הצגת המקור של הדף "אושפיזין"

[[File:Sukot004.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|לוח אושפיזין, ציור על זכוכית, רומניה, המאה ה-19]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ב[[המסורת היהודית|מסורת היהודית]]|אחר=סרט|ראו=[[האושפיזין]]}}
'''אושפיזין''' (ב[[ארמית]]: "אורחים"{{הערה|מקור המילה במילה ה[[פרסית אמצעית|פרסית]] Aspanj וממנה נגזרו מילים ב[[שפות הודו-אירופיות]] אחרות כגון הוספיס - בלטינית Hospitium, מילולית: "מלון" וכן המילה באנגלית Hospital, בעברית בית חולים ומכאן גם הפועל לאשפז.}}) הם שבעה צדיקים המתארחים לפי [[ספר הזוהר]] ב[[סוכה|סוכתו]] של כל יהודי ב[[סוכות|חג הסוכות]]. האורחים הם שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב) ועוד ארבעה מעצבי זהותו של עם ישראל<ref>משה נותן התורה, אהרון אבי הכהנים לדורות, יוסף אבי השבט החשוב באומה (יחד עם שבט יהודה) ודוד אבי מלכות בית דוד לדורות.</ref>. בכל יום משבעת ימי החג מגיע [[צדיק]] אחד בראש והשאר מתלווים אליו. בקהילות רבות נוהגים להזמין את האושפיזין לסוכה בנוסח מיוחד הנאמר בכל יום עם הכניסה לסוכה.

==מקור המנהג==
לפי [[ספר הזוהר]], המנהג נוסד על ידי [[רב המנונא סבא (זוהר)|רב המנונא סבא]], שהיה אומר לפני כניסתו ל[[סוכה]]: {{ציטוטון|נזמן לאושפיזין}} (נזמין את האורחים), ולפני שהתיישב לאכול היה אומר: {{ציטוטון|בסוכות תשבו שבעת ימים. תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו.}} (תרגום: שבו אורחים עליונים, שבו. שבו אורחי האמונה, שבו){{הערה|{{זוהר|ג|קג|ב}}}}.

הזמנת 'אושפיזין עילאין' אלו, כלומר את נשמות שבעת צדיקים אבות האומה שהן שבע דמויות [[מקרא]]יות הבאות על פי ה[[קבלה]] להתארח ב[[סוכה|סוכות]]יהם של [[עם ישראל|ישראל]], {{ציטוט|תוכן=וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ{{ש}}
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ{{ש}}
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.|מקור={{תנ"ך|דברים|טז|יד}}|מירכאות=כן}}

על פי המסורת, בכל יום מגיע לסוכה אורח אחד מן השבעה בראש ואליו מתלווים שאר האורחים.

== מנהגים ==
על פי [[רב המנונא סבא (זוהר)|רב המנונא סבא]] בספר הזהר, יש להזמין את האושפיזין לסוכה. ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:
* '''על פי נוסח [[יצחק לוריא|האר"י]]:''' {{ציטוטון|אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין}} ומונים את שמות האורחים. לאחר מכן: {{ציטוטון|במטו מינך <small>(שם האורח)</small> אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי <small>(שמות שאר האורחים)</small>}}, כלומר: "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים".
* '''על פי נוסח אחר:''' {{ציטוטון|עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה}}, כלומר: "היכנסו אורחים עליונים קדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העליונה". "צל האמונה" הוא כינוי קבלי לסוכה. לאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.
מנהג נפוץ נוסף הוא ייחוד כיסא לאושפיזין, המנהג מוזכר לראשונה ב[[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]{{הערה|חמדת ימים, סוכות פרק ג}} והובא בהרחבה באחרונים. [[החיד"א]] למשל כותב שיש להביא כיסא ומעיל מפואר כדוגמת [[כסא של אליהו]].{{הערה|החיד"א, '''עבודת הקודש''', סימן ט אות רפט}}

==סדר האושפיזין ומשמעותו הקבלית==
[[קובץ:Sukkot prayer.jpg|ממוזער|סדר אושפיזין]]
[[קובץ:Sukkah in Ein HaNatziv-02.jpg|ממוזער|יריעות בד אופייניות של סוכה, עליהן מצוירים [[מוטיב (אמנות חזותית)|מוטיב]]ים המאפיינים את שבעת האושפיזין.]]
'''לפי [[נוסח אשכנז|המנהג האשכנזי]] (לפי קדימותם בסדר הדורות) על פי [[ספר הזוהר|הזוהר]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=זוהר|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=רסא|כרך=בראשית|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14353&st=&pgnum=520}}</ref>:'''
* '''ביום הראשון''' - [[אברהם]]
* '''ביום השני''' - [[יצחק]]
* '''ביום שלישי''' - [[יעקב]]
* '''ביום הרביעי''' - [[יוסף]]
* '''ביום החמישי''' - [[משה]]{{הערה|אמנם אהרון היה גדול ממשה בשלוש שנים אך מסבירים שבשל שהיו באותו דור לא הקפידו להקדים אחד לשני בהקשר לסדר התולדות. ומאחר שמשה היה גדול מאהרון במדרגתו הנבואית ולכן הקדימוהו כאן.}}
* '''ביום השישי''' - [[אהרן]]
* '''ביום השביעי''' - [[דוד]]

