אייזיק בארו
 | |
| לידה |
אוקטובר 1630 לונדון, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
4 במאי 1677 (בגיל 46) לונדון, ממלכת אנגליה |
| ענף מדעי |
פיזיקה, מתמטיקה, תאולוגיה |
| מקום קבורה |
מנזר וסטמינסטר |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
וינצ'נצו ויויאני, ז'יל פרסון דה רוברוואל |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
אייזק ניוטון |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית (1663) |
  | |
אייזק בארו (אוקטובר 1630 – 4 במאי 1677) היה תאולוג אנגלי נוצרי ומתמטיקאי. לרוב מייחסים אליו את ראשיתה העיסוק בחשבון האינפיניטסימלי ; בפרט, ידוע בהוכחת משפט היסודי של החשבון הדפרנציאלי והאינטגרלי.[1] הוא בולט בהיותו הבעלים הראשון של הפרופסורה היוקרתית של לוקאסיה למתמטיקה, משרה שאוישה מאוחר יותר על ידי תלמידו, אייזק ניוטון.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארו נולד בלונדון ב-1630. אביו תומאס בארו עסק בפשתן במקצועו. בארו היה ילד יחיד. לאחר שאימו אן נפטרה ב-1634 הוא שולח אותו לסבו שהתגורר במנזר ספינני.[2] תחילה אייזק בארו הלך לבית הספר בצ'ארטרהאוס (שם היה תלמיד מופרע), ולאחר מכן לבית הספר פלסטד, שם השתקע. שם למד תחת המנהל הפוריטני מרטין הולביץ' שעשר שנים קודם לכן חינך את ג'ון וואליס.[3] מבית הספר בארו המשיך את השכלתו בטריניטי קולג', קיימברידג'. הוא סיים את התואר הראשון בקלאסיקות ובמתמטיקה ב-1648. כעבור שנה, קיבל מלגה והמשיך לתואר שני מקיימברידג' והוסמך ב-1652 כתלמידו של ג'יימס דופורט.
נסיעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא בילה את ארבע השנים הבאות בנסיעות ברחבי אירופה: צרפת, איטליה, סמירנה ואינסטנבול, ולאחר מכן חזר לאנגליה ב-1659. היה ידוע באומץ ליבו. מצוין במיוחד האירוע שבו הציל את הספינה שעליה היה, בזכותו, מלכידת הספינה על ידי פיראטים. הוא מתואר כ"נמוך קומה, רזה ובעל עור חיוור", מרושל בלבושו, ובעל הרגל מחויב וארוך שנים של שימוש בטבק (מעשן מושבע).
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הרסטורציה האנגלית בשנת 1660, הוא הוסמך ומונה לפרופסורה של ריגיוס ליוונית באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1662, הוא התמנה לפרופסור לגאומטריה ב-Gresham קולג'. במהלך תקופה זו פרסם שתי עבודות מתמטיות: הראשונה על גאומטריה והשנייה על אופטיקה. בשנת 1669 הוא התפטר מתפקיד פרופסור לטובת אייזק ניוטון.[4] בשארית חייו הוא הקדיש את עצמו לעיסוק בתאולוגיה. הוא מונה לדוקטור לתאולוגיה בשנת 1670, ושנתיים לאחר מכן מאסטר של טריניטי קולג' (1672), שם ייסד את הספריי..
עבודתו המוקדמת ביותר הייתה הוצאת מהדורה שלמה של יסודות אוקלידס, אותה הוציא בלטינית ב-1655, ובאנגלית ב-1660. הרצאותיו ב-1664, 1665 ו-1666, פורסמו ב-1683 תחת הכותרת Lectiones Mathematicae. הרצאותיו לשנת 1667 פורסמו באותה שנה, ומציעות את הניתוח שבאמצעותו הוביל ארכימדס לתוצאותיו העיקריות. בשנת 1669 הוא הוציא את שלו Lectiones Opticae et Geometricae. ב-1675 בארו פרסם מהדורה של הערות רבות על ארבעת הספרים הראשונים של החתכים החרוטיים של אפולוניוס מפרגה, ועל היצירות הקיימות של ארכימדס ותיאודוסיוס מבתיניה.
