הצגת המקור של הדף "באר יעקב"

{{פירוש נוסף}}{{בוט יישובים/2530|1|
|שם=באר יעקב
|שם בערבית= סרפנד אל ח'רב או ואדי למון
|סמל=[[קובץ:Beer Yaakov COA.png|150px|סמל המועצה המקומית]]{{ש}}סמל המועצה המקומית
---- [[קובץ:BEER YAAKOV LOGO.jpg|200px|סמליל ממותג של המועצה]]{{ש}}[[סמליל]] מ[[מותג]] של המועצה - בשימוש ב{{ה|עשור השלישי של המאה ה-21}}
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:Beer Yaakov pic01.jpg|250px]]
|כתובית=כיכר בבאר יעקב
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר= [[ניסים גוזלן]]
|אתר אינטרנט=[https://www.b-y.org.il/ אתר העירייה]
|מפה דינמית={{מפה דינמית/באר יעקב}}
}}
[[קובץ:BEER-YAKOV01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין המועצה המקומית באר יעקב, 2007]]
[[קובץ:Gan Hamyasdim, Beer Yakov.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גן המייסדים]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 44883 Pearls monument in Beer Yaakov.JPG|250px|ממוזער|אנדרטת הפנינים בפארק חוטר בבאר יעקב. פסל: [[ישראל פרימו]]]]
'''בְּאֵר יַעֲקֹב''' היא [[עיר]] ב[[שפלת יהודה|שפלה]] הדרומית ב[[ישראל]] בקרבת הערים [[נס ציונה]], [[רמלה]] ו[[ראשון לציון]], ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי [[צריפין]]. היא הוכרזה כ[[מועצה מקומית]] בשנת [[1949]]. בשנת [[2021]] הוכרזה כ[[עיר]]. ראש העיר המכהן כיום הוא [[ניסים גוזלן]].

==היסטוריה==
===לפני קום המדינה===
היוזמה להקמת ה[[מושבה]] באה מחברת "[[גאולה (חברה)|גאולה]]" של [[מאיר דיזנגוף]] שקנתה ב-[[1906]] 2,000 [[דונם]] קרקע ממושבת ה[[גרמנים]] ה[[לותרנים]] [[חוות שפון]] (שמבנה האבן שלה נשתמר ב[[קיבוץ]] [[נצר סרני]] השכן). בכינוס שנערך בספריית שערי ציון שב[[יפו]] לפני העלייה לקרקע הוחלט לחלק את השטחים המיועדים למושבה לשניים: חלקות אדמה של 50 או 100 דונם, שיימכרו לקבוצה של [[עולה חדש|עולים]] (מ[[רוסיה]], [[פולין]], [[רומניה]], [[בולגריה]], [[ארגנטינה]] ומ[[איראן]]) שהתגוררו בארץ כמה שנים שבמהלכן קיבלו ניסיון בחקלאות במושבות השונות, ואילו המחצית השנייה מסך הקרקעות יימסרו ל[[יהודי ההרים|עולים מדאגסטן]] שהגיעו לארץ באותה שנה ועוד לפני עלייתם התקיימו מחקלאות. בראשם עמד הרב [[יעקב יצחקי]]. המושבה הוקמה על ידי שתי קבוצות אלה בשנת [[1907]] באזור שנקרא בערבית "[[ואדי למון]]"{{הערה|{{הפועל הצעיר|אינג'ניר גולדמן|באר יעקב|19071209|11}}}}. הרב יעקב יצחקי רכש כ-200 חלקות עבור ה[[יהודי ההרים|יהודים הקווקזים]]{{הערה|{{הבוקר||חמישים שנה לבאר יעקב|19571222|37}}}}. בתחילה נקראה המושבה "באר שלום"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER990038098070205171/NLI#$FL25571394|כותרת=מפה בהוצאת מחלקת המדידות, 1949, עם סימון שני השמות: 'באר יעקב' ומדרום 'באר שלום'|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> (תרגום [[ערבית|מהערבית]] "ביר סאלם") אולם כבר עם הקמת המושבה נקראה "באר יעקב"{{הערה|{{הזמן|אברהם לודויפול|מושבה יהודית חדשה בא"י|19080109|6}}}}. בנובמבר [[1907]] נקבעו תקנות המושבה והוגרלו החלקות{{הערה|{{השקפה||ראשון לציון|19071129|6}}}}.

