הצגת המקור של הדף "ארבע כוסות"

[[קובץ:Pessach Pesach Pascha Judentum Ungesaeuert Seder datafox.jpg|שמאל|ממוזער|240px|שולחן [[ליל הסדר]], עמוס בקבוקי [[יין]] ו[[תירוש (משקה)|תירוש]]]]
'''ארבע כוסות''' הוא הכינוי ל[[מצווה|מצוות]] שתיית ארבע [[כוס (כלי)|כוס]]ות [[יין]] בלילה הראשון של חג ה[[פסח]] (אור ל[[ט"ו בניסן]]), הוא [[ליל הסדר]]. מצווה זו היא [[תקנת חכמים|תקנת]] [[חז"ל]] וחיובה כולל גברים ונשים כאחד.

==מקור הדין==
המצווה נזכרת לראשונה ב{{משנה|פסחים|י|א}}. המצווה אינה חיוב מן ה[[תורה]] אלא [[מצווה דרבנן]], ואף על פי כן הקפידו חז"ל ביותר על יישומה. הקפדה זו מתבטאת בכך שאפילו [[עני]]ים המתפרנסים מ[[צדקה]] מחויבים בארבע כוסות גם אם ייאלצו למכור את בגדיהם לשם כך. כמו כן, נפסק ב[[הלכה]] כי גם אדם שהיין מזיק לו צריך להשתדל ולשתות מעט ממנו. ב[[גמרא]] ([[מסכת נדרים|נדרים]] מט, ב) מסופר על [[רבי יהודה]] שהיה שותה ארבע כוסות ולאחר מכן נאלץ לחבוש את ראשו בשל כאבים "מפסח ועד [[שבועות|עצרת]]" - כלומר במשך שבעה שבועות. אולם, ה[[משנה ברורה]] פסק שאינו חייב לשתות ארבע כוסות אם ייפול למשכב מזה, אלא שאם השתייה תגרום לכאבי ראש וכדומה מחויב הוא לשתות{{הערה|משנה ברורה, סימן תע"ב ס"ק ל"ה}}. סיבת ההקפדה היא כיוון ששתיית ארבע הכוסות מזכירה ומפרסמת את נס [[יציאת מצרים]]. זהו ההסבר לכך שגם נשים חויבו במצווה, על אף שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] - הואיל וגם הן היו באותו הנס, ואף נאמר כי הגאולה התרחשה בזכות נשות ישראל במצרים.

==דיני ארבע כוסות==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
===סדר ארבע כוסות===
מועדי מילוי ארבע הכוסות ושתייתן קבועים בסדר ה[[הגדה]], וזהו סדרן:
* '''כוס ראשונה''' - הכוס הראשונה היא כוס ה[[קידוש]], ושתייתה היא למעשה הפעולה הראשונה בסדר ליל פסח. ככוס של קידוש היא אינה שונה למעשה מכל מועדי הקידוש האחרים, שבהם תיקנו חז"ל שהקידוש ייעשה על היין. אף על פי כן, לדעת חלק מה[[ראשונים]], הדין כאן שונה, שכן לשיטתם כל אחד ואחד מהמסובים צריך שבעת הקידוש תהיה ברשותו כוס, והוא נדרש אף לשתות ממנה כשיעור, ולא רק טעימה כבקידוש רגיל.
* '''כוס שנייה''' - את הכוס השנייה מוזגים בשלב ה[[מגיד (הגדה)|מגיד]], לפני [[מה נשתנה|ארבע הקושיות]]. שתייתה נעשית בסופו של שלב זה, ולפני אכילת המצה. מזיגת הכוס השנייה נעשית בתחילת מגיד אף על פי שאין שותים אותה עד סוף מגיד, ונועדה להתמיה את הילדים, כדי שישאלו את שאלותיהם{{הערה|שולחן ערוך, סימן תע"ג סעיף ז'}}.
*'''כוס שלישית''' - את הכוס השלישית מוזגים לפני [[ברכת המזון]] ושותים אותה לאחר סיומה של הברכה. לפי חלק מהשיטות בכל ברכת המזון או כתלות בזימון יש חיוב ב[[כוס של ברכה|כוס אחת]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קפב|א}}.}}. לעומת זאת חיוב הכוס לברכת המזון בליל הסדר מוסכם על כל הפוסקים וכל המסובים מחויבים, לא רק כוס אחת למזמן.
*'''כוס רביעית''' - את הכוס הרביעית מוזגים לאחר ברכת המזון. המשנה אומרת  ש"'''גומרים את ההלל'''" על הכוס הרביעית, כלומר, בין מזיגת הכוס לשתייתה נאמר פרק ה[[קריאת ההלל|הלל]] שבהגדה, כיום, בעקבות דברי ר' טרפון<ref>ראו בפרק על כוס חמישית</ref> נוהגים לומר לפני שתיית כוס זו גם את [[תהילים קל"ו|ההלל הגדול]]. משנה זו היא מקור הביטוי המושאל "'''לגמור עליו את ההלל'''". בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים כמנהג ה[[מהר"ם מרוטנברג]] לדחות את הכוס הרביעי עד אחרי פיוט [[כי לו נאה]].{{הערה|ראו מגן אברהם תפ:ב, וראו גם ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4909&st=&pgnum=75&hilite= הגדת רעדלהיים].}}