'''לפי המנהג [[נוסח הספרדים|הספרדי]] ו[[נוסח ספרד|החסידי]] (לפי מבנה ה[[ספירות]]) על פי האר"י:'''
* '''ביום הראשון''' - [[אברהם]]
* '''ביום השני''' - [[יצחק]]
* '''ביום שלישי''' - [[יעקב]]
* '''ביום הרביעי''' - [[משה]]
* '''ביום החמישי''' - [[אהרן]]
* '''ביום השישי''' - [[יוסף]]
* '''ביום השביעי''' - [[דוד]]

יש הנוהגים להזמין ב[[שמיני עצרת]] את [[שלמה המלך]] כאורח השמיני, בחוץ לארץ - לסוכה (שכן בחוץ לארץ יושבים בסוכה גם בשמיני עצרת מספק), ובארץ ישראל - לבית{{הערה|1=בשם ר' [[ישראל מרוז'ין]]- מובא על ידי נינו ר' [[יעקב פרידמן (אדמו"ר)|יעקב מהוסיאטין]] בספרו "אהלי יעקב", מכון להוצאת אמרי קודש", תל אביב, תשס"ו, עמ' תק"ו}}. כן היו קהילות מזרח שנהגו להניח כיסא נוסף עבור [[אליהו הנביא]] שנחשב אחד האורחים בחג{{הערה|{{ynet|אלה ארזי|האבולוציה של הסוכה|3959921|23 בספטמבר 2012}}}}.

לפי [[שלום רוקח|השר שלום מבעלז]] יחד עם האושפיזין מגיעים נשותיהם.{{הערה|{{HebrewBooks|אפרים ליפסקי|אושפיזין קדישין|57752|עמ' 30|עמוד דיגיטלי=30}}}}

=== ספירות הקבלה ===
[[קובץ:Kabbalistic Tree of Life (Sephiroth).svg|ממוזער|שמאל|עץ החיים - [[תרשים]] של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה]]
חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג האשכנזי הוא לפי סדר הדורות של האישים המוזכרים, ולפי המנהג הספרדי והחסידי לפי סדר [[ספירה (קבלה)|הספירות]] המקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:
* אברהם - [[ספירה (קבלה)#חסד|חסד]]
* יצחק - [[ספירה (קבלה)#גבורה|גבורה]]
* יעקב - [[ספירה (קבלה)#תפארת|תפארת]]
* משה - [[ספירה (קבלה)#נצח|נצח]]
* אהרון - [[ספירה (קבלה)#הוד|הוד]]
* יוסף - [[ספירה (קבלה)#יסוד|יסוד]]
* דוד - [[ספירה (קבלה)#מלכות|מלכות]]

שלוש הספירות העליונות ([[ספירה (קבלה)#חכמה|חכמה]], [[ספירה (קבלה)#בינה|בינה]] ו[[ספירה (קבלה)#דעת|דעת]]/[[ספירה (קבלה)#כתר|כתר]]) אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן ספירות הנמצאות מעל לעולם הזה.

== הכנסת אורחים ==
יש המקפידים להזמין [[גיור|גרים]], עניים וגלמודים לסעודה בסוכה כמעין הידור של מנהג האושפיזין.{{הערה|כך בזוהר, [[של"ה]], סידור שער השמים, סדר האושפיזין}} ניתן לצאת ידי חובת הדאגה לשמחת העניים בחג גם על ידי נתינת צדקה להם כראוי לפני החג. אך יש המקפידים בכל זאת להזמין עניים לאכול בסוכה לכבוד האושפיזין, זאת על פי דברי ספר הזוהר{{הערה|(חלק ג', קד.)}} ש"חלקם של האושפיזין"- מנת האוכל שלהם - שייכת לעניים, ומי שלא מזמין עניים לסוכה - האושפיזין קמים ויוצאים מסוכתו.

על הזמנת אנשים השרויים בבדידות ובצער לסוכה, כותב מחבר [[פניני הלכה]] הרב [[אליעזר מלמד]]: {{ציטוטון|בדורנו יש להתחזק בזה יותר, מפני שכיום התמעטו הרעבים ללחם, אבל מאידך, התרבו העצובים והגלמודים, ומצווה גדולה לטרוח להזמינם להשתתף בשמחה.}}{{הערה|{{פניני הלכה|מנהג האושפיזין|13-01-14}}.}}

ב[[ספר הזוהר]] מכונה הסוכה "צילא דמהמנותא" (=[[צל]] האמונה, השכינה).{{הערה|{{זוהר|ג|קנ|א}}}}. חז"ל הרבו לדבר במעלת מצוות [[הכנסת אורחים]] ובין היתר אמרו:{{ציטוט|תוכן=אמר רב יהודה, אמר רב: גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה.|מקור={{בבלי|שבת|קלז|א}}|מירכאות=כן}}