בתחילה לא היה למושבה מקור מים והמתיישבים הראשונים נאלצו לסחוב כדי מים מ[[ראשון לציון]] (מרחק הליכה של כשעה וחצי) ומ[[נס ציונה]]. מאוחר יותר אורגנה [[עגלה]] להבאת המים. כיוון שאספקת המים לא סיפקה את צורכי התושבים, הוחלט לשאוב מים מבאר [[מסעי הצלב|צלבנית]] ששכנה בקרבת מקום. בעומק של 45 מטרים נמצאו לבסוף מים ולכבוד זאת הוחלט לקרוא למושבה "באר יעקב".

בשנת [[1909]] היו בבאר יעקב 25 משפחות של [[יהדות אשכנז|אשכנזים]] ו[[יהודי ההרים|קווקזים]], שהזיווג ביניהן לא עלה יפה והיו סכסוכים רבים בין שבע המשפחות הקווקזיות, שהחזיקו בכמחצית האדמות ביישוב, ל[[אשכנזים]]{{הערה|{{הפועל הצעיר|אליהו מונציק|ישובנו החדש בבאר יעקב|19090729|10}}; {{הפועל הצעיר||המשך|19090729|10}}; {{הפועל הצעיר||המשך|19090729|10}}}}.

בשנת [[1910]] הוקם [[בית ספר יסודי]] ראשון במקום, בעקבות החלטה של ועדה בהשתתפות [[חיים חיסין]] ו[[חיים נחמן ביאליק]]. בשנת [[1927]] למדו בבית הספר כ-40 תלמידים. היו אז בבאר יעקב כ-50 משפחות שראשיהן עבדו בגידול [[שקד (מאכל)|שקדים]], [[ירק]]ות ו[[חלב]], שלא הכניסו מספיק, והיה ניסיון לטעת פרדסים. לצורך כך קנתה [[הקרן הקיימת]] עוד 250 דונם והמושבה הזמינה עוד מתיישבים להצטרף למקום{{הערה|{{הארץ1||באר יעקב|19270809|14}}}}.

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] וכיבוש [[ארץ ישראל]] בידי הבריטים, נוסד בסמוך לשטחי המושבה מחנה "[[צריפין]]" ששמו נלקח משמו הערבי של כפר ערבי נטוש בשם "סרפנד אל ח'רב"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER990023676100205171/NLI#$FL7072431|כותרת=מפת האזור עם ציון הכפר הערבי Surafend el Harab 1918 (גליון Ramleh בהוצאת צבא בריטניה)|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> (צריפין החרבה). בזמן בניית המחנה חנו שני גדודים בריטיים בקרבת המושבה, ונתנו לשכונה שתבוא על מקומם אחר כך את שמה הלא רשמי, "תוניס קאמפ" (Tunis camp) (מחנה תוניס), שכן הגדודים הגיעו לארץ ישראל מ[[תוניס]].

ב[[מלחמת העצמאות]], בשל קרבתו ל[[רמלה]] סבל היישוב מהתקפות של [[ערבים]], שבראשן עמד [[חסן סלאמה]]. היישוב היה בסיס מבצעים חשוב ל"[[מבצע דני]]" ולאחר סיום המלחמה והכרזת העצמאות היה היישוב הבית הראשון בארץ ישראל לעולים חדשים רבים בעיקר מ[[צפון אפריקה]], רבים מהם מ[[לוב]] ומתוניס, דבר שגרם לטעות הנפוצה כי המעברה נקראה "תוניס קאמפ" (Tunis camp) בשל מוצא העולים.