===שיעור היין===
לפי ההלכה על הכוס להיות מלאה ולהכיל [[רביעית]] שנעה בין 75 מ"ל{{הערה|לדעת הרב [[אליעזר מלמד]] ב[[פניני הלכה]], '''פסח''' - ט"ז-ליל הסדר}} או 86 מ"ל ([[גימטריה]] "כוס") לפי החישוב הקלאסי של שיטת ה[[גר"ח נאה]] עד ל-150 מ"ל (גימטריה "כוס הגון") לשיטת ה[[חזון איש]]. לכתחילה יש לשתות את כל הכוס, אך די גם ברוב כוס ולכל הפחות [[מלא לוגמיו]] שהוא רוב רביעית. את היין המחויב יש לשתות ברצף אחד, לפי ה[[רמב"ם]] מדובר ברצף נורמלי של שתיית רביעית, אך ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] חולק ומרחיב את הזמן ל[[כדי אכילת פרס]].

===הסיבה===
המשותף לכל ארבע הכוסות הוא כי יש לשתות אותן ב[[ליל הסדר#הסיבה|הסיבה]] על צד שמאל כדרך בני חורין.

===ברכה ראשונה===
לדעת ה[[רמ"א]] ו[[הרמב"ם]], מברכים ברכת [[בורא פרי הגפן]] על כל כוס, כי כל כוס היא מצווה עצמאית ולכן חשובה בפני עצמה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תעד}}|שם=תעד}}, וכן נוהגים בקהילות האשכנזים, האיטלקים{{הערה|מחזור שד"ל, חלק א, דף צט ע"ב}}, התימנים וכן מעט ספרדים הפועלים על פי שיטת [[הרמב"ם]]. לדעת ה[[שולחן ערוך]] לא מברכים ברכת הנהנין על הכוס השנייה והרביעית, כי הברכה שנאמרה על הכוס הראשונה והשלישית פוטרת גם את השנייה והרביעית{{הערה|שם=תעד}}, וכן נוהגים רוב הספרדים.

===ברכה אחרונה===
{{להשלים|פסקה=כן|להשלים את המחלוקות|נושא=יהדות}}
נחלקו ה[[פוסק]]ים לאורך הדורות לאחר אלו כוסות מברכים [[ברכה אחת מעין שלוש|ברכת על הגפן ועל פרי הגפן]] כ[[ברכה אחרונה]]. עיקר המחלוקת הוא בשאלת ההמשכיות עד ל[[ליל הסדר#שולחן עורך|סעודה]] ול[[ברכת המזון]] או עד לכוס הבאה ולברכה עליה ובשאלת [[הסחת דעת|הסח הדעת]]. לדעת [[הרי"ף]] מברכים ברכה אחרונה על הכוס השנייה ועל הרביעית, לדעת [[אבי העזרי]] יש לברך אחרי הראשונה השלישית והרביעית. על הכוס הרביעית שנשתית על ה[[קריאת ההלל|הלל]] מוסכם שמברכים, שכן זוהי הכוס האחרונה ואין ברכת המזון או שתיית כוס אחרת אחריה (וזו דעת [[רב שרירא גאון]], [[רב האי גאון]], [[הרמב"ם]], [[רבינו יונה]] ו[[הרא"ש]]){{הערה|{{טור|אורח חיים|תעד}}}}. וה[[שולחן ערוך]] פסק כדעה זו שברכה אחרונה מברכים רק על הכוס הרביעית{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תעד}}}}.

