לדלג לתוכן

אנטי-אפיפיור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנטי-אפיפיור הוא כינוי לאדם הטוען להיותו האפיפיור החוקי, כנגד האפיפיור המוכר על ידי הכנסייה הקתולית אשר זכה לתמיכה בקרב חלק מן הציבור הקתולי.

חלק ניכר מן האנטי-אפיפיורים הוכרו על ידי פלגים של קרדינלים אשר לא קיבלו עליהם את האפיפיור הנבחר. גם בתקופה המודרנית יש הטוענים כי הם האפיפיורים, אך הם נתמכים על ידי מעטים בלבד ובדרך כלל אינם נחשבים כאנטי-אפיפיורים במובן הקלאסי של המונח, ובכלל זה כתות שהתפלגו מן הכנסייה הקתולית, אשר דוחות את ועידת הוותיקן השנייה ואינן מכירות באפיפיורים שמונו מאז הוועידה ההיא. במקרים מסוימים קשה להיסטוריונים לקבוע מי היה אפיפיור לגיטימי ומי היה אנטי-אפיפיור.

ברשימה הרשמית של האפיפיורים שמפרסם הוותיקן, מופיעה הערה לצד שמו של האפיפיור לאו השמיני (963965): "בתקופה זו, כמו גם באמצע המאה ה-11, היו קיימות מחלוקות רבות בבחירת האפיפיור וקשה לקבוע איזה צד הצליח לקבוע את יורשו של פטרוס הקדוש. אי הוודאות גורמת לכך שלעיתים עדיף להתעלם ממינוים של מספר אפיפיורים לאחר מינוי מעורר מחלוקת". בכל המקרים ברור שאם אחד מן הטוענים לתואר אפיפיור היה אכן האפיפיור, הרי שהשני היה "אנטי-אפיפיור", שכן טענת כל אחד מהם לתואר הייתה מקובלת על רבים.

בשנים 1378–1417, תקופה המכונה הקרע המערבי, כיהנו במקביל שני טוענים לכהונת האפיפיור (ברומא ובאביניון), ובשלב מסוים אף שלושה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטי-אפיפיור בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.