ארבעה טורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, אותו כתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב (1270~ - 1343~).

תהליך כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".

תחילה עשה קיצור מהלכות אביו הרא"ש ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם "קיצור פסקי הרא"ש". על בסיס ספר זה כתב את ה"ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של הרמב"ם) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו. כתיבתו הסתיימה בשנת ה'ק' (1340~). הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת 1475). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות, והוא המקור למבנה ולניסוח של רוב ההלכות בספר שולחן ערוך שנכתב כשלש מאות שנה מאוחר יותר, בידי רבי יוסף קארו, ועל פי פירושו הוא לספר ארבעה טורים שנקרא בית יוסף.

מקורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות הגאונים, מהראשונים: רבנו חננאל, רבנו נסים, רבנו גרשום, רש"י וחכמי צרפת בעלי התוספות ועוד, חכמי אשכנז: ראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם מרוטנברג ועוד, וחכמי ספרד ובראשם הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת הרא"ש.

מבנה הספר ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ארבעה טורים" (ובעקבותיו השולחן ערוך) מתחלק לארבעה חלקים:

  1. טור אורח חיים - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו: תפילות, שבת, חגים וכדומה, מבוסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי המהר"ם מרוטנברג.
  2. טור יורה דעה - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של הרשב"א.
  3. טור אבן העזר - על הלכות אישות, מבוסס על המשנה תורה לרמב"ם בספר נשים.
  4. טור חושן משפט - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לר' שמואל הספרדי, ועוד מחכמי ספרד.

כתבי יד ומהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה טורים.

בין כתבי היד החשובים נמנה כתב היד שבספרייה הבריטית בלונדון משנת ה'רל"ד וכן כתב יד שבספרייה הלאומית בפריז, מספר 424.

הספר נדפס לראשונה בשנת 1475 בכפר פיעוו די סאקו בצפון איטליה, אחריו בקושטא בשנת ה'רנ"ב, ובשנת 1610.

בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות חדשות של ספר ארבעה טורים, המבוססות על כתבי היד והדפוסים הראשונים. תחילה יצאה לאור מהדורת "שירת דבורה", בשיתוף פעולה בין מכון שירת דבורה ומכון ירושלים. בעקבות מהדורה זו יצאה לאור מהדורת "המאור".

הפירושים על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר היה נפוץ ומפורסם בכל תפוצות ישראל, ולכן החליט ר' יוסף קארו לכתוב עליו את חיבורו "בית יוסף" שהיוה בסיס לשולחן ערוך. הרמ"א כתב על הספר את חיבורו "דרכי משה" בו הוא מביא את פסקי האשכנזים הראשונים. פרשנים עיקריים נוספים ל"טור" הם: ספר "בית חדש" לר' יואל סירקיש, ספר "דרישה ופרישה" לר' יהושע פלק כ"ץ האשכנזי, וספר "כנסת הגדולה" לר' חיים בנבנישתי הספרדי. הגהות ופירושים רבים נכתבו על הטור אך לא כולם הובאו לדפוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך

אורח חייםיורה דעהאבן העזרחושן משפט