice.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Robert Dimery; Michael Lydon (7 בפברואר 2006). 1001 Albums You Must Hear Before You Die: Revised and Updated Edition. Universe. ISBN 0-7893-1371-5.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ The B-52's, באתר AllMusic
- ^ 1 2 The B-52's, באתר AllMusic
- ^ "Sale 40 - Lot 489: Australian Record Industry Association Award For The B-52's". Australian Recording Industry Association. Ira & Larry Goldberg Coins & Collectibles. 2011.
| בקרת זהויות |
|
|---|