מוות ומורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארו נפטר רווק בלונדון בגיל 46, ונקבר במנזר ווסטמינסטר. ג'ון אוברי, בספרו "חיים קצרים" (אנ'), מייחס את מותו להתמכרות לאופיום שנרכשה במהלך מגוריו בטורקיה.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Epitome Fidei et Religionis Turcicae (1658)
- "De Religione Turcica anno 1658" (poem)
- Euclidis Elementorum (1659) [in Latin] Euclide's Elements (1660) [in English] translations of Euclid's Elements
- Lectiones Opticae (1669)
- Lectiones Geometricae (1670), translated as Geometrical Lectures (1735) by Edmund Stone, later translated as The Geometrical Lectures of Isaac Barrow (1916) by James M. Child[5]
- Apollonii Conica (1675) translation of Conics
- Archimedis Opera (1675) translation of Archimedes’s works
- Theodosii Sphaerica (1675) translation of Theodosius' Spherics
- A Treatise on the Pope's Supremacy, to which is Added a Discourse Concerning the Unity of the Church (1680) (1859 edition)
- Lectiones Mathematicae (1683) translated as The Usefulness of Mathematical Learning (1734) by John Kirkby
- Of Contentment, Patience, and Resignation to the Will of God (1685)
- The works of the learned Isaac Barrow, D.D. (1700) Vol. 1, Vol. 2–3
- The Works of Dr. Isaac Barrow (1830), Vol. 1, Vol. 2, Vol. 3, Vol. 4, Vol. 5, Vol. 6, Vol. 7 [sermons and theological essays]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- W. W. Rouse Ball. A Short Account of the History of Mathematics (4th edition, 1908)
- Clinton Bennett, Promise, Predicament and Perplexity: Isaac Barrow (1630–1677) on Islam
- Cheesman, Francis W. (2005). Isaac Newton's Teacher. Trafford. ISBN 9781412067003.
- Feingold, Mordechai, ed. (1990). Before Newton: The life and times of Isaac Barrow. Cambridge University Press. ISBN 9780521306942.
- Hill, Abraham (1830) [1683]. "Biographical Memoir of Dr. Isaac Barrow". The Works of Dr. Isaac Barrow. By Barrow, Isaac. Hughes, Thomas Smart (ed.). Vol. 1. A.J. Valpy. pp. ix–xcii.
- W. W. Rouse Ball. A Short Account of the History of Mathematics (4th edition, 1908)
- Clinton Bennett, Promise, Predicament and Perplexity: Isaac Barrow (1630–1677) on Islam (Gorgias Press, 2022)
- Cheesman, Francis W. (2005). Isaac Newton's Teacher. Trafford. ISBN 9781412067003.
- Feingold, Mordechai, ed. (1990). Before Newton: The life and times of Isaac Barrow. Cambridge University Press. ISBN 9780521306942.
- Barrow, Isaac (1830). "Biographical Memoir of Dr. Isaac Barrow". In Hughes, Thomas Smart (ed.). The Works of Dr. Isaac Barrow. Vol. 1. A.J. Valpy. pp. ix–xcii.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייזיק בארו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אייזיק בארו, באתר MacTutor (באנגלית)
- The Master of Trinity at Trinity College, Cambridge
- Correspondence of Scientific Men of the Seventeenth Century, באתר גוגל ספרים
- The Usefulness of Mathematical Learning Explained and Demonstrated, באתר גוגל ספרים
- אייזיק בארו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי אייזיק בארו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Child, James Mark; Barrow, Isaac (1916). The Geometrical Lectures of Isaac Barrow. Chicago: Open Court Publishing Company.
- ^ 'The Abbey Scientists' Hall, A.R. p12: London; Roger & Robert Nicholson; 1966
- ^ Craze, M. R. (1955). A History of Felsted School, 1564–1947. Cowell.
- ^ For a summary of the Barrow–Newton relationship, see Gjersten, Derek (1986). The Newton Handbook. London: Routledge & Kegan Paul. pp. 54–55.
- ^ Dresden, Arnold (1918). "Review: The Geometrical Lectures of Isaac Barrow, translated, with notes and proofs, by James Mark Child" (PDF). Bull. Amer. Math. Soc. 24 (9): 454–456. doi:10.1090/s0002-9904-1918-03122-4. ארכיון (PDF) מ-2014-04-27.