הצגת המקור של הדף "איי פארו"

{{מדינה
| שם = איי פארו
| שם בשפת המקור = Føroyar{{ש}}Færøerne
| מדינה = איי פארו
| דגל = Flag of the Faroe Islands.svg
| סמל = Coat of arms of the Faroe Islands.svg
| מוטו לאומי = אין
| המנון = [[המנון איי פארו|Tú alfagra land mítt]]
| משטר = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]{{ש}}תחת [[מונרכיה חוקתית]]
| ראש מדינה = [[המלוכה הדנית|מלך]]
| שפה רשמית = [[פארואזית]], [[דנית]]
| עיר בירה = [[טורסהאבן]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|62|00|N|06|47|W|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[טורסהאבן]]
| יבשת = [[אירופה]]
| אחוז מים = 0.5
| אזור זמן = [[UTC]]
| הקמה = [[אוטונומיה|שלטון עצמי]] חלקי מ[[דנמרק]]
| אירועי הקמה = - [[תאריך]]
| תאריכי הקמה = [[1948]]
| דת = [[נצרות]]
| מטבע = [[קרונה פארואזית]]
| סימון מטבע = DKK
| סיומת אינטרנט = .fo
| קידומת טלפון = 298
| מפה = {{מפת איתור/אירופה|מדינה=איי פארו}}
}}
'''איי פארו''' (ב[[פארואזית]]: '''Føroyar''', "איי ה[[צאן]]", ב[[דנית]]: '''Færøerne''') הם קבוצת [[אי]]ים השוכנת בצפון [[האוקיינוס האטלנטי]], בין [[סקוטלנד]], [[נורווגיה]] ו[[איסלנד]]. האיים זכו למעמד של אזור [[אוטונומיה|אוטונומי]] ב[[ממלכת דנמרק]] בשנת [[1948]], ומלבד ענייני חוץ וביטחון, תושבי האיים (המכונים '''פארואזים''') מנהלים את חייהם באופן עצמאי. איי פארו חברים ב[[המועצה הנורדית|מועצה הנורדית]], [[ארגון בינלאומי]] אזורי של מדינות [[סקנדינביה]].

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של איי פארו}}
על פי [[הסאגה על בני פארואה]] {{אנג|Færeyinga saga}}, שנכתבה באיסלנדית באיסלנד, הגיעו אל האיים מהגרים שנמלטו מ[[נורווגיה]] מפני שלטון העריצות של [[האראלד הראשון, מלך נורווגיה|האראלד הראשון]], ב[[המאה ה-9|מאה ה־9]], והתיישבו באיים. בתחילת [[המאה ה-11|המאה ה־11]], תושבי האיים הצפוניים של פארו פלשו לאיים הדרומיים וכמעט השמידו את תושביהם. [[סיגמונדור בן ברסטיר]] {{אנ|Sigmundur Brestisson}}, אשר מוצאו מהאיים הדרומיים, ומשפחתו כמעט והושמדה כולה על ידי הפולשים מהאיים הצפוניים, נמלט לנורווגיה, שם קיבל מינוי וסיוע של [[אולף הראשון, מלך נורווגיה]] לכבוש את האיים. סיגמונדור חזר לאיים ובמהלך הכיבוש [[נצרות|ניצר]] בכח את תושבי האיים. אף על פי שסיגמונדור נרצח בגלל מהלכיו, [[ממלכת נורווגיה (872–1397)|השליטה הנורווגית]] על איי פארו נשמרה במשך שנים רבות.

בשנת [[1386]] צורפו איי פארו ל[[איחוד קאלמאר]] עם הצטרפות [[ממלכת נורווגיה (872–1397)|ממלכת נורווגיה]] לאיחוד, ובהמשך נהיו האיים חלק מממלכת [[דנמרק-נורווגיה|דנמרק־נורווגיה]]. בשנת [[1586]] הגיעה [[הרפורמציה]] לאיים. כאשר נורווגיה נקרעה מממלכת דנמרק
במסגרת [[הסכם קיל]] משנת [[1814]], נותרו איי פארו חלק מממלכת דנמרק. בשנת [[1888]] החלה התעוררות לאומית בקרב תושבי האיים, והשאיפה לאוטונומיה תרבותית ולשונית.

