ג'ון קוטס
 | |
| ג'ון קוטס, 2006 | |
| לידה |
26 בינואר 1945 ניו סאות' ויילס, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 2022 (בגיל 77) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | אוסטרליה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
אלן בייקר |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
Matthias Flach, אנדרו ויילס, Christian Wuthrich, Dominique Bernardi, Gary Ian McConnell, Daniel Delbourgo, Michael Corin Harrison, Yoshihiro Ochi, Athanasios (Thanasis) Bouganis, Michael Don Shuter, Jeanine Van Order, Mahesh Ramesh Kakde, Luc Villemot, Gergely Zábrádi, Andrew Leslie Sydenham, Paul Denis Smith, Andrew John Plater, Bernadette Perrin-Riou, Warren Mann Sinnott, Catherine Goldstein, Pierre Colmez, Susan Howson, Gianluigi Sechi, Anupam Saikia, Julian Christiansen Horn, Rodney Ian Yager, Nicole Claudine Arthaud-Kuhman, Thong Nguyen Quang Do, Paul Balister, Chern-Yang Lee |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום עקומים אליפטיים, תורת איווסווה ופונקציות | |
  | |
ג'ון הנרי קוטס (באנגלית: John Henry Coates; 26 בינואר 1945 – 9 במאי 2022) היה מתמטיקאי, חבר החברה המלכותית הבריטית, פרופסור בחוג למתמטיקה עיונית באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוטס נולד בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, ולמד באוניברסיטה האוסטרלית הלאומית לתואר הראשון. לאחר מכן עבר לצרפת, שם למד באקול נורמל סופרייר שבפריז, לפני שעבר לאנגליה. לאחר מכן סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג', כשכתב עבודת מחקר על אנלוגיה p-אדית של שיטת בקר.
בשנת 1969 התמנה למרצה למתמטיקה באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית, לפני שעבר שוב בשנת 1972 לאוניברסיטת סטנפורד שם התמנה למרצה מן המניין.
בשנת 1975 חזר לאנגליה שם היה חבר בקולג' עמנואל שבקיימברידג' בתפקיד מרצה. היה מורהו של אנדרו ויילס, המתמטיקאי שהוכיח מאוחר יותר את המשפט האחרון של פרמה - כאשר עבודתו של קוטס על עקומים אליפטיים, תורת איווסווה ופונקציות -אדיות עזרה רבות.
בשנת 1977 חזר לאוסטרליה, והיה לפרופסור באוניברסיטה האוסטרלית הלאומית, שם למד בצעירותו. בשנה שלאחר מכן הוא חזר לצרפת והרצה באוניברסיטה של פריז באורסיי. בשנת 1985 חזר לאקול נורמל סופרייר, הפעם כפרופסור וכראש החוג למתמטיקה.
הוא נבחר לחבר בחברה המלכותית של לונדון בשנת 1985, והיה נשיא אגודת המתמטיקה של לונדון בשנים 1988–1990. האגודה העניקה לו את פרס וייטהד בשנת 1997, עבור "המחקר היסודי שלו בתורת המספרים ועבור תרומות רבות לחיים המתמטיים באנגליה וברחבי העולם".
הוא שימש כמרצה במחלקה למתמטיקה עיונית וסטטיסטיקה מתמטית באוניברסיטת קיימברידג', והמשיך לחקור בתורת המספרים, גאומטריה אלגברית ותורת איווסווה.
נפטר בקיימברידג' ב-9 במאי 2022.