ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני

ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני
جاسم بن محمد بن محمد آل ثاني
לידה	1825; פוואירית'
פטירה	7 ביולי 1913 (בגיל 88 בערך); לוסייל
מדינה	קטר
שושלת בית ת'אני
תואר	שייח' ; אמיר קטר
אב	מוחמד בן ת'אני
צאצאים	ראו #ילדיו
יורש העצר	עבדאללה בן ג'אסם אאל ת'אני
	18 בדצמבר 1878 – 17 ביולי 1913; (34 שנים)
	→ מוחמד בן ת'אני (שליט קטר) מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני ←

ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני (בערבית: جاسم بن محمد آل ثاني; 1825 – 7 ביולי^{[דרושה הבהרה]} 1913) היה אמיר קטר הראשון. לג'אסם היו 19 ילדים שכולם היו בנים ו־7 אחים, מייסדי בית ת'אני.

ביוגרפיה

ראשית חייו והכניסה לפוליטיקה

התאריך שבו ג'אסם נולד אינו ידוע וחסוי, כנראה עקב אי הפיתוח שהיה לפני הגעתו. אנו יודעים שג'אסם נולד ב־1825 בפוואירית', קטר. הוא היה בן בכור לאביו מוחמד בן ת'אני. הוא נכנס לפוליטיקה בגיל מוקדם וכשעבר עם אביו לאל בידא היה מוביל את כל חבריו אחריו וזה קרה רק בגיל 21.

מדיניות "קטר העצמאית"

כשהיה בסביבות גיל 25 בנה ג'אסם הצעיר מדיניות שתהפוך את קטר למדינה עצמאית ותמנע השתלטות עתידית של שתי המעצמות הגדולות של חצי האי ערב בימים ההם: האימפריה הבריטית שניצלה את שטחיה בהודו כדי לתקוף בחצי האי ערב ולכבוש שטחים, והאימפריה העות'מאנית החזקה שניצלה את היחלשותה של האימפריה הפורטוגזית באזור וכבשה שטחים רבים בעיקר באזור ים סוף והמפרץ הפרסי. היה מאוד קשה להנהיג את המדיניות הזו ובתקופת שלטון בנו מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני, העות'מאנים כבשו את האזור ות'אני לא התנגד ואהד את השלטון שנתן לקטר אוטונומיה.

מלחמת קטר-בחריין

ג'אסם התגייס לצבא קטר במלחמת קטר-בחריין שהייתה ב־1867 ונפל בשבי בחריין. הוא הובא לבחריין אך ברח מהכלא מהר מאוד ופגש משפחה בדואית קטרית שהביאה אותו לאבו דאבי, באבו דאבי רכש נשק בשביל קטר וב־1868 חזר לקטר להמשך המלחמה. לאחר חזרתו לקטר המושכות התהפכו ולקטר היה יתרון גדול על בחריין מה שגרם לניצחון קטרי במלחמה.^[1]

הגעת העות'מאנים לקטר

באפריל 1871 מידהט פאשא העות'מאני שלח משלחת לקטר מטעם הממשלה העות'מאנית בבגדאד למזרח חצי האי ערב. העות'מאנים שיגרו שליח לג'אסם הנושא את דגל האימפריה העות'מאנית. לאחר המשלחת המוזרה הזו קטר והאימפריה העות'מאנית חיממו יחסיהם בהמון תחומים למשל, בצבא. בחודש ינואר 1872 שתי המדינות התאחדו סופית אך ג'אסם הורד בדרגתו לשייח' והיה תת-המושל של מחוז מזרח חצי האי ערב שכלל את: בחריין, קטר, מזרח ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ומחוז מוסנדם שבעומאן. נקודת המפנה הגיעה כאשר ג'אסם עלה לשלטון. בתקופת שלטונו היה טוב בקטר ובעקבות הגעת התרבות העות'מאנית אליה היא התפתחה משמעותית. גם כוחות העצמאות של קטר הכירו בשלטון העות'מאני במדינתם וכולם תמכו בו מלבד שבטים מקומיים. לפתע יחסי האימפריה העות'מאנית וקטר קפאו, העות'מאנים סירבו לסייע לקטרים במגוון תחומים ובשנת 1885 נעשו ניסיונות רבים מצד הקטרים להוקיע את השלטון ולדכא אותו. ג'אסם הפך לדמות בולטת באופוזיציה של השלטון וניסה להוציא מקטר את ההשפעה העות'מאנית. בשנת 1892 היחסים הגיעו לשיא השפל וג'אסם התפטר מתפקידו כתת-המושל של המחוז והפסיק לשלם מיסים לנושים העות'מאנים.^[2]