ב־[[12 באפריל]] [[1940]] האיים נכבשו על ידי [[הצבא הבריטי]] לאחר כיבוש [[דנמרק]] על ידי [[גרמניה הנאצית]], על מנת למנוע שליטה נאצית באיים. בשנת [[1941]] הנפיקו הבריטים 5 ערכי מטבעות שנשאו את תוארו של [[כריסטיאן העשירי]] מלך דנמרק הכבושה באותה עת. שמה של דנמרק היה מוטבע על כל המטבעות, אבל הם היו שונים מהמטבעות הדניים ושימשו את התושבים באיי פארו בלבד. מאז הם מבוקשים על ידי אספנים.
ב־[[1942]] נבנה על ידי חיל האוויר ה[[בריטניה|בריטי]] [[שדה תעופה|שדה התעופה]] באי.
לאחר המלחמה הוחזרה השליטה באיים לדנמרק. בשנת [[1946]] נערך משאל עם לגבי עצמאות האיים, בו רוב קטן של כ־150 איש תמך בעצמאות{{הערה|{{הארץ1||איי פארו - להתבדלות|19460916|17}}}}. לאחר שנתיים, ב־[[1948]], הוענקה לאיים [[אוטונומיה]] דנית.

תושבי האי סירבו להצטרף ל[[הקהילה האירופית|קהילה האירופית]] (כיום [[האיחוד האירופי]]) ב־[[1973]], כאשר דנמרק הצטרפה לאיחוד.

בשנת [[1998]] בעקבות מינוי [[אנפין קלסברג]] לראש הממשלה החל תהליך של מעבר אחריות על תפיקידים שונים מהממשל הדני לממשל מקומי.

== פוליטיקה ==
[[קובץ:Tinganes, Tórshavn 2004.1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[תינגאנס]] ב[[תורסהאבן]], מושב הממשלה.]]
האיים מחולקים מבחינה אדמיניסטרטיבית ל־34 מחוזות עירוניים, בהם נמצאים כ־120 ערים וכפרים.

באופן מסורתי היו האיים מחולקים ל־6 מחוזות (המכונים "סויסלה" – ''Sýsla'') עיקריים ([[נוראויאר]], [[אייסטורוי]], [[סטריימוי]], [[ואוגר]], [[סאנד'וי]] ו[[סוד'ורוי]]).

בכל מחוז נערכות בחירות מקומיות. כמו כן נערכות בחירות בשבעה מחוזות בחירה (ה"סיסלור" לעיל, כאשר סטריומוי מחולק לשני מחוזות – צפון ודרום (אזור תורסהאבן)) לשלטון באיים (ה[[לוגטינג]] וכן בחירות לפרלמנט של [[דנמרק]] (ה[[פולקתינג]]).

לממשלת האיים סמכויות בכל נושאי הפנים. ראש הממשלה מכונה [[לוגמאור]]. השרים מכונים [[לאנדסטיריסמאור]].

בשנת [[2018]] היה צפוי להתקיים באיים [[משאל עם]], במטרה לקבוע האם האיים יזכו לעצמאות מלאה מדנמרק{{הערה|[[יוסף ישראל (עיתונאי)|יוסף ישראל]], {{Citation|title=אי שביעות רצון: תושבי האיים שרוצים לקבל עצמאות מדנמרק|url=http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1271242&sid=126|accessdate=2017-11-28}}}}{{הערה|{{הארץ|ניר לויטן|איי פארו חותרים לקבל עצמאות מלאה מדנמרק|1.3856993|15 בפברואר 2017}}}}, אך באפריל 2018 הוא נדחה והצעת המשאל עברה לעיבוד מחדש{{הערה|[https://www.thenational.scot/news/16187742.faroe-islands-delay-their-referendum-on-more-independence/ Faroe Islands delay their referendum on more independence], באתר The National, 27 באפריל 2018}}.