ה[[נודע ביהודה]] כתב שזהו עיקר גדול בקיום שמחת החג:
{{ציטוט|"ושבעת צדיקים עמודי עולם המה אושפיזין עמנו בסוכה, וראוי לכבד אורחים חשובים כאלה, להכין להם מעדנים טובים מטעמים אשר אהבו, ומה הם המטעמים הנאהבים להם, הוא לשמח נפש האומללים האביונים, זהו עקר השמחה"|רבי [[יחזקאל לנדא]], '''דרושי הצל"ח''', דרוש כ"ב}}

רבים נוהגים בפרט בסוכות להזמין אורחים שונים לסוכתם. משפחה, חברים, שכנים ובמיוחד כאלו שבימים רגילים אינם נוהגים להזמין וזאת על מנת להרבות במידת השלום.

מרכזיותו של מנהג זה בהקשר לסוכות, מובע בשירה המפורסם של [[נעמי שמר]], [[שלומית בונה סוכה]]: {{ציטוט|תוכן="...
:יבואו השכנים
:כולם בהמונים -
:ולכולם יהיה מקום
:...
:שלום סוכת פלאים
:מה טוב ומה נעים -
:שלומית בנתה סוכת שלום!"|מקור='''נעמי שמר''', "שלומית בונה סוכה"}}

שירה של שמר מתכתב בין היתר עם [[ברכת השכיבנו]] הנאמרת בכל יום ב[[תפילת ערבית]]. בתוך ברכה זו מבקשים גם "ופרוש עלינו סוכת שלומך". וכן מסיימים אותה בכל ערב שבת ויום טוב בחתימה: {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה השם (ה)פורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.|מקור=תפילת ערבית של שבת וימים טובים|מירכאות=כן}}

על פי הנאמר במסכת סוכה{{הערה|[[מסכת סוכה]] דף טז' עמוד ב'}} ש{{ציטוטון|חייב אדם להקביל פני רבו ב[[שלושה רגלים|רגל]]}}, נוהגים תלמידים לבקר את רבותיהם בסוכותיהם במשך החג או בזמנים המתפרסמים לקהל הרחב. בדומה לכך נוהגים אישי ציבור מ[[נשיא המדינה]] ועד לראשי רשויות לקבל פני התושבים בסוכתם או בסוכת הציבור.

בתקופת חג הסוכות משמש הביטוי אושפיזין במדיה ובשיח הישראלי גם [[מטפורה|בהשאלה לשונית]] או בהקשר קרוב אחר המתקשר לביקור יוצא מהרגיל באותו הזמן גם ללא קשר ישיר למצוות הסוכה{{הערה|1=[http://www.1075.fm/אושפיזין-מפלדה-שלוש-אוניות-קרוז-עגנו-ב/ אושפיזין מפלדה: שלוש אוניות קרוז עגנו ברציפי נמל חיפה], אודיה שווץ, 15 באוקטובר 2019, באתר רדיו חיפה}}{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/415693 האושפיזין של צה״ל], 19 באוקטובר 2019, באתר ערוץ שבע}}{{הערה|{{ynet|גבי ניומן|אושפיזין מסוג אחר: הפולנים שגילו את יהדותם|4431578|20 בספטמבר 2013}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=אושפיזין: מינים מארחים מינים - רשות הטבע והגנים|אתר=רשות הטבע והגנים|תאריך=17 באוקטובר 2024|כתובת=https://www.parks.org.il/new/sukkot/}}}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[יוסף ליב זוסמן]], '''אושפיזין עילאין''', בהוצאת [[מכון מים חיים]], ירושלים, תשפ"ב
* דביר אטרה, (עורך), '''אושפיזי הראיה''', ישיבת רמת גן, תשע"ט
* {{HebrewBooks|אפרים ליפסקי|אושפיזין קדישין|57752|פתח תקווה, תשע"א}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=אושפיזין|ויקישיתוף=Category:Ushpizin}}
* {{אוצר ישראל|א|235|אוּשְׁפִּיזִין|4=[[יהודה דוד אייזנשטיין|א.]]|עמוד=219}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/sfarad/shalosh/suka.htm סדר תפילת אמירת אושפיזין ויהי רצון נוסח ספרד], באתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]"
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=266 אושפיזין], באתר "דעת"
* {{הזירה הלשונית||אושפיזין|סיפורי-מילים/א/א-שפיזין|28 באוקטובר 2014}}
* [[חגי לונדין]], [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=30312 מושגים ביהדות - אבות האומה], באתר "[[ערוץ מאיר]]"
* {{פניני הלכה|מנהג האושפיזין|13-01-14}}
* [https://www.hidabroot.org/video/57132 שבעת האושפיזין], באתר [[הידברות (ארגון)|הידברות]]
* {{מרחב}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אושפיזין}}
{{סוכות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אושפיזין|*]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:שלושת האבות]]