VDSL

קו מנוי דיגיטלי מהיר מאוד (באנגלית: VDSL Very high speed Digital Subscriber Line) וקו מנוי דיגיטלי מהיר מאוד 2 (VDSL2) הם טכנולוגיות קו מנוי דיגיטלי (DSL) המספקות שידור נתונים מהיר יותר מהסטנדרטים הקודמים של קו מנוי דיגיטלי אסימטרי (ADSL).

גרסה	שם תקני	שם	מהירות הורדה מרבית	מהירות העלאה מרבית	אושר ב
VDSL	ITU G.993.1	VDSL	55 מגה-ביט לשנייה	3 מגה-ביט לשנייה	29-11-2001
VDSL2	ITU G.993.2	VDSL2	200 מגה-ביט לשנייה	100 מגה-ביט לשנייה	17-02-2006
VDSL2-Vplus	ITU G.993.2 Amendment 1 (11/15)	VDSL2 Annex Q Vplus/35b	300 מגה-ביט לשנייה	100 מגה-ביט לשנייה	06-11-2015

VDSL

VDSL מציע מהירויות של עד 52 מגה-ביט לשנייה הורדה ו-16 מגה-ביט לשנייה העלאה, על פני זוג יחיד של חוטי נחושת שזורים, באמצעות התדרים מ-25 קילו-הרץ עד 12 מגה-הרץ. מהירויות אלה מאפשרות לרשת VDSL לתמוך ביישומים כגון שידורי טלוויזיה באיכות גבוהה, כמו גם שירותי טלפון (VoIP) וגישה כללית לאינטרנט, דרך חיבור יחיד. VDSL נפרס על גבי תשתית קיימת המשמשת לשירותי טלפון אנלוגיים וחיבורי DSL במהירויות נמוכות יותר.

תקן זה אושר על ידי איגוד התקשורת הבינלאומי (ITU) בנובמבר 2001.

VDSL2

הדור השני (VDSL2) שאושר בפברואר 2006 משתמש בתדרים של עד 30 מגה-הרץ כדי לאפשר מהירויות העולות על 100 מגה-ביט לשנייה בו-זמנית בהעלאה ובהורדה.

VDSL2 הוא שיפור לדור הראשון של VDSL שאושר בנובמבר 2001, תקן זה תומך בשירותים הצורכים תעבורת רשת גבוהה כגון קטעי קול, וידאו וטלוויזיה באיכות גבוהה (HDTV). VDSL2 נועד לאפשר למפעילי תקשורת ולספקי תשתית לשדרג בהדרגה את תשתית xDSL.

השם התקני ל-VDSL2 של איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי (ITU-T) הוא G.993.2. התקן הוכרז רשמית ב-27 במאי 2005, ופורסם לראשונה ב-17 בפברואר 2006. מספר שינויים ותיקונים פורסמו מ-2007 עד 2011.

VDSL2 מאפשר שידור של קצבי נתונים מצטברים אסימטריים וסימטריים של עד +300 מגה-ביט לשנייה העלאה והורדה בזוגות שזורים של נחושת, תוך שימוש ברוחב פס של עד 35 מגה-הרץ. המהירות המרבית יורדת ככל שמתרחקים מארון התקשורת המקומי כך שמהירות המקסימום התאורטית של 350 מגה-ביט לשנייה יורדת ל-100 מגה-ביט לשנייה במרחק של 500 מ' מארון התקשורת, ו-50 מגה-ביט לשנייה במרחק של 1000 מ', במרחקים גדולים יותר המהירות יורדת למהירויות בתקן VDSL ופחות.

מערכות התומכות ב-LR-VDSL2 (Long Range VDSL2) מסוגלות לתמוך במהירויות הורדה של כאחד עד ארבעה מגה-ביט לשנייה על פני מרחקים של עד 5 ק"מ תוך הגדלה הדרגתית של קצב הסיביות עד ל-100 מגה-ביט לשנייה סימטריים ככל שהמרחק מתקצר. משמעות הדבר היא שמערכות מבוססות VDSL2, בניגוד למערכות VDSL, אינן מוגבלות למרחקים קצרים בלבד אלא יכולות לשמש גם ליישומים לטווח בינוני.

Vplus היא טכנולוגיה להשגת מהירויות גבוהות יותר על פני רשתות VDSL2 קיימות ואושרה בנובמבר 2015 בתיקון 1 לתקן ITU G.993.2. היא מבטיחה לספק מהירויות הורדה של עד 300 מגה-ביט לשנייה ומהירויות העלאה של עד 100 מגה-ביט לשנייה במרחקים קצרים מ-250 מטר.

ראו גם

• ADSL

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא VDSL בוויקישיתוף