ZigBee

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ZigBee protocol stack.png

ZigBee הוא פרוטוקול לתקשורת אלחוטית מקומית בגלי רדיו, המתאפיין בצריכת הספק נמוכה, בקצב שידור איטי, וזמני התחברות מהירים. שכבות התקשורת הנמוכות (MAC, PHY) מבוססות על תקן IEEE 802.15.4[1]. שכבת הרשת הוגדרה על ידי התאגדות ה-ZigBee.

ביצועים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טווח: כ-50 מטר
  • תחומי תדר: שלושה 2.4-2.4835 ג'יגה-הרץ, 902-928 מגה-הרץ, 868-870 מגה-הרץ
  • קצב נתונים: בין קילוביט לשנייה עד 250 קילוביט לשנייה (תלוי בתחום התדר)
  • תקשורת מאובטחת המשתמשת בהצפנה AES-128
  • תקשורת MESH המאפשרת התגברות על תקלות בחיבוריות במקרה שמסלול תקשורת אחד לא תקין

יישומים מיועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית חכם, רשתות חיישנים ביתיים ובבתי עסק, שלט רחוק אלחוטי למוצרי שמע וחוזי, ניטור רפואי, בקרת אורות, בקרת חימום, חיבור אלחוטי של גלאי עשן, אש, תזוזה.

השם ZigBee לקוח ממחול הדבורה, המשמש להעברת מידע בין דבורים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגבי מיועד לאפליקציות המעבירות מעט מידע ודורשות כמות נמוכה מאוד של חשמל. כדי להיות מותאם לזיגבי, המכשיר צריך להיות מסוגל לפעול עם סוללה במשך שנתיים. שימושים לדוגמה: בית חכם, תאורה חכמה, בקרת טמפרטורה, סנסורים מסוגים שונים, איסוף מידע רפואי, בקרה תעשייתית, זיהוי עשן ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ZigBee בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]