בקי אדלסון
.jpg)
.jpg)
רבקה אדלסון (באנגלית: Rebecca Edelsohn), או כפי שהייתה מוכרת, בקי אדלסון, (באנגלית: Becky Edelson; 1892–1973) הייתה אנרכיסטית ושובתת רעב שנכלאה ב-1914 על הפרת הסדר הציבורי במהלך נאום של IWW (איגוד הפועלים הבינלאומי).[1] היא הייתה האישה הראשונה לשבות רעב בארצות הברית.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדלסון נולדה ב-1892 באודסה, אוקראינה.[3] משפחתה היגרה לארצות הברית כשהייתה בת שנתיים. מאוחר יותר, היא שהתה תקופה בבית היתומים היהודי בניו יורק, ושוחררה משם ב-14 במאי 1902. כמתבגרת, היא חייתה בביתה של אמה גולדמן.[4]
בשנת 1906, לאחר שחרורו מהכלא של אלכסנדר ברקמן, הוא ואדלסון התיידדו, וכעבור שנה החלו במערכת יחסים אינטימית.[5] היא נעצרה ב-1906 באספה שדנה בנושא ליאון צ'ולגוש, אשר גרם לפילוגים בתנועה האנרכיסטית כשהתנקש בחייו של הנשיא ויליאם מקינלי. היא נעצרה שוב באספת איגוד פועלים ב-1908. היא נעצרה פעם שלישית ב-23 במאי 1909, יחד עם ליאופולד ברגמן והואשמה בהפרת הסדר הציבורי.[6]
בשנת 1911 היא עברה הפלה בלתי חוקית, בסיועו של הרופא האנרכיסט, בן רייטמן.[7]
בעקבות הטבח בלאדלו ב-1914, בו המשמר הלאומי של קולורדו ושומרים פרטיים של המכרות טבחו במחנה כורים ומשפחותיהם, אדלסון הייתה בין מובילי שורה של הפגנות נגד ג'ון ד. רוקפלר בטריטאון, ניו יורק.[8] ביום הראשון של ההפגנות, אדלסון, ארתור קארון, צ'ארלס פלנקט, ואנרכיסטים אחרים נעצרו בהאשמת הפרות סדר אחרי שנאמו בכיכר הציבורית.[9][10] בבית המשפט, אדלסון הואשמה ספציפית בכך שקראה לג'ון ד. רוקפלר, הבן "רב-רוצח". המפגינים דחו סיוע משפטי, והגנו על עצמם בלהט, כשאדלסון מובילה את הקבוצה. היא גינתה את ההאשמות כמונעים פוליטית, והטיחה בבית המשפט שאין הוא לגיטימי: "העיר הזאת היא בבעלות ג'ון ד. רוקפלר. אנחנו לא מצפים כאן לצדק." היא נכלאה בבלקוול איילנד, שם סירבה לקבל כל מזון מלבד מים. במכתב שהוברח לאלכסנדר ברקמן, היא כתבה, "עודני דבקה בתוכניותיי, ונמצאת בצום כבר 27 יום. אני חלשה מאוד." מכתב זה עורר את חבריה של אדלסון לפעולה, והם גייסו את ה-$300 הנחוצים לשחרר אותה בערבות.[11]
אדלסון נישאה לעמיתה האנרכיסט צ'ארלס פלנקט אחרי מלחמת העולם הראשונה; הנישואים נמשכו תשע שנים. היה להם בן אחד.[12]
אדלסון נפטרה מנפחת ב-1973.[13]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריס הולוד, אנרכיסט הקשור לכתב העת אמא אדמה ומרכז פרר בניו יורק, סיפר בראיון ב-1972 עם ההיסטוריון פול אבריך על הצעידה לצד אדלסון:
דגל שחור התנופף, ובקי אדלסון צעדה שלובת זרועות עם צ'ארלס פלנקט. היא הייתה מלאה בלהיטות, תמיד שני צעדים לפני ברקמן או גולדמן. היא קראה לפירוק המיידי של המערכת הקפיטליסטית — ממש תעמולה של עשייה! היא הייתה מפורסמת בשל גרביוניה האדומים, אותם לבשה באותו יום. צעדנו בשדרה החמישית מיוניון סקוור עד רחוב 107. ברחוב 57, חצתה את הרחוב לימוזינה שחורה, ונעצרה לרגע בגלל הצועדים. בקי פתחה את הדלת, וירקה בפרצופיהם של אילי ההון.[14]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Anarchist Voices: An Oral History of Anarchism in America. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. p. 492. ISBN 978-1904859277
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Fast Hasn't Hurt Becky Edelson Yet". הניו יורק טיימס. 23 ביולי 1914.