==כוס חמישית==
{{ערך מורחב|כוס של אליהו}}
מעבר לארבע הכוסות הללו, ישנו אזכור בגמרא גם לכוס חמישית: "כוס חמישי גומר עליו את ההלל ואחריו הלל הגדול, דברי [[רבי טרפון]]" ([[s:פסחים_קיח_א|פסחים קיח, א]]. לפי חלק מכתבי היד והראשונים; אחרים גרסו "כוס רביעי"). על פי ה[[גאונים]], כוס זו היא רשות; אם ירצה לשתות עוד [[כוס יין]], יאמר עליה הלל הגדול. וכן כתב ה[[רמב"ם]] (הלכות חמץ ומצה ח, י):
:"ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול, והוא מ"הודו לה' כי טוב" עד "על נהרות בבל"; '''וכוס זה אינו חובה''' כמו ארבע הכוסות".
וכתב ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] (בהשגותיו על [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], פסחים תשצד):
:"בוודאי יש סמך למנהג הזה מדברי ר' טרפון שאמר, חמישי אומר עליו הלל הגדול, '''ומצוה''' לעשות כדבריו... ותנא קמא נמי (=וגם התנא הראשון) 'לא יפחתו לו מארבע כוסות' קאמר (=אמר), אבל המוסיף עליהם חמישי הרי זה משובח".
מכאן התפתח ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] למזוג גם כוס חמישית, אף כי ברוב הקהילות לא שותים ממנה.

===כוס חמישית ואליהו הנביא===
המנהג למזוג ולייחד כוס חמישית מוכר גם בכינוי "כוסו של אליהו הנביא" - כוס חמישית הנמזגת בעת שמוזגים את הכוס הרביעית, אלא שבמקום לשתותה מניחים אותה כמות שהיא במרכז שולחן הסדר ולאחר מכן יש הנוהגים{{מקור|נושא=יהדות}} להשאירה על אדן החלון או בפתח הדלת, על בסיס האגדה בדבר [[אליהו הנביא]] העובר בין בתי ישראל בליל פסח ומעיד עליהם שמקיימים את ה[[ברית]].

==יין אדום==
ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|קח|ב|ללא=שם}}}} מביא ברייתא האומרת: "[[רבי יהודה]] אומר, צריך שיהא בו טעם ומראה יין... אמר [[רבא]] מאי טעמא (=מהו טעמו) דרבי יהודה, {{מונחון|דכתיב|שנאמר}}{{הערה|{{תנ"ך|משלי|כג|לא}}}}: 'אל תֵּרא יין כי יתאדָּם". וב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|{{ירושלמי|פסחים|י|א|ללא=שם}}}} מופיע דין זה (שהיין צריך להיות אדום) במפורש: {{ציטוטון|אמר [[רבי ירמיה]], מצווה לצאת ביין אדום, שנאמר 'אל תרא יין כי יתאדם'}}.

וכמו כן נאמר בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא בתרא|צז|ב|ללא=שם}}}} בנוגע לקידוש{{הערה|כך מבאר הר"ן שם}}: "בעא מיניה (=שאל) רב כהנא חמוה (=חמיו) דרב משרשיא מרבא חמר חווריין (=יין לבן) מהו אמר ליה (=אמר לו) אל תרא יין כי יתאדם{{הערה|משלי כג, לא}}. והרמב"ן פסל לקידוש יין לבן אפילו בדיעבד. ובשו"ע{{הערה|סימן רע"ב ס"ד}} פסק: {{ציטוטון|מקדשין על יין לבן והרמב"ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד אבל מבדילין עליו ומנהג העולם כסברא ראשונה}}. ולדעת [[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|סימן תע"ב סעיף כ"ו}} אין נוהגים לחזר לקידוש אחר יין לבן אפילו לכתחילה. ולדעת ה[[משנה ברורה]]{{הערה|סימן רע"ב סק"י}} לכל הדעות לכתחילה יש לחזר אחר [[יין אדום]].

