אובה הויג-גילדברג
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1731 הורסנס, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1808 (בגיל 76) Dollerup, דנמרק |
| מדינה |
דנמרק |
| פרסים והוקרה | |
|
מסדר דנבורג | |
  | |
אובה הויג-גילדברג (בדנית: Ove Høegh-Guldberg; 1 בספטמבר 1731 – 7 בפברואר 1808) היה היסטוריון ומדינאי דני. שימש כמנהיג בפועל של דנמרק במהלך תקופת שלטונו של כריסטיאן השביעי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילדברג נולד בהורסנס שביוטלנד. הוא היה בנם של יורגן פדרסן הוג (1683–1751) ושל הלנה דורותיאה גילדברג (1697–1742). בעידוד אחי אמו שהיה כומר, החל גילדברג ללמוד תאולוגיה. הוא קיבל תואר בתאולוגיה בשנת 1753. מאוחר יותר הוא הפך להיסטוריון ובשנת 1761 הפך לפרופסור באקדמיית סורו. ב-1764 שכרה אותו המלכה יוליאנה מריה כמחנך עבור בנה הנסיך פרדריק. הוא התבלט בחצר המלוכה הדנית כלאומן, שמרן ומלוכן הדוק.
גילדברג הוביל את האופוזיציה לשלטונו של יוהאן פרידריך שטרואנזה, וב-1771 הנהיג את הקשר שבמהלכו הודח שטרואנזה מהשלטון ובסופו של דבר הוצא להורג. בעקבות נפילתו של שטרואנזה, הפך גילדברג למנהיג בפועל של דנמרק. למשך תקופה קצרה הוא לא החזיק בתואר רשמי, ורק ב-1773 הוענק לו התואר שמאי משרד האוצר. בשנת 1774 מונה למזכיר המלך ובשנת 1776 הפך למזכיר המדינה. בשנת 1780 קיבל את התואר מזכיר המועצה. כמו שטרואנזה לפניו, גילדברג שלט בעיקר באמצעות צווים מלכותיים שעליהם החתים את המלך כריסטיאן השביעי הלוקה בנפשו. תקופת שלטונו התאפיינה במדיניות חוץ מתונה שנועדה להבטיח יחסי שלום עם כל שכנותיה של דנמרק. מדיניות הפנים שלו לעומת זאת, התאפיינה בלאומנות רבה. הוא חוקק חוק שאסר על זרים להיות מעורבים בשלטון בדנמרק. לאחר תקופה ארוכה בה נשלטה דנמרק בידי פקידים גרמנים (ברנסטורף ואחריו שטרואנזה), חוק זה הפך אותו לפופולרי מאוד בקרב המוני העם בדנמרק. כמו כן נקט גילדברג בקו ריאקציונרי נוקשה. הוא ביטל את כל הרפורמות הנאורות של שטרואנזה, וחיזק באופן משמעותי את כוחן של קופנהגן וערי מרכז הארץ על חשבון ערי הפריפריה ומעמד האיכרים.
שלטונו של גילדברג היה איתן כל עוד על כס המלכות ישב כריסטיאן השביעי הלוקה בנפשו. מתוך חשש מהיום שאחרי, גילדברג עמל לשמור על מעמדו של בן טיפוחיו, אחיו למחצה של המלך, הנסיך פרדריק, כיורש העצר המיועד. זאת על חשבון בן המלך שנקרא אף הוא פרדריק. בן המלך חונך בזמנו בידי שטרואנזה והשקפותיו היו מושפעות מהנאורות. באפריל 1784 ביצע בן המלך הפיכה והכתיר את עצמו כיורש העצר וכשליט הממלכה בפועל. הוא נאלץ להתפטר מכל תפקידיו אולם נותר פקיד בכיר עד 1802, אז פרש לאחוזת האלד ליד ויבורג שם התגורר עד מותו ב-7 בפברואר 1808.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sven Cedergreen Bech, 1965 Politikens Danmarkshistorie, vol. 9
- Jens Vibæk, 1964 Politikens Danmarkshistorie, vol. 10
- Ole Feldbæk, 2003 Gyldendal og Politikens Danmarkshistorie, vol. 9
- Edvard Holm, 1906 Danmark-Norges Historie vol. 5
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אובה הויג-גילדברג באתר Nordisk familjebok
- אובה הויג-גילדברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)