===לאחר קום המדינה===
מיד לאחר קום המדינה הוקמה בסמוך לבאר יעקב [[מעברה|מעברת]] העולים הגדולה מעברת באר יעקב (אשר נקראה אחר כך בשם "מעברת חוטר"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990037762260205171/NLI#$FL25570788|כותרת=מפת אזור רחובות (באנגלית), בהוצאת מחלקת המדידות, הדפסת 1955 גליון Rehovot 1:20,000 עם סימון בתי 'חוטר'|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>) והיא צורפה לבאר יעקב בשנת 1965{{הערה|{{הבקר||מעברת חוטר צורפה לבאר יעקב|1965/08/17|00509}}}}. כן צורפו לישוב: [[כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי]], [[בית החולים שמואל הרופא]] ו[[בית החולים אסף הרופא]] אשר הוקמו במחנות בריטיים שפונו ובנוסף סופח לשטחה של המועצה המקומית [[מושב]] [[תלמי מנשה]] אשר הוקם ב-[[1953]] מזרחה לבאר יעקב. המושב הוא אומנם חלק משטח השיפוט המוניציפלי של באר יעקב אך הוא מקיים אורח חיים עצמאי: מתקיימת בו אגודה חקלאית שיתופית המאגדת את יושבי המקום, ובנוסף מתקיימים בו חיי קהילה לבני המושב, עד שנות האלפיים שמר היישוב על אופי כפרי למחצה.

מעברת באר יעקב הוקמה בשנת 1949, כמחנה זמני לעולים חדשים. היא הוקמה על שטח של מחנה צבא בריטי שעל חלקו הוקם גם בית החולים שמואל הרופא. במקום הוקמו תחילה רק אוהלים, היא שימשה מחנה מעבר, ורוב תושבי המעברה הועברו לאחר זמן קצר לדיור קבע. בסך הכל במשך השנים עברו בה כ-20,000 איש. בשנת 1952 היו במעברה כ-600 משפחות, בעיקר עולים מתוניס ו[[טורקיה]], והם ערכו מספר הפגנות בדרישה שיוקמו להם צריפי עץ, עם חיבור לחשמל ומים{{הערה|{{קול העם||תושב מעברת באר־יעקב תובעים צריפים, חשמל ומים|19520429|40}}}}{{הערה|{{הארץ1||הפגנת תושבי מעברת באר יעקב|19520609|47}}{{ש}}{{קול העם||תושבי מעברת באר־יעקב פרצו להם דרך לת"א והפגינו ליד הסוכנות; תבעו החלפת אהלים בצריפונים|19520609|14}}}}. בשנת 1961 עוד גרו במעברה כ-2,000 תושבים. מקור השם "מעברת חוטר" (על פי הפסוק בספר ישעיה "ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יפרה"){{הערה|{{דבר||באר יעקב המעברה הנשכחת|19611026|29}}}}. בשנת 1962 הוכרז על תוכנית לפינוי המעברה{{הערה|{{דבר||במחלקת המושבות - מעברת באר יעקב מתחסלת|19621207|81}}}}. בשנת 1970 במעברה גרו עדיין כ-200 תושבים, 28 משפחות שחלקם עם עשרה ילדים ויותר. תושבים אלו סירבו להצעות שונות לדיור חלופי ונשארו במקום{{הערה|{{מעריב|יאיר שטרן|"לעולים החדשים נותנים הכל - אחרי 20 שנה במעברה מגיע גם לנו משהו"|19701223|114}}}}. בשנת 1977 קיבלה [[החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה]] את האחריות לחיסול המעברה, היא הצליחה להגיע להסכם פינוי עם שש משפחות אך במקום נותרו עוד 34 משפחות{{הערה|{{מעריב|אהרון פריאל|האנשים גרים כאילו בכוכב אחר, בעידן אחר, על חשבון אחרים|19781208|162}}}}. בשנות ה-80 הייתה "מעברת חוטר" המעברה האחרונה שנותרה במדינת ישראל, ותושביה סירבו להתפנות, אף על פי שחיו בתנאים קשים ביותר. החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה שכרה את שירותיו של איש העסקים [[דוד אפל]] שיפעל כקבלן פינוי ובתמורה קיבל את הקרקע להקמת שכונת וילות. אפל גם קיבל תקציב ממשרד השיכון לפיצוי התושבים{{הערה|{{מעריב|איה אורן|משפחה ממעברת חוטר תובעת 3 מיליון ש"ח מדוד אפל|19900610|76}}}}. בין השנים 1983 ל-1985 הגיע להסכם עם התושבים האחרונים שנותרו במעברה, הרס אותה והחל לבנות שכונה חדשה{{הערה|{{מעריב|גדעון מרון|השופט: פרשת אפל מסובכת וקשה מאוד|19890525|69}}}}. במאי 1989 נעצר אפל בחשד לגנבה ומרמה בפרויקט פינוי "מעברת חוטר", על פי החשד הועברו כ-1.75 מיליון דולר מכספי [[משרד השיכון]] לחברה בבעלותו של אפל, מבלי שניתן דיווח למה שימשו הכספים. הפרשה נחשפה לאחר ביקורת של [[מבקר המדינה]] על ניהול הפרויקט{{הערה|{{מעריב|גדעון מרון|נעצר הקבלן דוד אפל|19890524|4}}}}{{הערה|{{מעריב|איה אורן|הקבלן דוד אפל ישוחרר בערבות|19890727|77}}}}{{הערה|{{מעריב|מזל מועלם|מבקר המדינה: 500,000 דולר רווח ללא תמורה|19890525|72}}}}.

