הצגת המקור של הדף "איסור עשיית פסל"

{{סוגיה
|מקרא={{תנ"ך|שמות|כ|ג|קצר=כן}}; {{תנ"ך|ויקרא|יט|ד|קצר=כן}}; {{תנ"ך|שמות|כ|יט|קצר=כן}}
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם=הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ג|פרק ג', הלכות ט'-י"א}}
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|יורה דעה|קמא|ללא=שם}}
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|לאו|ב}}, {{ספר המצוות|לאו|ג|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|כז}}, {{ספר החינוך|ריד|ללא=שם}}
|ספרות הלכתית נוספת=
|שם=}}
[[קובץ:מזרקות.jpg|ממוזער|[[מזרקה|מזרקות]] (מודגשות בתאורה) מימי [[בית המקדש השני]] שנמצאו בחפירות מתחת ל[[גשר וילסון]] ב[[ירושלים]]. המאפיין הבולט ביותר בהן -בניגוד לנהוג במזרקות אחרות - היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל האיסור)]]
'''איסור עשיית פסל''' ב[[יהדות]] כולל שתי [[מצוות לא תעשה]] [[מהתורה]]: [[איסור עשייה או קניה של פסל לעצמו|איסור עשייה או קניה של פסל]] עבור עצמו, ו[[איסור עשיית פסל לאחרים|איסור עשיית פסל בידיו]], אפילו עבור אחרים. האיסור הראשון הוא הדיבר השני ב[[עשרת הדיברות]]. מטרת איסורים אלו להרחיק את האדם מ[[עבודת אלילים]].

מלבד איסורים אלו, מצווה התורה גם שלא להשתחוות לפסלים ולא להרשות את קיומם בארץ ישראל.

עם זאת, במשנה קיימת הבחנה בין עשיית פסלים ובין החזקתם, כאשר יש המאשרים להחחזיק בפסלים שאינם קשורים לעבודה זרה, ואפילו תמונות של גרמי השמים לצרכים לימודיים, כל עוד לא מדובר בפסל תל ממדי שלם של דמות אדם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.matan.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D/|כותרת=פרשת כי תשא - אומנות ועשיית פסלים - מתן - מכון תורני לנשים|אתר=www.matan.org.il|תאריך_וידוא=2024-10-08}}</ref>

==מקור המצוות==
{{עשרת הדיברות}}
המצווה הראשונה נלמדת מהפסוק בספר [[שמות]]: {{ציטוטון|לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.|{{תנ"ך|שמות|כ|ג}}}}. איסור זה מופיע מיד לאחר האיסור הראשון במקרא על עבודה זרה בכללותה. [[חכמים]] הבינו איסור זה כאיסור עשייה של פסל עבור עצמו, ואפילו כשהעשייה נעשית על ידי אדם אחר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%91|כותרת=ספר המצוות לאו ב – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-05-09}}</ref> לאחר איסור עשיית פסל, מופיע איסור השתחוויה לעבודה זרה ואיסור השתתפות במנהגי עבודה זרה.

המצווה השנייה נלמדת מהפסוק ב[[ספר ויקרא]]: {{ציטוטון|אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|יט|ד}}}}. [[חכמים]] הסבירו שאיסור זה כולל עשיית פסל בידיו, ואפילו עבור אחרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95_%D7%92|כותרת=ספר המצוות לאו ג – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-05-09}}</ref>

==דיני המצווה==
העבירה נעשית עוד במהלך בניית הפסל, אף-על-פי שהוא עדיין אינו פסל של עבודה זרה. מכיוון שכך, ה[[ראשונים]] סוברים שעל כל פעולה של בניית הפסל אדם צריך לקבל עונש מלקות בנפרד. 

לפי הרמב"ם הטור והשולחן ערוך, אסור לאדם לבנות פסל, הן לעצמו והן לאחרים{{הערה|[http://www.mechon-mamre.org/i/1403.htm '''משנה תורה לרמב"ם''', הלכות עבודה זרה, פרק ג']; [[s:טור_יורה_דעה_קמא|'''טור''', יורה דעה, קמ"א]]; [[s:שולחן_ערוך_יורה_דעה_קמא|'''שולחן ערוך''', יורה דעה, קמ"א]]}}. 