Becky Edelson, in the fifty-second hour of her hunger strike, underwent a slight change of disposition yesterday afternoon. Her rebellious mood softened. She greeted kindly Dr. Anna Hubert, whom she treated with scorn on her arrival on Blackwell's Island from the Tombs on Monday morning, and when Dr. Hubert renewed her proposal that Miss Edelson should submit to a physical examination, the hungry and thirsty prisoner submitted willingly.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "An I.W.W. Heroine, Although She Ate: Becky Edelson Is Freed from Jail and Has a Great Reception". הניו יורק טיימס. 28 באפריל 1914.
Becky Edelson, the first woman to attempt a hunger strike in this country, was freed yesterday afternoon from the Queens County Jail in Long Island City, and last night was proclaimed the chief heroine of the I.W.W. and anarchistic agitators at a reception given in her honor at the offices of Mother Earth, an anarchistic publication controlled by Emma Goldman.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ She listed herself as age 21 in the 1910 United States Federal Census; however, the Hebrew Orphan Asylum listed "Rebecca Edelsohn" as born about 1892 in their records.
- ^ Falk, Candace; Pateman, Barry; Moran, Jessica, eds. (2005). Volume 2: Making Speech Free, 1902–1909. Emma Goldman: A Documentary History of the American Years. Berkeley, California: University of California Press. pp. 519–520. ISBN 978-0-520-22569-5.
Rebecca Edelsohn (nickname Becky) (b. ca. 1891–1973) New York anarchist militant. Edelsohn lived at EG's home when she was a teenager. She was in her early teens when AB was released from prison and was one of the few people he felt comfortable with. She helped AB rehabilitate himself and became his companion in late 1907. Arrested in 1906 along with a number of other young anarchists at a meeting to discuss whether Leon Czolgosz was an anarchist, their arrests helped bring AB back into political activity. She was arrested again at an International Brotherhood Welfare Association meeting at Cooper Union on Labor Day 1908, with AB, for defending Ben Reitman, after Reitman was attacked for reading a speech criticizing Labor Day that was actually written by EG. Edelsohn was arrested again on May 23, 1909, with Leopold Bergman and charged with disorderly conduct at EG's Lexington Hall meeting that was broken up by the police.
- ^ Wexler, Alice (1984). Emma Goldman in America. Boston: Beacon Press. p. 134. ISBN 978-0-8070-7003-1.
- ^ "Two Arrests Outside Hall. Policeman Struck, While, as He Says, a Girl Held His Hands". הניו יורק טיימס. 24 במאי 1909.
Police interference yesterday with a meeting in Lexington Hall, which is composed of two converted brownstone dwellings, at 109 and 111 East 116th Street, stopped a lecture on the drama which Emma Goldman was delivering and resulted in two periods of disorder, in the second of which a policeman was assaulted and arrests were made.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Falk, Candace (1990). Love, Anarchy, and Emma Goldman. New Brunswick, New Jersey: Rutgers University Press. p. 97. ISBN 978-0-8135-1513-7.
- ^ Hyman, Paula E. (1997). Jewish Women in America: An Historical Encyclopedia. New York, NY: Routledge. p. 52. ISBN 0-415-91934-7.
- ^ "Tarrytown Police Rout I.W.W. Forces". The New York Times. 1 ביוני 1914.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Abbott, Leonard D. (ביוני 1914). "The Fight for Free Speech in Tarrytown". Mother Earth. 9 (4).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Free Becky Edelson; Funeral Plans Off". The New York Times. 21 באוגוסט 1914.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Avrich, Paul (1980). The Modern School Movement: Anarchism and Education in the United States. Princeton: Princeton University Press. p. 360. ISBN 978-0691643298.
- ^ Avrich, Paul (1995). Anarchist Voices: An Oral History of Anarchism in America. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. p. 492. ISBN 978-1904859277.
Becky Edelsohn, a New York anarchist and sometime lover of Alexander Berkman, actually died of emphysema in 1973.
- ^ Avrich. Anarchist Voices. p. 206. ISBN 978-1904859277.