===המאה ה-21===
בשנים הראשונות של המאה ה-21 היישוב עבר מהפכה יישובית, חזותית ותחבורתית, במיוחד מאז פתיחת [[כביש 431]] המקשר בין עורקי התנועה העיקריים של המדינה: [[כביש 1]], [[כביש 6]], [[כביש 4]] ו[[כביש 20]], פתיחת הכביש הפכה את באר יעקב מיישוב הנמצא בעורפו של [[מחנה צריפין]] ליישוב הממוקם במרכז המדינה, בנוסף בבאר יעקב עתודות גדולות של קרקע לבנייה הדרושות לפתרון מצוקת הדיור במרכז המדינה, בעקבות זאת החלו להבנות בבאר יעקב מספר פרויקטי בינוי גדולים המכילים אלפי דירות.

בתחילת [[2020]] אושרה [[תוכנית מתאר מקומית|תוכנית המתאר]] לעיר, על פי התוכנית צפויים להיבנות כ־27,000 יחידות דיור, 2 פארקים בגודל של כ-180 דונם במתחם היבנה על שטח שיפונה מבסיס צריפין, כמו כן מתוכנת תוכנית לשימור אתרים בעלי רקע היסטורי בעיר, ואף [[אצטדיון|אצטדיון כדורגל]] עירוני. בנוסף, קיימות תוכניות ראשוניות לשילוב מתחמי מסחר בצמוד לתחנות [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו החום|הקו החום של הרכבת הקלה]] שישולבו במערכת התחבורה העירונית{{הערה|{{כלכליסט|דותן לוי|הוועדה המחוזית אישרה את תוכנית המתאר של באר יעקב: תוסיף ליישוב 85 אלף תושבים|3795770|23 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{וואלה!|הילה ציאון|אושרה תוכנית מתאר לבאר יעקב: תוספת של יותר מ-8,000 דירות|3151962|22 באפריל 2018}}}}.

באוגוסט [[2021]], הכריזה שרת הפנים [[איילת שקד]] כי באר יעקב תהפוך מ[[מועצה מקומית]] ל[[עיר]]{{הערה|{{כיפה||עיר חדשה בישראל: באר יעקב משדרגת סטטוס|חדשות/1114683-עיר-חדשה-בישראל-באר-יעקב-משדרגת-סטטוס/|8 באוגוסט 2021}}}}. ב-[[20 באוקטובר]] [[2021]] הפכה לעיר בטקס חתימה רשמי{{הערה|{{קובץ התקנות|קישור=r~aKzvE4kt71HHlYU1Hie3J~cxFb4qBE0cI9D~BR8vU|שם=אכרזת העיריות (באר יעקב), התשפ"ב-2021|פורסם ב=27 באוקטובר 2021|מספר=9703}}}}.

== שימור הציר ההיסטורי של המושבה ==
לאורך הציר ההיסטורי של המושבה, שנקרא בעבר רחוב [[מאיר דיזנגוף|דיזנגוף]], חולקו החלקות הראשונות: 50 דונם למתיישב למגורים, לגידולי משק בית ולחקלאות. תוכנית השימור שמקדמת עיריית באר יעקב כוללת מספר מבנים ואתרים בגרעין ההיסטורי של המושבה. הגרעין כלל שני רחובות שלאורכם, בחזית החלקה, ניצבו בתים קטנים, צריפי עץ ובתים כפריים פשוטים שנבנו מלבני בוץ ומחומרים מקומיים זמינים. בין המבנים לשימור: מבנה בית הראשונים, בית יצחקי, הבנק הראשון, בית העם, בית הכנסת "יהודה" ובית הספר הראשון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.b-y.org.il/uploads/n/1666604833.1581.pdf|הכותב=אדריכל ליאורה דרייפוס, משרד אורי פדן אדריכלים|כותרת=בית הראשונים באר יעקב|אתר=עיריית באר יעקב|תאריך=דצמבר 2019}}</ref>

