אריאל ששה-הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאל ששה-הלוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 79 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריאל שִׁשָּׁה-הלוי (נולד ב-1945) הוא פרופסור אמריטוס לשפות ובלשנות בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה ב-1945. ב-1966 סיים תואר בוגר בשפות מצריות והודו-אירופיות באוניברסיטה העברית בירושלים (בהצטיינות יתרה[1]), וב-1968 סיים תואר מוסמך בתחום זה. ב-1972 סיים דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא השפה הקופטית. מרצה בחוג לשפות מצריות והודו-אירופיות החל מ-1968.

ב-1973-1974 ערך פוסט-דוקטורט בקיימברידג' ואוקספורד, ולאחר מכן היה מרצה אורח על מצרית וקופטית באוניברסיטת תל אביב. ב-1978 חזר להרצות ולחקור באוניברסיטה העברית כמרצה בכיר, ב-1984 מונה לפרופסור חבר בחוג לשפות מצריות וב-1990 לפרופסור מן המניין. בשנים 1986-1990 היה ראש המחלקה לשפות, והוא חזר לכהן בתפקיד זה ב-1998. הרצה לאורך השנים כמרצה אורח ועמית מחקר במספר מוסדות מחקר ברחבי העולם, בהן המכון לחקר מצרים בקופנהגן, האקדמיה הבריטית, קולג' וולף והמכון האוריינטלי באוקספורד, אוניברסיטת גטינגן, קולג' דה פראנס ועוד. משנת 2000 הוא חבר האקדמיה הישראלית למדעים.

תחומי המחקר של ששה-הלוי כוללים דקדוק קלטי, מצרי, קופטי ויווני-קופטי, השפה הוולשית והאירית, דקדוק השוואתי ועוד.

ב-2013 פרש לגמלאות מעבודתו באוניברסיטה העברית כפרופסור אמריטוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]