אושפיזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אושפיזיןארמית "אורחים"[1]) הם שבעה צדיקים שמתארחים בסוכתו של כל יהודי בחג סוכות, כאשר בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו. בקהילות רבות נוהגים להזמין את האושפיזין לסוכה בנוסח הזמנה מיוחד.

בחסידות חב"ד מקובל, אשר יחד עם האושפיזין הרגילים מגיעים גם אושפיזין חסידיים: שבעה צדיקים מתנועת החסידות שמקבילים מבחינה רעיונית לאושפיזין.

מקור המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספר הזוהר, המנהג נוסד במאה ה-1 על ידי רב המנונא סבא, שהיה אומר לפני כניסתו לסוכה: "נזמן לאושפיזין" (נזמין את האורחים), ולפני שהתיישב לאכול היה אומר: "בסוכות תשבו שבעת ימים. תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו." (תרגום: שבו אורחים עליונים, שבו. שבו אורחי האמונה, שבו)[2].

הזמנת 'אושפיזין עילאין' אלו, כלומר את נשמות שבעת צדיקים אבות האומה שהן שבע דמויות מקראיות הבאות על פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של ישראל, היא כנגד מה שכתוב בתורה:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

ספר דברים, פרק טז' פסוק יד'.

על פי המסורת, בכל יום מגיע לסוכה אורח אחד מן השבעה בראש ואליו מתלווים שאר האורחים.

נוסח הזמנת האושפיזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:

  • על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ומונים את שמות האורחים. לאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר: "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים".
  • על פי נוסח אחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר: "היכנסו אורחים עליונים קדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העליונה". "צל האמונה" הוא כינוי קבלי לסוכה. לאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.

סדר האושפיזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר אושפיזין
יריעות בד אופייניות של סוכה, עליהן מצוירים מוטיבים המאפיינים את שבעת האושפיזין.

לפי המנהג האשכנזי (לפי קדימותם בסדר הדורות):

לפי המנהג הספרדי והחסידי (לפי מבנה הספירות):

יש הנוהגים להזמין בשמיני עצרת את שלמה המלך כאורח השמיני[4] אך בעקרון אין זה לסוכה מפני שלפי הדין בשמיני עצרת לא יושבים לסעודה בסוכה אלא בבית - אולם, בחו"ל יושבים בסוכה מפני ספיקא דיומא, ואם כן יכול להיות שעל ידי זה נשתרבב המנהג.

הסדר האשכנזי נקבע על פי הזוהר בהשמטות בראשית רסא א, והסדר הספרדי והחסידי על פי האר"י. וכתב רבי צדוק הכהן על כך בספרו פרי צדיק ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

היו קהילות מזרח שנהגו להניח כיסא נוסף עבור אליהו הנביא שנחשב אחד האורחים בחג[5].

ספירות הקבלה המיוחסות לכל אחד מהאושפיזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה

חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג האשכנזי הוא לפי סדר הדורות של האישים המוזכרים, ולפי המנהג הספרדי והחסידי לפי סדר הספירות המקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:

שלוש הספירות העליונות (חכמה, בינה ודעת לשיטת חב"ד או כתר, חכמה ובינה) אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', הנמצאות מעל לעולם הזה.

הזמנת גרים, עניים וגלמודים לסעודה בסוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לצאת ידי חובת הדאגה לשמחת העניים בחג גם על ידי נתינת צדקה להם כראוי לפני החג. אך יש המקפידים בכל זאת להזמין עניים לאכול בסוכה לכבוד האושפיזין זאת על פי דברי ספר הזוהר[6] ש"חלקם של האושפיזין"- מנת האוכל שלהם - שייכת לעניים, ומי שלא מזמין עניים לסוכה - האושפיזין קמים ויוצאים מסוכתו.

ובדומה לכך כתב הרמב"ם:

...וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר (הושע ט') זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה כזו קלון היא להם...

משנה תורה לרמב"ם, הלכות יום טוב פרק ו, (יז-יח)

על הזמנת אנשים השרויים בבדידות ובצער לסוכה, כותב מחבר פניני הלכה הרב אליעזר מלמד:"בדורנו יש להתחזק בזה יותר, מפני שכיום התמעטו הרעבים ללחם, אבל מאידך, התרבו העצובים והגלמודים, ומצווה גדולה לטרוח להזמינם להשתתף בשמחה."[7]

בדורות האחרונים התווספה ליושבי ארץ ישראל מצווה מיוחדת: לארח עולים, אשר מצוי שהם בחגים עשויים להרגיש יותר בדידות, ומצווה יתרה לשתפם בשמחה ולקרבם, וכך הדבר גם כלפי הגר[8].