=== שימור בית העם ===
בשנת 1933 הוחלט על הקמת בית העם, מוסד שהיה קיים במושבות הוותיקות הסמוכות, [[ראשון לציון]] ו[[נס ציונה]]. קבוצת צעירים וצעירות החליטה להקים בית עם במושבה ולפתח פעולות תרבות. נרכש צריף ששופץ והורחב על ידי הצעירים שממנו לא נותר זכר. ביוני 1935 התקיימה במושבה חנוכת בית העם שהוקם במגרש הציבורי במושבה. המבנה שהוקם במקום הצריף ב-1947 תוכנן על ידי האדריכל [[יעקב אורנשטיין (אדריכל)|יעקב אורנשטיין]] מראשוני אדריכלי [[הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל|הסגנון הבין לאומי]] בתל אביב. בתהליך השימור התגלה שבניין בית העם נבנה מלבני סיליקט גלויות בחוץ ומבפנים, בדומה לבניין [[התיאטרון הארץ-ישראלי|התיאטרון הארץ ישראלי]] (הבימה) שיעקב אורנשטיין היה שותף לתכננו עם אדריכל [[יוסף מינור]]. מבנה בית העם לא נבנה במדויק על פי תכנונו המקורי של אורנשטיין. החזיתות המודרניות והמהודרות שתוכננו שונו והמבנה שנבנה הוא למעשה מבנה כפרי. כשהתמעטה הפעילות החברתית במקום, שכר את המבנה, תושב המקום, שמחה סטודניק לצורך הפעלתו המסחרית כבית קולנוע. במסגרת עבודות השימור במבנה משוחזרים ציורי הקיר שעיטרו את בית הקולנוע על ידי [[שי פרקש]], חלוץ תיעוד ושימור ציורי הקיר בישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.b-y.org.il/uploads/n/1666604830.4106.pdf|הכותב=אדריכל ליאורה דריפוס, אלישבע לוי, משרד אורי פדן אדריכלים|כותרת=בית העם באר יעקב|אתר=עיריית באר יעקב|תאריך=יולי 2021}}</ref>

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/2530|2}}

{{ציר זמן/אוכלוסייה
| כותרת =
| מקסימום = 32000
| מספר גרפים = 10
| 1948 = 300
| 1955 = 2600
| 1961 = 5300
| 1972 = 4000
| 1983 = 4700
| 1995 = 7700
| 2005 = 9100
| 2015 = 18400
| 2016 = 20400
| 2019 = 27767
| 2021 = 29811
}}

==כלכלה==
בתחום שיפוט העיר נמצאים [[בית חולים|בתי החולים]] [[המרכז הרפואי שמיר|יצחק שמיר]], [[בית החולים שמואל הרופא|שמואל הרופא]] ו[[המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה - מב"ן שב"ס|בית חולים פסיכיאטרי באר יעקב]]. כן נמצא בעיר [[מפעל מלמ]] של [[התעשייה האווירית לישראל]].

==חינוך==
בעיר פועלים בתי ספר יסודיים אחדים, תיכון דתי באר יעקב, בית הספר תלמים בשכונת חתני פרס ישראל ו[[כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי]], שהוקם בשנת [[1949]] על ידי תנועת [[בית"ר]], ומנוהל כיום בידי [[רשת מכללות עתיד]].