אמנם בנוגע לארבע כוסות ישנו טעם נוסף שכתב ה[[אור זרוע]]{{הערה|שם=117ב|דף 117 עמ' ב}}: {{ציטוטון|יין אדום - זכר לדבר שהיה [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] שוחט תינוקות [[צרעת|כשנצטרע]]. ועוד, זכר ל[[דם]] [[קורבן פסח|פסח]] ודם [[ברית מילה|מילה]]}} שהיה ביציאת מצרים, אז נצטוו בשתי מצוות אלה. ומפני צירוף טעם זה כתב בשולחן ערוך הרב{{הערה|שם=117ב}} שבפסח לכל הדעות יש לנהוג כדעה האומרת שיש לחזר אחר יין אדום משום "אל תרא יין כי יתאדם".

ובמקרה שהיין הלבן משובח מהאדום כתב ה[[ארבעה טורים|טור]]: {{ציטוטון|ויראה שאם הלבן משובח מן האדום, שהוא קודם}}{{הערה|{{טור|אורח חיים|תעב}}}}.

==טעמי המצווה==
המשנה במסכת פסחים אינה מנמקת את דין ארבע כוסות ובספרות חז"ל המאוחרת יותר ניתנו הסברים שונים לעצם החיוב ולכך שהחובה היא לשתות דווקא '''ארבע''' כוסות - לא פחות ולא יותר.

ההסבר הנפוץ לארבע הכוסות הוא כי הן מכוונות כנגד [[ארבע לשונות של גאולה]] ("והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי") הנזכרות ב[[ספר שמות]], פרק ו'. מקורו של הסבר זה נעוץ בדברי [[ר' יוחנן]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

בתלמוד הירושלמי נשאלה השאלה "מניין לארבע כוסות?" ונחלקו ה[[אמוראים]] השונים במתן ההסבר:{{ש}}'''ר' יוחנן''' מסביר כי ארבע הכוסות הן "כנגד ארבע גאולות";{{ש}}'''[[ר' יהושע בן לוי]]''' טוען כי ארבע הכוסות בליל פסח מכוונות כנגד ארבעה אזכורים של המילה "'''כוס'''" ב[[ספר בראשית]] מ, 13-11 - חלומו של שר המשקים;{{ש}}'''[[רבי לוי|ר' לוי]]''' אומר כי ארבע הכוסות הן כנגד "'''[[חזון ארבע החיות|ארבע מלכויות]]'''" - ארבע המלכויות הנזכרות ב[[ספר דניאל]];{{ש}}דעת רבים סתמית המוצגת כדעת "חכמים" מסבירה את מצוות ארבע הכוסות כנגד "ארבע כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם".{{ש}}מחלוקת מרובעת זו מופיעה, בצורה שונה ובהקשר אחר, גם במדרש הארץ ישראלי [[בראשית רבה]] (פ"ח, ה').

לגבי הכוס החמישית, הרי שיש שהסבירו שהיא כנגד הלשון החמישית של גאולה המופיעה בשמות ו - "והבאתי". הסברים נוספים הם שאם הכוסות הראשונות הן כנגד ארבע מלכויות, הרי שהכוס החמישית היא כנגד [[גוג ומגוג]], או כנגד הישועה.

==ראו גם==
*[[ארבע לשונות גאולה]]
*[[הלכות ליל הסדר#מצוות ארבע כוסות|הלכות ליל הסדר]]

==לקריאה נוספת==
* [[ישי רוזן-צבי]], '''ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל''', [[כנרת, זמורה - מוציאים לאור]], 2023, הפרק "למה ארבע כוסות?", עמ' 139–148.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=ארבע כוסות|ימין}}
* [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=מיקרופדיה_תלמודית%3Aארבע_כוסות ארבע כוסות], באתר "ויקישיבה"
* {{הספרנים|חן מלול|כתמי יין מההגדות|sodot-wine|מרץ 2021}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חג הפסח}}
{{הבהרה הלכתית}}
{{יין}}

[[קטגוריה:הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:יין]]
[[קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן]]