מותו

ג'אסם מת ב-13 ביולי 1913 בלוסייל (שהייתה אז כפר קטן, 24 קילומטרים צפונית לדוחה) ושם נקבר.

ילדיו

היו לג'אסם 19 ילדים בסה"כ וכולם היו בנים.^[3]

פהד בן ג'אסם אאל ת'אני הראשון (1849 – 1853) בנו הראשון, מת בצעירותו.
ח'ליפה בן ג'אסם אאל ת'אני (1851 – 1931) בנו השני, באופן מיוחד לא נשא תפקיד חשוב מכיוון שלא בא מהאישה המועדפת.
ת'אני בן ג'אסם אאל ת'אני (1856 – 1943) בנו השלישי, השקיע בתחום הספורט בקטר כספים רבים וקרוי על שמו אצטדיון. שייח' אל-גארפה
עבד א-רחמאן בן ג'אסם אאל ת'אני (1871 – 1930) בנו הרביעי, שייח' אל-וכרה.
עבדאללה בן ג'אסם אאל ת'אני (1880 – 1957) בנו החמישי, היה אמיר קטר ה־3 ובתקופתו קטר שגשגה. שייח' א-ריאן
עלי בן ג'אסם אאל ת'אני הראשון (1880 – 1880) בנו השישי, מת בהיותו תינוק.
מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני (1881 – 1971) בנו השביעי, היה אמיר קטר ה־2 למשך זמן קצר. שייח' אום סלאל מוחמד.
ע'אנם בן ג'אסם אאל ת'אני (1885 – 1889) בנו השמיני, מת בצעירותו.
עלי בן ג'אסם אאל ת'אני השני (1893 – 1972) בנו התשיעי שייח' אום סלאל עלי.
פהד בן ג'אסם אאל ת'אני השני (1894 – 1894) בנו העשירי, מת בהיותו תינוק.
פהד בן ג'אסם אאל ת'אני השלישי (1895 – 1981) בנו האחד עשר, שייח' אל-ח'יסה, לוסייל, רומליה ועבדא.
אבו עזיז בן ג'אסם אאל ת'אני (1896 – 1985) בנו השנים עשר, שייח' אל-מרח'ייה.
סלמאן בן ג'אסם אאל ת'אני הראשון (1896 – 1896) בנו השלושה עשר, מת בלידתו.
אדראס בן ג'אסם אאל ת'אני (1896 – 1896) בנו הארבעה עשר, מת בלידתו.
מואברכ בן ג'אסם אאל ת'אני (1897 – 1897) בנו החמישה עשר, מת בלידתו.
סלמאן בן ג'אסם אאל ת'אני השני (חסוי – 1978) בנו השישה עשר, שייח' דוח'אן.
נאסר בן ג'אסם אאל ת'אני (חסוי – 1976) בנו השבעה עשר, שייח' נאסראניה.
סולטאן בן ג'אסם אאל ת'אני (חסוי – 1976) בנו השמונה עשר, שייח' אום אל-אמד
אחמד בן ג'אסם אאל ת'אני (חסוי – 1995) בנו התשעה עשר והאחרון, שייח' אל ח'ור

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר על שושלת אאל ת'אני(הקישור אינו פעיל)

הערות שוליים

[1] אתר הנקרא "תנומות" ועוסק בהיסטוריה

[2] הספר המפרץ הפרסי, זמין גם באינטרנט

[3] אתר על שושלת אאל ת'אני

[1]

[2]

[3]