אליזבת תומפסון

אליזבת תומפסון
Elizabeth Thompson

לידה	3 בנובמבר 1846 לוזאן, שווייץ
פטירה	2 באוקטובר 1932 (בגיל 85) Gormanston, County Meath, אירלנד
לאום	בריטים
תחום יצירה	ציור
יצירות ידועות	The 28th Regiment at Quatre Bras
בן או בת זוג	ויליאם פרנסיס באטלר (11 ביוני 1877–1910)

אליזבת סאוסרדן תומפסון, ליידי באטלר (באנגלית: Elizabeth Southerden Thompson;‏ 3 בנובמבר 1846 – 2 באוקטובר 1933) הייתה ציירת בריטית, והתמחתה בציור סצינות ממערכות צבאיות וקרבות בריטיים, ביניהם מלחמת קרים וקרב ווטרלו. היא כתבה על ציוריה הצבאיים באוטוביוגרפיה שפרסמה בשנת 1922: "מעולם לא ציירתי לתפארת המלחמה, אלא כדי להציג את הפאתוס והגבורה שלה." היא נישאה לסגן אלוף סר ויליאם באטלר, והפכה לליידי באטלר.

ביוגרפיה

תחילת חייה

באטלר נולדה בוילה קלרמונט בלוזאן שבשווייץ, והייתה בתם של תומאס ג'יימס תומפסון (1812–1881) ואשתו השנייה כריסטיאנה וולר (1825–1910). אחותה הייתה הסופרת והמשוררת המפורסמת אליס מיינל. כשגדלה באיטליה, אליזבת החלה לקבל הדרכת באומנות בשנת 1862. בשנת 1866 נסעה ללונדון ונכנסה לבית הספר המלכותי לנשים בדרום קניזנגטון. היא הפכה לקתולית יחד עם שאר בני המשפחה לאחר שעברו לפירנצה בשנת 1869. בזמן שהייתה בפירנצה, למדה אצל האמן ג'וזפה בלוצ'י (1827–1882).

קריירה אומנותית

אליזבת תומפסון, סקוטלנד לנצח - חיל הפרשים הסקוטים בקרב ווטרלו.

בראשית דרכה כציירת עסקה באטלר בנושאים דתיים, אך לכשנסעה לפריז בשנת 1870 היא נחשפה לציורי סצנות קרב מאת ז'אן לואי ארנסט מייסייה ואדואר פרטלה, ובהשראתם עברה להתמקד בציורי מלחמה. בשנת 1873, ציירה סצנת קרב ממלחמת צרפת-פרוסיה המתארת את סבלם וגבורתם של החיילים. ציור זה היה היצירה הראשונה שהגישה לאקדמיה המלכותית. ציור נוסף של באטלר, המתאר שורה של חיילים תשושים, הוצג בשנת 1874 בתערוכת הקיץ של האקדמיה המלכותית וזכה לפופולריות רבה כל כך עד כדי שהיה צורך בהצבת שוטר ליד הציור, שישליט סדר בקרב ההמונים שהגיעו לצפות בו. באטלר כתבה בספרה האוטוביוגרפי כי לאחר פתיחת תערוכת הקיץ היא מצאה את עצמה מפורסמת.

תהילתה גברה ככל שציוריה נדדו באירופה, מלווים בתצלומים שלה. היא קיבלה תשומת לב רבה כשאנשים גילו שהיא אישה צעירה ויפה, שכן הדבר לא היה אופייני לציירי סצינות קרב. הפרסום שלה בלט בתקופה שבה גאתה גאווה ויקטוריאנית לאימפריה הבריטית ההולכת ומתרחבת. בעוד הנושאים של ליידי באטלר שיקפו רומנטיקה אימפריאלית, ציוריה בדרך כלל היו ריאליסטיים והציגו היבטים כמו בלבול, בוץ ותשישות בשדות הקרב. עבודותיה נטו להתמקד בכוחות הבריטים בשעת קרב או זמן קצר לאחריו, תוך הימנעות מסצינות של קרבות פנים-אל-פנים.

אליזבת תומפסון, החזרה ממלחמת קרים

לאחר נישואיה בשנת 1877 לסר ויליאם פרנסיס באטלר (1838–1910), קצין מכובד של הצבא הבריטי, מטיפררי שבאירלנד, נסעה אליזבת באטלר עם בעלה ברחבי האימפריה הבריטית וגידלה את ששת ילדיהם. במהלך תקופה זו הושפעה ליידי באטלר מאמונתו של בעלה האירי כי האימפריאליזם הקולוניאליסטי של הממלכה המאוחדת וכוחות אירופים אחרים עלולים שלא להיות לטובת הילידים בארצות הקולוניאליות.

עם זאת היא המשיכה לצייר סצנות המציגות את גבורת החייל הבריטי מן השורה. נוסף על כך, באטלר גם איירה איורים בשחור לבן, לרבות איור ספרי השירים של אחותה, אליס מיינל, ויצירותיה של תאקריי. היא הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות ובניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.

אחרית ימיה

עם פרישת בעלה משירותו הצבאי, עברה איתו לאירלנד, שם התגוררו בטירת באנשה, במחוז טיפררי. היא הציגה תמונות באקדמיה המלכותית משנת 1892. בין הציורים שציירה הייתה קבוצה של ציורים בצבעי מים שציירה בזמן שטיילה עם בעלה בארץ ישראל (ראו בגלריה למטה). ליידי באטלר התאלמנה בשנת 1910, אך המשיכה להתגורר בבאנשה עד שנת 1922, אז עברה לגור עם הצעירה מבין ששת ילדיה, איילין גורמנסטון, בטירת גורמנסטון, מחוז הית. במהלך מלחמת האזרחים האירית הועברו הציורים למשמרת בביתה בטירת גורמנסטון, אך כמעט כולם נהרסו מאוחר יותר על ידי ההפצצות הגרמניות בלונדון במהלך מלחמת העולם השנייה.

באטלר נפטרה בטירת גורמנסטון זמן קצר לפני יום הולדתה ה-87 ונקברה בבית הקברות הסמוך, סטמולן.

ציוריה של באטלר נכללו בתערוכת נשים 2018 בפריז.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליזבת תומפסון בוויקישיתוף

• כתבי אליזבת תומפסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אליזבת תומפסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)