===ישיבות===
למרות ניתוקה היחסי מהערים החרדיות, נחשבת באר יעקב "בירת" הישיבות החרדיות באזור. ביישוב פועלות חמש ישיבות:
* '''[[ישיבת באר יעקב]]''' - הוקמה על ידי הרב [[משה שמואל שפירא (באר יעקב)|משה שמואל שפירא]], ובראשה עומד היום בנו, הרב [[דוד יצחק שפירא]]. התפרסמה גם בזכות מי שהיה המנהל הרוחני של הישיבה, הרב [[שלמה וולבה]]. המנהל הרוחני הוא הרב משה דוד ליפקוביץ בנו של הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]].
* [[ישיבת שארית יוסף]] - הוקמה על ידי הרב [[ניסים טולידאנו]] וכיום עומד בראשה בנו הרב יוחנן טולידאנו.
* '''[[ישיבת גרודנא באר יעקב]]''' - בראשותם של הרב [[צבי דרבקין]] והרב [[יצחק הקר]].
* ישיבת '''"נוה ארץ"''' - בראשותו של הרב אליהו רפול והרב אריה לוי.
* ישיבת '''"דברי חיים"'''

==קבוצות ספורט==
* [[מכבי באר יעקב (כדורסל)]] ב[[הליגה הלאומית בכדורסל|ליגה הלאומית]]
* [[מכבי באר יעקב (כדורגל)]] ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']] דרום{{הערה|בעבר פעלה גם קבוצת [[הפועל באר יעקב]]}}
* באר יעקב (פטנק) ליגה ארצית, וליגה לאומית

==סמל העיר==
[[קובץ:BeerYakov.png|200px|ממוזער|שמאל|סמליל עיריית באר יעקב לרגל חגיגות ה-100 לייסודה]]
{{ערך מורחב|סמל העיר באר יעקב}}
סמל העיר ההיסטורי עוצב במטרה להזכיר את אופייה ה[[חקלאות|חקלאי]] של המושבה בראשיתה. [[באר מים|באר המים]] המופיעה בסמל דומה לבאר הרומית שנחפרה בה מחדש למציאת מים, שבהם השתמשו מייסדי המושבה. עץ התפוזים בשמאל הסמל מייצג את ה[[פרדס]]ים הרבים שהיו בה בשנות ה-30 והיוו את רוב הגידול החקלאי. השיבולת הצהובה והתלמים מסמלים את [[חקלאות בעל|חלקאות הפלחה]].

בשנת 2007, עוצב סמל מיוחד לרגל חגיגות 100 השנים לייסוד המושבה. הסלוגן היה "באר יעקב-פנינת השפלה" ושולבו בו שתי שיבולים, הצהובה לציון העבר ולצידה הירוקה לסימול העתיד.
בשנת 2020, לרגל פיתוח ובינוי המושבה שהפכה לעיר, נבנה סמל צבעוני חדש, המשלב בין סמל היישוב ההיסטורי לאלמנטים צבעוניים המשלבים את הבתים צמודי הקרקע מראשית המושבה לשכונות החדשות בהן בנייני מגורים. שילוב האלמנטים יוצר צורה דמוית [[לב (סמל)|לב]] משום שהעיר מקבלת את מצטרפיה. על פי העייריה, הסלוגן הנבחר היה "חזון - תנופה - בית", ומאחד את ערכי העיר החדשים בהם חיי קהילה, חינוך ותרבות לתנופת בינוי וקהילה תומכת ומשפחתית.{{הערה|[https://www.b-y.org.il/סמל-הישוב/ סמל היישוב], באתר עיריית באר יעקב}}

==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|באד אולדסלו|גרמניה|מתאריך=2011}}

==ראשי היישוב==
מקור{{הערה|שם=קודמים|[https://www.b-y.org.il/ראשי-המועצה/ ראשי מועצה קודמים], אתר העירייה}}
* [[אברהם ליכטנשטיין]] - [[1953]]-[[1949]]; [[1965]]-[[1958]]; [[1973]]-[[1969]]
* [[שלום רייניץ]] - 1958-1953
* [[דבי חי]] - [[1967]]-[[1965]]
* [[נחום איצקוביץ (באר יעקב)|נחום איצקוביץ]] - [[1989]]-[[1973]]
* [[יואב רפאל]] - [[2003]]-1989
* [[ניסים גוזלן]] - מ[[אוקטובר]] 2003

==שכונות ומושבים בתחומי העיר==
===מושב נווה דורון===
[[קובץ:neve doron.jpg|ממוזער|250px|שמאל|שלט הכניסה לנווה דורון]]
מושב נווה דורון הוא [[מושב]] [[חקלאות|חקלאי]] הממוקם בחלק המזרחי של באר יעקב, מעבר ל[[מסילת לוד - אשקלון|מסילת הרכבת]]. המושב שייך לשטח המוניציפלי של העיר ונקרא על שמו של [[סגן]] דורון שושני{{הערה|{{יזכור|98795|דורון שושני|מלא=כן}}}} שנפל ב-[[8 ביוני]] [[1982]] ב[[מלחמת שלום הגליל]]. בשטח המושב פועלים שני בתי ספר יסודיים.