=== שלטון עצמי ===
באיי פארו יש מערכת פוליטית אוטונומית ופרלמנט ובו 33 מושבים. במערכת הפוליטית יש שבע מפלגות – הרבה ביחס למערכת הקטנה. כתוצאה מכך, בשביל להרכיב ממשלה יש בדרך כלל צורך בהקמת קואליציות ובריתות. הבחירות מתקיימות מדי ארבע שנים ומאז שנת [[2008]] כל האיים הם מחוז בחירה אחד.

מאז הבחירות שהתקיימו באוגוסט [[2019]] מתקיימת באיים קואליציה של מפלגות הימין־מרכז בראשות מפלגת האיחוד (''Sambandsflokkurin''), התומכת ב[[אשרור]] מערכת היחסים הצמודה בין האיים לדנמרק. כמו כן קיימת [[תנועת העצמאות הפארואזית]].

=== איי פארו ודנמרק ===
בשנת [[1948]] הוענק לאיים שלטון עצמי על ידי [[ממשלת דנמרק]], וכיום האיים הם חלק מ[[ממלכת דנמרק]] המעניקה לאיים קיצבה שנתית על מנת לתמוך בכלכלת האיים. תושבי האי חלוקים בדעותיהם – חלקם שואפים לעצמאות מדנמרק, וחלקים מעדיפים את המצב הקיים.

אחת הבעיות הקשות עמה מתמודדת אוכלוסיית האיים היא ההגירה השלילית של צעירים לאחר לימודיהם התיכוניים לדנמרק, שם הם זוכים להשכלה אקדמית. חלקם הגדול אינו שב בתום הלימודים ועשרות אלפי פארואים קבעו את משכן הקבע שלהם בדנמרק ובייחוד בבירה קופנהגן. בעיה זו הובילה לפתיחה של מוסדות אקדמיים באיים, אך היצע תחומי הלימוד די קטן.

=== האיחוד האירופי ===
איי פארו אינם מהווים חלק מ[[האיחוד האירופי]]. יתרה מזאת, פרוטוקול מיוחד להסכם של דנמרק עם האיחוד קובע כי אזרחי דנמרק המתגוררים באיים אינם נחשבים לאזרחי האיחוד האירופי.

== גאוגרפיה ==
{{מפת מיקום|מדינה=איי פארו|שם=איי פארו|אורך=-6.0|רוחב=62.44|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=ריק|תמונה=תבליט}}
[[קובץ:Litla-dimun-photo.jpg|ממוזער|250px|שמאל|האי הבלתי מיושב [[ליטלה דימון]]]]
קבוצת איי פארו כוללת 18 איים הנמצאים בין [[הים הנורווגי]] ו[[האוקיינוס האטלנטי]] בצפון [[אירופה]], בין [[נורווגיה]] (675 ק"מ) ל[[איסלנד]] (450 ק"מ), 280 ק"מ מ[[איי שטלנד]].

שטח האיים 1,399 קמ"ר, ואורכו של קו־החוף של האיים 1,117 ק"מ. יש באיים אגמים ונהרות קטנים, אך לא גדולים ומשמעותיים.
כל האיים, למעט [[ליטלה דימון]] מיושבים.

פני השטח של האיים מסולעים. רוב שטח האיים הוא גבעות נמוכות. לרוב האיים [[קו חוף]] צוקי. הנקודה הגבוהה ביותר באיים היא הר [[סלטארטינטור]] שגובהו 880 מטרים מעל פני הים.

=== אקלים ===
חודשי הקיץ באיים קרירים, והחורפים ממוזגים למרות מיקומם הצפוני של האיים, וזאת בשל [[זרם הגולף]] הזורם סביבם. בדרך כלל בתקופות הקיץ האיים מכוסים [[ערפל]] המקשה על הנהיגה ובחורף מזג האוויר יורד אל מתחת לאפס מעלות ופני האיים וההרים מתכסים בלובן השלג.

