גישה לאינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גישה לאינטרנט היא היכולת של אנשים וארגונים להתחבר לאינטרנט באמצעות מסופי מחשב, מחשבים והתקנים אחרים (כגון טלפונים סלולריים), ובפרט מאפשרת להשיג גישה לשירותים בסיסיים כגון דואר אלקטרוני וה-World Wide Web. את הגישה לאינטרנט מספקים כיום ספקי שירותי האינטרנט המאפשרים תמורת תשלום להתחבר לאינטרנט בקצבי העברת נתונים שונים, אשר מסתמכות בין היתר על טכנולוגיות שונות. ארגונים רבים, כולל מספר גדל והולך של גורמים עירוניים, מספקים כיום גם גישה אלחוטית לאינטרנט מבלי שהמשתמשים בגישה האלחוטית יידרשו לתשלום.

במהלך השנים גדלה במידה ניכרת הזמינות של הגישה לאינטרנט. לדוגמה, בשנת 1995 רק ל-0.04% מאוכלוסיית העולם הייתה גישה לאינטרנט באותה העת, בעוד שכמחצית מאותם האנשים שהיו מחוברים אז לאינטרנט חיו בארצות הברית[1], ועשו שימוש בחיבור Dial-up על מנת להתחבר לאינטרנט. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 כמות גדולה במיוחד של משתמשי אינטרנט במדינות המפותחות החלו להשתמש בטכנולוגיית פס רחב ומהיר דיו על מנת להתחבר לאינטרנט, ולפי ההערכות עד שנת 2014 לכ-41% מכלל אוכלוסיית העולם הייתה גישה לאינטרנט[2] כאשר חיבור לאינטרנט בטכנולוגיית הפס הרחב הייתה קיימת כמעט בכל מדינה עולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robinson, Zachary A. (26 ביוני 2015). The world transformed : 1945 to the present. עמ' 431. ISBN 9780199371020. OCLC 907585907. 
  2. ^ Robinson, Zachary A. (26 ביוני 2015). The world transformed : 1945 to the present. עמ' 431–432. ISBN 9780199371020. OCLC 907585907. 
Gorilla-thinclient.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.