הצגת המקור של הדף "ארבעה טורים"

{{ספר
| מאת =
}}

'''ארבעה טורים''' או '''הטור''' הוא קובץ [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי [[יעקב בן אשר]], המכונה גם בעל הטורים ([[ה'ל']]-[[ה'ק"ב]] [[1270]]~ - [[1343]]~).

== תהליך כתיבתו ==
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו, החליט לחבר את הספר. כך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".

תחילה כתב קיצור של הלכות אביו, [[הרא"ש]], ומתשובותיו בספר בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם '''קיצור פסקי הרא"ש'''. על בסיס ספר זה כתב את חיבורו "ארבעה טורים" כשהוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של [[הרמב"ם]]). לכן ציין בספר את מקורותיו וציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו, או בינו לבינם.

כתיבתו הסתיימה בשנת [[ה'ק']] ([[1340]]~). הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת [[1475]]). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות. ספר זה הוא המקור למבנה ולניסוח של רוב ההלכות בספר [[שולחן ערוך]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, בידי [[יוסף קארו|רבי יוסף קארו]], שבנוי כקיצור לפירושו על ספר ארבעה טורים, הנקרא [[בית יוסף]].

== מקורותיו ==
מקורות הספר מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו. הוא מזכיר את ספרות ה[[גאונים]], [[ראשונים]]: [[רבנו חננאל]], [[רבנו נסים]], [[רבנו גרשום]], [[רש"י]] וחכמי צרפת בעלי ה[[תוספות]] ועוד, חכמי אשכנז: [[אליעזר בן נתן|ראב"ן]], [[ראבי"ה]], [[מהר"ם מרוטנברג]] ועוד, וחכמי ספרד ובראשם ה[[רי"ף]], [[הרמב"ם]], ה[[רמב"ן]] ואחרים. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק עליהם, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת אביו ה[[רא"ש]] וברוב ככל המקרים מכריע כמותה. מגוון הדעות המוצג בטור היווה את הסיבה בגללה בחר רבי יוסף קארו לכתוב את חיבורו, הבית יוסף, כביאור לטור.

== מבנה הספר ותוכנו==
"ארבעה טורים" (ובעקבותיו ה[[שולחן ערוך]]) מתחלק לארבעה חלקים:

# טור [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו: תפילות, שבת, חגים וכדומה, מבוסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי ה[[מהר"ם מרוטנברג]].
# טור [[יורה דעה]] - על הלכות [[איסור והיתר]], דומה במבנהו לספר תורת הבית של ה[[רשב"א]].
# טור [[אבן העזר]] - על הלכות אישות, מבוסס על ה[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בספר נשים.
# טור [[חושן משפט]] - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לר' [[שמואל הסרדי]], ועוד מחכמי ספרד.

==כתבי יד ומהדורות==
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}
קיימים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה טורים.

בין כתבי היד החשובים נמנה כתב היד שבספרייה הבריטית בלונדון משנת [[ה'רל"ד]]{{הערה|"[http://www.bl.uk/catalogues/illuminatedmanuscripts/ILLUMIN.ASP?Size=mid&IllID=44558 Frontispiece to the second pillar of Arbaah Turim, Yoreh Deah]". '' The British Library''}} וכן כתב יד שבספרייה הלאומית בפריז{{הערה|"[http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b10543215q.r=424?rk=42918;4 Jacob ben Ašer. Ṭwr (ʾwraḥ hayyim)]". ''Bibliothèque nationale de France''}}.

הספר נדפס לראשונה בשנת 1475 בכפר [[פיובה די סאקו]] ב[[צפון איטליה]], אחריו ב[[קושטא]] בשנת [[ה'רנ"ב]], ובשנת 1610.

בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות חדשות של ספר ארבעה טורים, המבוססות על כתבי היד והדפוסים הראשונים. תחילה יצאה לאור מהדורת "שירת דבורה", בשיתוף פעולה בין מכון שירת דבורה ו[[מכון ירושלים]]. בעקבות מהדורה זו יצאה לאור מהדורת "המאור".

עותקים נדירים מהמהדורה הראשונה של "ארבעה טורים" מהמאה החמש-עשרה נרכשו על ידי [[הספרייה הלאומית]]{{הערה|{{הספרנים||דפוס מוקדם של "ארבעה טורים" – מהנדירים בעולם|sodot-turim|ינואר 2022}}}}.

==חיבורים על הספר==
כ-150 שנה אחר הופעת הספר ארבעה טורים, ומיד לאחר הדפסתו החלו נוצָרים חיבורים וביאורים שונים עליו. הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך כתב-היד רק ב-[[1995]]. זמן מה אחריו כתב רבי [[אברהם בן אביגדור (פראג)|אברהם בן אביגדור]] הגהות על ארבעה טורים.

תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.|כיוון=ימין}}, הביאו את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", שהיווה את הבסיס לחיבורו המסכם "[[שולחן ערוך]]" שבא בעקבותיו. במקביל כתב [[הרמ"א]] על הספר את חיבורו "[[דרכי משה]]", בו הוסיף בעיקר את פסקי ה[[ראשונים]] ומנהגי [[יהדות אשכנז]]. רבי [[שלמה לוריא]], בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחריהם נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי [[יהושע פלק כץ]]. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"{{הערה|כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק [[חושן משפט]].|כיוון=ימין}}, כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה"). החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי [[יואל סירקיש]] נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו, כתב רבי [[ליב חנליש]], אף הוא תלמיד הרמ"א, חידושים והגהות על חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] שמתוך הארבעה טורים.

רבי [[חיים בנבנישתי]] כתב אף הוא חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף [[המאה ה-18]] הדפיסו בני משפחת מייא מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה, רבי [[מיכאל שמעון מייא|מיכאל שמעון]] ורבי [[יוסף מייא|יוסף]], על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".

חיבורים רבים נוספים חוברו במהלך דורות אלו ולאחריהם, חיבורים הכוללים הגהות וביאורים, אך פחות מוכרים. חלקם אף נותר בכתב יד והודפס רק במהדורות מאוחרות יותר.

חלק מן החיבורים, מודפסים בקביעות על גיליונות הטור, בצמוד לטקסט הספר עצמו. חיבורים כאלו מכונים בספרות התורנית "נושאי כלים", ובהקשר הנוכחי, נושאי כלי הטור. העיקריים והמוקדמים שבהם הם הפירושים "בית יוסף" ו"בית חדש" הממוקמים משני צדיו של "הטור" שבמרכז הדף. בנוסף להם מודפסים על הדף גם קיצור ה"דרכי משה", ה"דרישה ופרישה" ו"חידושי מהרל"ח והגהות" (או "חידושי הגהות"). מיקומם המדויק של הפירושים הנוספים בדף אינו אחיד בכל המהדורות. במהדורות מסוימות מודפס בצדי הדף גם "ביאור מהר"י אבוהב" הקדום. בחלק ממהדורות הטור נוספו בתחתית הדף הערות, הגהות ומראי מקומות. שאר החיבורים נדפסים כספרים בפני עצמם (כמו החיבור "כנסת הגדולה"), או בסוף הכרך של ה"ארבעה טורים".

==הנצחה==
[[קובץ:הטורים.jpg|ממוזער|שלט רחוב הטורים בירושלים]]
על שמו של "בעל הטורים" ועל שם ספרו נקראו רחובות במספר ערים בישראל, בהן [[נתניה]], [[תל אביב|תל אביב יפו]], [[ירושלים]]{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=336 על רחוב הטורים] באתר עיריית ירושלים}} ו[[ראשון לציון]]. תחנת [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה]] ב[[ירושלים]] נקראת "[[תחנת הטורים רכבת ישראל]]" על שם הסמיכות לרחוב הטורים.

==לקריאה נוספת==
*יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, [https://www.hebrewbooks.org/46420 '''ישורון''' יב (תשס"ג)] תשפד-תתא
*יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף [[המאה ה-15]], '''[[סידרא]]''' יט (תשס"ד) 25–45
* חנן יצחקי, "[https://efrata.emef.ac.il/wp-content/uploads/2020/05/1-חנן-יצחקי.pdf 'ועמך כולם צדיקים': לדרכו החינוכית של 'בעל הטורים' – רבנו יעקב בן הרא"ש]", '''דרך אגדה''' טו (תשע"ח), עמ' 7–16

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=ארבעה טורים|ויקימילון=ב"ח}}
*[http://hebrewbooks.org/42478 הספר, דפוס משנת ש"ע] להורדה מאתר [[HebrewBooks]]
*[http://hebrewbooks.org/40266 "תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמישה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה], מאת הרב משה שטינברג, להורדה מאתר [[HebrewBooks]]
*[http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=13032&cat_id=3738 הרא"ש הרשב"א הטור], שיעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22360 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007520686305171|יעקב בן אשר (?1270-?1340.), ארבעה טורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{טור ושו"ע}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:משפט עברי: חיבורים]]
[[קטגוריה:ספרי הלכה: ראשונים]]
[[קטגוריה:ספרות יהודית של ימי הביניים]]