== כלכלה ==
[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]] הובילו ל[[שפל כלכלי]] באיים בשל הירידה בכמויות הדגה באזור האיים, אולם לקראת תחילת המאה ה־21 התאוששה כלכלת האיים, ובשנת [[1998]] ירד [[שיעור אבטלה|שיעור האבטלה]] באיים ל־5%.

האיים תלויים לחלוטין מבחינה כלכלית ב[[דיג]] המתבצע סביב האיים. שיטות הדייג הן מגוונות וכהמחשה לכך ניתן להבחין במקום בדייגים הפועלים על גבי סירות משוטים קטנות בין האיים, בדרך כלל בקרבה יחסית לחופים, ועד לספינות ענק שיוצאות אל מרחבי האוקיינוס למשך מספר ימים ועל סיפונן מתבצעים כל תהליכי הדייג, ניקיון הדגים, אריזתם והכנתם לשיווק. כמו כן, דייגים חובבים רבים משתמשים בשלל שיטות דייג במקום.
[[קובץ:Fisherman in a rowing boat in the Faroe Islands.png|טקסט=דייג באמצעות סירת משוטים באיי פארו. ברקע המרוחק האי נולסוי|ממוזער|392x392 פיקסלים|דייג בסירת משוטים]]

ממשלת האיים מנסה למצוא מקורות נוספים לבסס עליהם את כלכלת האיים ובהם [[חקלאות ימית]]. כמו כן נעשים בקרבת האיים חיפושים אחר מקורות [[נפט]].

מיעוט האבטלה באיים אינו מלמד על כלכלה בריאה. הסיבה למיעוט המובטלים היא בעיקר [[הגירה שלילית]] של סטודנטים וצעירים ל[[דנמרק]] ומדינות אחרות, בהיעדר אפשרויות תעסוקה באיים.

איי פארו מנפיקים כיום [[שטר]]ות אבל לא [[מטבע]]ות. ערך המטבע המקומי, הקרונה הפארואזית, זהה לזו הדנית, ובכל בתי העסק מקבלים גם את המטבע הדני.

== אוכלוסייה ==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של איי פארו}}
באיי פארו מתגוררים כ־50,000 תושבים על פני 17 מתוך 18 האיים. האי היחיד שאינו מיושב הוא [[ליטלה דימון]]. בודדים נוהגים להגיע לאי בימות הקיץ לטיולי אתגר במסלולים תלולים ומסוכנים במיוחד.

על האי [[קולטור]] מתגוררת אישה אחת בגפה, שמרב עיסוקה הוא בגידול כבשים, אווזים וטיפוח של כפר ויקינגי עתיק לצורכי שימור ותיירות.

האי הגדול ביותר הוא סטירמוי, בו ממוקמת עיר הבירה תורסהאבן (Tórshavn), עם למעלה מ־20,000 תושבים.

== השפה באיים ==
שפת התושבים היא [[פארואזית]] – שפה הדומה ל[[איסלנדית]] ול[[נורדית עתיקה]]. בניגוד לאיסלנדית, היא לא הייתה שפה כתובה עד המאה ה־19, כאשר הוצעו שתי גרסאות מנוגדות לכתיבתה: האחת פונטית והאחרת בנויה על המסורת האיסלנדית (שכבר אינה משקפת את ההגייה בת זמננו). גרסה זו היא שהתקבלה בסופו של דבר מסיבות של יוקרה לאומית. בה נכתבו רוב היצירות של הספרות הפארואזית, כתבי העת והעיתונות בכללה. היא שפה רשמית של השלטון, ובה מתנהלת מערכת החינוך. למרות זאת, יש נסיגה בקרב הדור הצעיר בשימוש בשפה, ומתרחש מעבר מואץ לשימוש בשפה הדנית (בהגייה מקומית) גם כשפת הדיבור, לפחות במרכזים העירוניים.

