בית הכנסת במדרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת במדרס
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום צ'נאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1644
תאריך פתיחה רשמי 1644 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת במדרס היה בית הכנסת במדראס (היום צ'נאי). בית הכנסת הוקם ב-1644 על ידי ז'אק (חיימה) דה פאיבה (פאביה), יהודי שבא מאמסטרדם ונפטר במדראס. בית הכנסת של מדרס היה ידוע גם בשם אסנוגה או סנוגה שפירושו בית כנסת בלאדינו.

הקהילה הספרדית של אמסטרדם הייתה בין הקהילות היהודיות העשירות באירופה בתקופת תור הזהב של הולנד. סוחרים יהודים משם הגיעו למדראס למסחר ביהלומי גולקונדה, אבנים יקרות ואלמוגים, והם פיתחו יחסים טובים מאוד עם שליטי גולקונדה ושמרו על קשרי סחר עם אירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית פורט סנט ג'ורג' והעיר מדרס בשנת 1726. מקום קבורת היהודים הוא המיקום של בית הכנסת השני של מדרס ובית העלמין היהודי בצ'נאי
הרב סלומון הלוי (רבה האחרון של בית הכנסת) ואשתו רבקה כהן, יהודי ממדרס
חותמו של הרב סלומון הלוי

בתי הכנסת ובתי העלמין הראשונים של מדרס נבנו על ידי הקהילה הספרדית-פורטוגזית של אמסטרדם בשנת 1500, והיו ממוקמים ברחוב קורל מרצ'נטס, בג'ורג טאון במדרס שבהם הייתה נוכחות גדולה של יהודי פורטוגל במאה השבע עשרה והשמונה עשרה.

גם בית כנסת השני במדרס ובית העלמין היהודי בצ'נאי הוקמו ב-1644 על ידי ז'אק (חיימה) דה פאיבה (פאביה), מהקהילה הספרדית של אמסטרדם, שלימים הפכה לקצה הדרומי של רחוב מינט. [1]

בשנת 1934 חלק מהמבנים נהרסו על ידי השלטון המקומי, והמצבות הועברו לפארק המרכזי של מדרס יחד עם שער בית העלמין עליו כתוב "בית החיים".[2]

ב-5 ביוני 1968, הרס השלטון המקומי את שיירי בית הכנסת ואת בית העלמין היהודי צ'נאי והשתלט על הקרקע להקמת בית ספר ממשלתי, והרב לוי סלומון (הרב האחרון של בית הכנסת מדרס) נפטר מהתקף לב.[דרושה הבהרה][3][4] המצבות שנותרו הועברו אל מול בית העלמין של קאסימדו.

ב-1983, המצבות של מדרס הועברו ל"דרך לוידס", כאשר אושר פרויקט הרחבת נמל צ'נאי. [5] בתהליך הזה נעלמו 17 מצבות, כולל זו של ז'אק (חיימה) דה פאיבה (פאביה).[6]

כיום בית הכנסת הראשון לא קיים ואין אוכלוסייה יהודית במקום.

חפצי עתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת ישנם שמונה ספרי תורה, כמה פריטי יודאיקה עתיקים מזהב וכסף.

משפחת הנריקס דה קסטרו החליטה למסור את כל הספרים לחוקר הארכאולוגי בהודו.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.madrasmusings.com/vol-27-no-20/the-last-family-of-pardesi-jews-in-madras/
  2. ^ Arbell, Mordechai. "The Portuguese Jewish Community Of Madras, India, In The Seventeenth Century". Sefarad.org. נבדק ב-6 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ http://www.newindianexpress.com/cities/chennai/article1320429.ece
  4. ^ http://www.thehindu.com/thehindu/mp/2002/09/30/stories/2002093000180300.htm
  5. ^ Krithika Sundaram, 18th century Jewish cemetery lies in shambles, craves for attention, The New Indian Express, ‏31 באוקטובר 2012
  6. ^ Sampath, Janani (10 במאי 2016). "Chennai's link to its Jewish past, cemetery in Mylapore fading into oblivion". DT Next. נבדק ב-6 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)