===שכונת צמרות המושבה===
שכונת צמרות המושבה היא שכונה שהוקמה בשנת 2016 בבאר יעקב. במיקום השכונה היו פרדסים רבים וגבעות חמרה, אך בשטח זה החלו לבנות בנייני מגורים שהביאו להכפלת אוכלוסיית העיר. כיום בשכונה יש עדיין חלקים ושאריות מפרדסי המקום למשל, ליד כפר הנוער יוענה ז’בוטינסקי אשר נמצא צמוד לשכונת צמרות המושבה, משתרעים מרחבי פרדסים שלמים וגידולים אחרים.

==טבע וסביבה==
באר יעקב שוכנת בנוף של גבעות [[כורכר]] ו[[חמרה]] חוליות המנוקז על ידי [[ואדי למון]] שנתן למושבה את שמה הראשון, ממזרח לבאר יעקב מתחיל עמק [[לוד]], המקדים את מישורי ההצפה של [[נחל איילון]] ויובליו וממערב נמצא רכס גבעות הכורכר של [[נס-ציונה]]. בין גבעות החמרה באזורים לא מנוקזים קיימים כתמים של אדמת סחף כבדה.

מכיוון שהאזור היה נתון במשך אלפי שנים למשטר של עיבוד חקלאי הצמחייה המקורית הושמדה ואין לדעת מה הייתה [[קלימקס|חברת השיא]] המקורית.

===צומח===
====גבעות הכורכר====
[[קובץ:כלנית.jpg|ממוזער|250px|שמאל|כלנית - צולם בשדות באר יעקב ממזרח לבית הספר יוענה]]
לפי מדריך ישראל חברת השיא של גבעות ה[[כורכר]] היא [[גריגה]] של [[קידה שעירה]] ו[[לוטם (צמח)|לוטם]], באזור באר יעקב מתלווים אליהם גם [[רותם המדבר]] ו[[סירה קוצנית]] המלווים ב[[גאופיטים]] כגון [[כלנית]] מצויה, על פי סקר [[החברה להגנת הטבע]] קיימת על גבעות הכורכר חברה [[בתה עשבונית]] של [[דרדר הקורים]], [[קורטם]] דק ו[[עכנאי שרוע]].

מרבית הגבעות נהרסו עקב הבנייה המאסיבית אך מערבית ל[[כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי]] שרדו בשטח מצומצם שרידים מחברות אלו ושרידים גדולים יותר שרדו ב[[גבעת האירוסים]] ב[[נס ציונה]].

ה[[כורכר]] באזור באר יעקב הוא כורכר רך (בשונה מהכורכר הקשה של [[נס-ציונה]]) וחברת הצמחים הנפוצה בו כיום היא [[חורש ים תיכוני#בתה (dwarf-shrub steppe)|בתה]] של שברק מצוי ושמשון סגלגל. שרידים של [[גריגת]] [[רותם המדבר]] ו[[קידה שעירה]] מצויים במספר מקומות. בגבעות הכורכר ניתן למצוא [[גאופיטים]] כגון ה[[כלנית]] המצויה, [[סתוונית היורה]], [[חצב]] מצוי, [[צבעוני השרון]], [[בן-חצב סתווני]], [[לוף מנומר]] והמין ה[[אנדמי]] - [[שום]] תל אביב.