הזמנת אורחים - סוכת שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא המדינה ראובן רבלין, מבקר בסוכת הרבנים הראשיים. בתמונה הנשיא עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף, מאחוריהם יריעת בד אופיינית של סוכה, עליה מצוירים מוטיבים המאפיינים את שבעת האושפיזין.
דן שפירו שגריר ארצות הברית בישראל מקבל אורחים בסוכת השגרירות, 2011. ביניהם השרים לשעבר צחי הנגבי וגדעון סער.

חז"ל הרבו לדבר במעלת מצוות הכנסת אורחים ובין היתר אמרו:

אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים, מהקבלת פני שכינה.

מסכת שבת, דף קל"ז עמוד א'

רבים נוהגים בפרט בסוכות להזמין אורחים שונים לסוכתם. משפחה, חברים, שכנים ובמיוחד כאלו שבימים רגילים אינם נוהגים להזמין וזאת על מנת להרבות במידת השלום.

מרכזיותו של מנהג זה בהקשר לסוכות, מובע בשירה המפורסם של נעמי שמר, שלומית בונה סוכה:

"...

יבואו השכנים
כולם בהמונים -
ולכולם יהיה מקום
...
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים -
שלומית בנתה סוכת שלום!"
נעמי שמר, "שלומית בונה סוכה"

שירה של שמר מתכתב בין היתר עם ברכת השכיבנו הנאמרת בכל יום בתפילת ערבית. בתוך ברכה זו מבקשים גם "ופרוש עלינו סוכת שלומך". וכן מסיימים אותה בכל ערב שבת ויום טוב בחתימה:

ברוך אתה השם (ה)פורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים.

תפילת ערבית של שבת וימים טובים

ע"פ הנאמר במסכת סוכה[9] ש"חייב אדם להקביל פני רבו ברגל.", נוהגים תלמידים לבקר את רבותיהם בסוכותיהם במשך החג או בזמנים המתפרסמים לקהל הרחב. בדומה לכך נוהגים אישי ציבור מנשיא המדינה ועד ל-ראשי רשויות לקבל פני התושבים בסוכתם או בסוכת הציבור.

בתקופת חג הסוכות משמש הביטוי אושפיזין במדיה ובשיח הישראלי גם בהשאלה לשונית או בהקשר קרוב אחר המתקשר לביקור יוצא מהרגיל באותו הזמן גם ללא קשר ישיר למצוות הסוכה[10][11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהמילה הארמית אושפיז, נגזרו מאוחר יותר מילים בלועזית כגון הוספיס - בלטינית Hospitium, מילולית: "מלון" וכן המילה באנגלית Hospital, בעברית בית חולים ומכאן גם הפועל לאשפז.
  2. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ק"ג, עמוד ב'
  3. ^ אמנם אהרון היה גדול ממשה בשלוש שנים אך מסבירים שבשל שהיו באותו דור לא הקפידו להקדים אחד לשני בהקשר לסדר התולדות. ומאחר שמשה היה גדול מאהרון במדרגתו הנבואית ולכן הקדימוהו כאן.
  4. ^ בשם ר' ישראל מרוז'ין- מובא על ידי נינו ר' יעקב מהוסיאטין בספרו "אהלי יעקב", מכון להוצאת אמרי קודש", תל אביב, תשס"ו, עמ' תק"ו
  5. ^ אלה ארזי, האבולוציה של הסוכה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2012
  6. ^ (חלק ג', קד.)
  7. ^ "פניני הלכה", סוכות ח"א, חג הסוכות, פרק י"ד – מנהג האושפיזין.
  8. ^ אליעזר מלמד, אזמין לסעודתי אושפיזין עניים בודדים, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2019
  9. ^ מסכת סוכה דף טז' עמוד ב'
  10. ^ אושפיזין מפלדה: שלוש אוניות קרוז עגנו ברציפי נמל חיפה, אודיה שווץ, 15 באוקטובר 2019, באתר רדיו חיפה
  11. ^ האושפיזין של צה״ל, 19 באוקטובר 2019, באתר ערוץ שבע