ריאקציה (אידאולוגיה)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
רֵיאַקְציה היא שם כולל לאידאולוגיות פוליטיות שמעוניינות להחזיר את החברה האנושית לתקופות קדומות יותר. יש להבדיל בין ריאקציונרים לשמרנים: בזמן שהשמרן מעוניין להגן על המצב הקיים מפני שינויים, הריאקציונר מעוניין לשנות את המצב הקיים ולהחליפו במצב שהיה קיים קודם לכן.
השם ריאקציה ניתן לראשונה למתנגדיה של הנאורות. אנשים אלה קמו כתגובת נגד (ריאקציה) לחסידי הנאורות שהניחו שהתבונה האנושית יכולה לקדם את האנושות. הריאקציונרים טענו לעומתם, שהתערבות אנושית במהלכה התקין של ההיסטוריה תביא לאסון. במקום זאת, יש להסתפק בשינויים מדורגים תוך הסתמכות על תבונתם הנצחית של כתבי קודש והחוכמה המצטברת של פילוסופים ואנשי דת קדומים. כוחות ריאקציה התנגדו בחריפות למהפכות ולתמורות שחלו באותה עת ובייחוד לגדולה שבהן, המהפכה הצרפתית. הם הגנו על המשטר המלוכני והפאודלי ובניגוד למהפכני תנועת ההשכלה, דגלו בנאמנות למלך ולאצולה.
בתקופות המודרניות מרבים להשתמש במונח ככינוי גנאי. קומוניסטים נוהגים לכנות כ"ריאקציונרים" אנשים שמתנגדים לניתוח המרקסיסטי של החברה – ובייחוד לאוּמנים, אנשי דת ושמרנים. המונח רווח במיוחד ביחס לפשיסטים, וקומוניסטים משתמשים עד היום בכינוי זה לתיאור משטר וישי בצרפת, משטר פרנקו בספרד, ומשטרו של אוגוסטו פינושה בצ'ילה. בישראל, פעילים קומוניסטים – יהודים וערבים – משתמשים במונח ככינוי גנאי נגד לאומנות בקרב יהודים, נגד תנועת ההתנחלות (ולעיתים התנועה הציונית בכללותה), ונגד מוסדות הרבנות ובתי הדין הדתיים. כמו כן, פעילים קומוניסטים בישראל משתמשים במונח "הריאקציה הערבית" ככינוי גנאי נגד הזרמים הלאומיים, הלאומניים והדתיים בקרב החברה הערבית בישראל (ובייחוד נגד היריבים העיקריים של הקומוניסטים ברחוב הערבי: התנועה האיסלאמית ובל"ד), וכן נגד המשטרים בחלק ניכר מהמדינות הערביות.