ארתור אילש
 | |
| לידה |
27 בינואר 1878 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1960 (בגיל 81 בערך) פריז, צרפת |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
ארתור אילש (בהונגרית: Illés Artúr; 27 בינואר 1878, בודפשט – 1960, פריז; שמות עט בדויים: "סקורפיו" (עקרב), "ארתור", בשם קודם עד 1903 בראון[1]) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי. חבר בקואופרטיב הצרכנים הכללי בהונגריה. הוא היה חבר מייסד של התאחדות הלאומית של הפקידים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארתור אילש נולד במשפחה יהודית. הוא למד בצרפת לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. חזר להונגריה בסתיו 1918 והיה מעורב בהקמת ובעבודת מפלגת הקומוניסטים בהונגריה ה-KMP. במועצת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (ממשלה) מונה תחילה לסגן קומיסר העם ואחר כך קומיסר העם (שר) לאספקה ציבורית. לאחר נפילת הרפובליקה היגר לצרפת והפך לאחד ממנהיגי ההגירה ההונגרית שם. ב-1924 וב-1927 הוא היה העורך הראשי "העובד של פריז". הוא הפך לחבר במפלגה הקומוניסטית של צרפת. כתביו הופיעו בעיתונים הצרפתיים בפריז תחת שם בדוי "סקורפיו". כתוצאה מפעילותו גורש מצרפת, אולם בסופו של דבר חזר לפריז בשנת 1933. בתום מלחמת העולם השנייה בסוף שנת 1945 בקר בהונגריה למשך זמן קצר. הוא נפטר בצרפת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוזף בלני: ממשלות הונגריה. 1887-1992.
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים
- צ'אבה נאג': לקסיקון ספרות המהגרים ההונגרית. מוזיאון ספרותי פטפי ומרכז לספרות עכשווית, 2000.
- לקסיקון ההיסטוריה של תנועת העבודה. 1972
- לקסיקון חדש של רוואי. עורך ראשי. איסטוואן קולגה טרשוי. סקסארד, 1996
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון ספרים הונגרי
- אנה פצ'י: הונגרים בתנועת העובדים המהפכנית בצרפת, 1920-1945. (1982)
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
- "ארתור אילש". המוזיאון הספרותי פטפי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1903. évi 50347. sz. rendelete. MNL-OL 30796. mikrofilm 292. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1903. év 5. oldal 1. sor.