== המאכלים של איי פארו ==
המטבח המסורתי של איי פארו מתבסס על מאכלי בשר, [[פירות ים]], תפוחי אדמה וירקות טריים. צלי כבש הוא הבסיס של כמעט כל [[ארוחה]], ובעיקר נהוג לאכול [[בשר כבש]] מיובש, שֶרְפִּיצֶ'ט (skerpikjøt), המוכן בבקתות ייבוש מיוחדות הקרויות בשם צ'אטלור (hjallur). מאכלים מסורתיים נוספים הם בשר חצי מיובש (ראסט צ'ואוט – rast kjót) ודגים מיושנים. כמו כן נהוג לאכול דגים חיים (ובשר לווייתן חי – grindadráp) וציפורי ים וביציהן. מלאכת לכידת ציפורי "[[תוכי ים|תוּכּוני הים]]" (lundar בפארואזית; puffins באנגלית) נעשית על ידי ציידים מיומנים האוחזים רשתות בקרבה לאזורי הקינון (בייחוד על האי מיצ'ינס), ובהנפת הרשת לוכדים את הציפורים.

בזמן הכיבוש ה[[בריטניה|בריטי]] במדינה, נחשפו התושבים לאוכל שאכלו החיילים הבריטים כגון [[פיש אנד צ'יפס]] וסוגי [[שוקולד]]ים שונים שמשווקים עד היום באיים.

== תחבורה ==
{{ערך מורחב|תחבורה באיי פארו}}
עד [[המאה ה-19|המאה ה־19]], אמצעי המעבר היחיד בין האיים היו סירות. באיים עצמם, הלכו בני המעמדות הנמוכים ברגל, והעשירים רכבו על [[סוס]]ים או נסעו בעגלות הרתומות להם.

במאה העשרים החלו [[מעבורת|מעבורות]] מסיעות תושבים בין האיים. בין שתי [[מלחמות העולם]] הגיעו לאיים גם ה[[מונית|מוניות]] וה[[אוטובוס]]ים, ומעט מכוניות פרטיות לעשירים.

לאחר מלחמות העולם התחילו להגיע אל האיים מעבורות חדישות שאפשרו נשיאת כלי רכב מסוגים שונים בין האיים. דבר זה אפשר נסיעה בכלי רכב בין האיים במהירות וביעילות רבה יותר מבעבר.

מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]], ובצורה מוגברת ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70 של המאה ה־20]] החלה בנייה של [[גשר]]ים ו[[מנהרה|מנהרות]] המקשרות בין האיים, שביטלו את הצורך במעבורות על מנת להעביר דברים שונים בין האיים.

בשנת [[1973]] נבנתה מנהרה בין העיר [[נוראסקאלה]] שבאי [[אייסטורוי]], לבין העיר [[נסוויק]] שבאי [[סטריימוי]]. בשנת [[1976]] נבנתה מנהרה נוספת בין איים אלה, וכן גשר המקשר בין שני האיים, שכונו מאותה עת "היבשת" ("Meginlandið"). בשנת [[1975]] נבנה גשר בין [[ויד'וי]] ו[[בורד'וי]], וב־[[1986]] נבנה גשר בין בורד'וי ו[[קונוי]], שקישר את הבירה לאיים הדרומיים.
בשנת [[2002]] נבנתה מנהרה בין [[סטריימוי]] ו[[ואוגר]] (שבו נמצא שדה התעופה של האיים). מנהרה המקשרת בין [[אסטורוי]] ל[[בורד'וי]] נפתחה בשנת [[2006]]. עם השלמתה, 85% מתושבי האיים מקושרים בגשרים או מנהרות.