מחלוקת נוספת היא, האם יש ללמוד מפסוק זה רק איסור עשיית פסל או גם איסור קניית פסל.

== האיסור על עשיית תמונה ==
לצד האיסור על עשיית פסל, הדיבר השני אוסר גם "וְכָל תְּמוּנָה".  חז"ל הבחינו בין צורה תלת־ממדית, היינו פסל, ובין צורה דו־ממדית, היינו ציור.  לפי חלק מהפרשנים, תמונה אסורה היא [[תבליט]], ואילו ציור דו-ממדי מותר, ויש בין ה[[ראשונים]] שקבעו שרק ציורים שנועדו לעבודה זרה אסורים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=|שם=איסור יצירת תמונות, צורות וסמלים|כתב עת=ישיבת הר עציון|שנת הוצאה=תשע״ו|עמ=3|קישור=https://etzion.org.il/sites/default/files/2021-06/3%20%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%20%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf}}</ref> ואכן, בכ-120 [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בתי כנסת מהמאות הראשונות]] לספירה, כגון זה ש[[בית הכנסת בבית אלפא|בבית אלפא]],  זה ש[[בית הכנסת בנערן|בנערן]], זה ש[[ציפורי (יישוב עתיק)#בית הכנסת|בציפורי]] ואחרים, התגלו [[פסיפס|פסיפסים]] המכילים ציורים של בעלי חיים, בני אדם, [[גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים|גלגל המזלות]] ודמויות של אלים יווניים כגון [[דיוניסוס]] ו[[הליוס]], לצד סמלים יהודיים כגון [[שופר]], [[לולב]] ו[[המנורה|מנורת שבעת הקנים]], ולעיתים לצד שמותיהם של [[שלושת האבות]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=ד״ר יגאל בן-נון|שם=מתי הפכנו ליהודים|עמ=201-208}}</ref> על פי התלמוד הירושלמי, חכמים התפשרו עם התופעה של ציורים ופסיפסים, ולא התנגדו אלא לציורים של השמש, הירח ו"צורת הדרקון".<ref>{{ירושלמי|עבודה זרה|ג|ג}}</ref>

== פסלים בבית המקדש הראשון ==
על פי המקרא, הוצבו בתקופות שונות מספר פסלים בבית המקדש הראשון.  בתיאור המקראי של [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] נכתב כי ב[[קודש הקודשים]] של המקדש הוצבו שני [[הכרובים|כרובים]], פסלי זהב גדולים של מלאכים או של יצורים מכונפים, שתמונתם הייתה מפותחת על דלתות ההיכל ועל קירות המקדש.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ו|כט|קצר=כן}}, {{תנ"ך|מלכים א|ו|לב|קצר=כן|ללא=פרק}}, וכן {{תנ"ך|יחזקאל|מא|יח|קצר=כן}}</ref> לפי המתואר בספר שמות, פסלי כרובים ניצבו גם על [[כפורת|מכסה הזהב של ארון הקודש]], ותמונתם הייתה רקומה על הפרוכת.<ref>{{תנ"ך|שמות|כה|יח|כ|קצר=כן}}</ref>

בספר מלכים ב' מסופר כי המלך [[חזקיהו]], במסגרת [[חזקיהו#הרפורמה הדתית|הרפורמה הדתית שלו]], הרס את פסל [[נחש הנחושת]] שהכין [[משה|משה רבנו]] במדבר, ואשר בני ישראל המשיכו לסגוד לו במשך דורות רבים. בנו של חזקיהו, המלך [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]], הכניס את פסל ה[[אשרה (אלה)|אשרה]] לבית המקדש ובנה בחצרותיו מזבחות של [[עבודה זרה]]. בהמשך מסופר כי נכדו של מנשה, המלך [[יאשיהו]], הוציא את הפסל וניתץ את המזבחות במסגרת [[רפורמת יאשיהו|הרפורמה הדתית שלו]]. 

==ראו גם==
* [[איקונוקלאזם]]
* [[לא תעשון אתי]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה הלכתית}}
{{מצוות לא תעשה למניין הרמב"ם}}
{{מיון רגיל:פסל}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:עשרת הדיברות|יהיה]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:פרשת יתרו]]
[[קטגוריה:איסורי עבודה זרה]]
[[קטגוריה:פרשת קדושים]]
[[קטגוריה:פרשת בהר]]