====קרקעות החמרה====
[[קובץ:חומעת ראש הסוס.jpg|ממוזער|250px|שמאל|חומעת ראש הסוס. צולם בשדות באר יעקב]]
[[קובץ:תורמוס ארצישראלי.jpg|ממוזער|250px|שמאל|תורמוס ארצישראלי - צמח אנדמי. צולם בשדות באר יעקב]]
החברה האופיינית כיום לקרקעות ה[[חמרה]] היא חברת [[חילף החולות]] ו[[דרדר הקורים]] היוצרת [[חורש ים תיכוני#בתה (dwarf-shrub steppe)|בתה]] עשבונית שמרובים בה הצמחים החד שנתיים שחלקם אנדמיים כגון דרדר הקורים, [[תורמוס ארצישראלי]] ו[[מקור חסידה]] תל אביבי. בן-שיח אנדמי באזורים אלה הוא גלונית פלשתית, הגדלה בצל שיחים ועצים. [[גאופיט]]ים אופייניים לשטחים אלה הם לופית מצויה, [[סחלב קדוש]] ו[[צבעוני השרון]]. באזורים מסוימים התפתח נוף דמוי [[סוואנה]] המורכב מעצי [[שיזף]] המלווים ב[[זקנן שעיר]].

מרבית שטח קרקעות החמרה מעובד או היה מעובד ונשתלו בו פרדסים, בפרדסים שננטשו צומחים שרביטן, אספרג (החורש, ארוך-עלים ומנוצה), לנטנה ואזדרכת.

בגבול [[ראשון לציון]] מצויים שרידי דיונות מיוצבות, בהן גדל הפרח ה[[אנדמי]] חומעה עטויה, (היוצר מרבדי פריחה אדמדמים) ופרח אנדמי נוסף - פשתנית יפו.

בגבול [[רמלה]] ישנם כיסי אדמה כבדה, בהם גדלים צמחי עמקים. ביניהם [[כלך מצוי]], נץ-החלב הצרפתי וסיפן התבואה.

====שטחי ביצה====
שטח הביצה העיקרי באזור היא ביצת רחובות שמדרום למושב [[ישרש]], בריכות חורף נוספות מצויות בגבול [[רמלה]]. במקומות אלו צומחים כף הצפרדע האזמלנית, בצעוני מצוי וורבנה שרועה. מספר בריכות חורף נהרסו עקב הרחבת היישוב.

====שיטה מלבינה====
דרומית לבאר יעקב מצויה גבעה (שמורת ישרש) שבה צומחת חורשה שרידית של [[שיטה מלבינה]], הבונה באפריקה את נוף הסוואנה. הגבעה עשירה במינים אחרים של צומח נדיר, כגון זוטה מעורקת, בן-סירה מיובל וסחלב פרפרני.

===שימור===
[[קובץ:פריחת סביונים באחו יוענה ז'בוטינסקי.jpg|ממוזער|250px|שמאל|פריחת סביונים בשטח המיועד לשימור בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי]]
מרבית שטחה של באר יעקב צפוי להיבנות. יוצא מכלל זה הוא השטח שממערב לכפר הנוער יוענה, המתחבר למסדרון שמשני צדדי כביש 431 שעתיד להישאר [[שטח פתוח]], ב[[כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי|כפר הנוער יוענה]] מוקם מרכז שימור, רבייה והפצה של הצמחייה המקומית.

==לקריאה נוספת==
* [[אריה קרישק]], '''באר של תקווה - סיפורה של באר-יעקב''', [[הוצאת רשפים]], 1997

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.b-y.org.il|עיריית באר יעקב}}
* {{בוט יישובים/2530|פרופיל}}
* {{על המשמר|שלמה פרג|באר יעקב גדלה ומתרחבת|19601010|28}}
* {{כלכליסט|[[יובל בן עמי]]|בתנועה: עכבר המגדל ועכבר השיכון|3715133|15 ביוני 2017}}
* [https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_610/770f12cd-2aec-4bac-85c1-09b6baca6e7e/402-beer-yakov.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 המועצה המקומית באר יעקב - היבטים בהתנהלות המועצה], דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, [[משרד מבקר המדינה]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007537727805171|באר יעקב (ישראל)}}
* {{הארץ|משה גלעד|האחו הפורח בבאר יעקב|0000018e-373a-d606-a5ff-7fbf24a40000|13 במרץ 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{מחוז המרכז}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:באר יעקב|*]]
[[קטגוריה:מושבות]]
[[קטגוריה:ערים במחוז המרכז]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים הקרויות על שם אישים]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1907]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו בעלייה השנייה]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות לשעבר]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]