== תקשורת ==
בהתחשב במספר התושבים המועט של איי פארו (49,267 תושבים נכון לשנת 2011), רמת התקשורת באיים גבוהה ביותר.
החל בשנת [[1998]] לאיים מערכת מרכזיות טלפונים דיגיטלית. האיים מקושרים בתקשורת בינלאומית באמצעות [[לוויין]], וכן שני קווי תקשורת אופטיים תת־ימיים המקשרים את האיים עם [[דנמרק]], [[איסלנד]] ו[[סקוטלנד]]. באיים 7 תחנות [[טלוויזיה]] מקומיות. [[סיומת אינטרנט|סיומת האינטרנט]] של האיים: fo.

== צבא ==
אין לאיי פארו כוחות צבא. [[צבא דנמרק]] אחראי על הגנת האיים ומפעיל באופן קבע שתי ספינות [[פטרול]] אשר מרבית עיסוקן הוא בדיקת רישיונות של דייגים. אזרחי האיים רשאים להתגייס לצבא הדני.

== משמר החופים ==
לאיים מספר סירות [[משמר חופים]] וכן סירות הצלה, שעובדות לא אחת בשיתוף עם מערך המסוקים המקומי. היות שבית החולים המרכזי נמצא בעיר הבירה תורסהאבן (Tórshavn), מצוי בו גם [[מנחת מסוקים]] פעיל בצמוד לקו המים של האוקיינוס.

== ראו גם ==
* [[ציד לווייתנאים באיי פארו]]
* [[נבחרת איי פארו בכדורגל]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימסע=איי פארו}}
* [https://web.archive.org/web/20051210135448/http://faroeislands.dk/ איי פארו – כל היישובים]
* {{CIA factbook}}
* [http://www.uf.fo/?slag=english חדשות איי פארו] – רשת הרדיו הלאומית
* [https://web.archive.org/web/20050501143217/http://www.tinganes.fo/Default.asp?I=1 משרד ראש הממשלה – אתר רשמי]
* [http://www.visit-faroeislands.com/ משרד התיירות של איי פארו – אתר רשמי]
* [http://flickr.com/photos/tags/faroeislands/interesting/ אוסף צילומים מאיי פארו], באתר Flickr
* {{את|שאול אדר|טיול לאיי פארו|מסעות-וטיולים-בחול/הדבר-הבא-איי-פארו|24 באוגוסט 2015}}
* {{mako|עמרי גלפרין|איי פארו: על אי בסוף העולם שמאלה|314c3a46c022a51006|travel-weekend|9 בפברואר 2017}}
*[[עמרי גלפרין]] במסעו לאיי פארו: [https://www.youtube.com/watch?v=K1spifS7PGM איי פארו – גן העדן הצפוני] [[סרט באורך מלא]]
*[[עמרי גלפרין]], [https://web.archive.org/web/20170217063344/http://www.tevahadvarim.co.il/2015/12/איי-פארו-חלום-צפוני/ איי פארו – חלום צפוני]. כתבה מתוך המגזין "[[טבע הדברים]]"
* {{ידיעות אחרונות|אבישג קופלמן־בחר|שבועיים באיי פארו|5455974|31 בינואר 2019}}
* {{בריטניקה}}
* {{הארץ|שחר פרנהיימר|טיול עוצר נשימה באיי פארו|1.10304421|26 באוקטובר 2021}}
* [[עמרי גלפרין]], [https://www.omrigalperin.com/_files/ugd/e53474_69d3a9cf282e4edc919be6420f5dd4d5.pdf החיים שלי על אי], [[טבע הדברים]], מגזין אפריל 2022
* {{תמונה}} {{הארץ|איתן לשם|סיור באיי פארו|00000189-f8e8-dae9-adc9-fcec42a60000|21 באוגוסט 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מדינות אירופה}}

{{המועצה הנורדית}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:איי פארו|*]]
[[קטגוריה:איים באוקיינוס האטלנטי|פארו]]
[[קטגוריה:דנמרק: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:מושבות נורווגיות לשעבר]]
[[קטגוריה:ארכיפלגים|פארו]]
[[קטגוריה:אזורים בעלי שלטון עצמי]]
[[קטגוריה:חברות המועצה הנורדית]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות דנית]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1948]]