ג'ימי סמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ימי סמית
Jimmy Smith
ג'ימי סמית מנגן בהופעה באיטליה ב-1994
ג'ימי סמית מנגן בהופעה באיטליה ב-1994
לידה 8 בדצמבר 1925
נוריסטאון, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 2005 (בגיל 79)
סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ג'יימס אוסקר סמית
שם במה The Incredible Jimmy Smith עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1956–1972 (כ־16 שנים)
עיסוק מוזיקאי, מלחין
סוגה ג'אז, הארד בופ
כלי נגינה אורגן המונד
חברת תקליטים בלו נוט, ורב רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים סטנלי טרנטיין, וס מונטגומרי, קני בורל, גרנט גרין, לי מורגן
פרסים והוקרה אמני הג'אז של NEA עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס אוסקר "ג'ימי" סמית'אנגלית: James Oscar "Jimmy" Smith; 8 בדצמבר 1928[1] - 8 בפברואר 2005) היה מוזיקאי ג'אז ונגן אורגן המונד. נהוג להחשיב אותו לזה שהפך אותו לכלי אלתורי בג'אז, לכן נקרא "אבי אורגן ההמונד בג'אז". בשנת 2005 זכה בפרס NEA Jazz Masters Award מטעם ממשלת ארצות הברית, הפרס הגבוה ביותר של ממשל ארצות הברית לאמן מבצע. ב-2006 זכה להיבחר להיכל התהילה של הג'אז במשאל קוראי דאון ביט. למרות שהאורגן החשמלי שימש לעיתים פסנתרנים כפאטס וולר וקאונט בייסי, היה זה האלתור הווירטואוזי של סמית על הכלי שהפך אותו לכלי נגינה מקובל לנגינת קטעי סולו וירטואוזיים בג'אז ובבלוז; בין היתר פיתח טכניקה לנגן את קו הבס המהלך באורגן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס אוסקר סמית נולד בנוריסטאון שבפנסילבניה והיה פסנתרן. בשנת 1953 עבר לנגן באורגן המונד לאחר ששמע את ויילד ביל דייוויס מנגן בכלי. במשך שנה עסק בחקר הכלי ואפשרויותיו ולאחר מכן הופיע במועדון הג'אז "בייבי גראנד" בפילדלפיה, שם שמע אותו מפיק חברת בלו נוט שהחתים אותו בחברה. ב-1956 יצאו שלושה תקליטים של סמית', שניים המתעדים הופעה חיה במועדון ותקליט האולפן The Champ שהפך אותו לכוכב. במהלך שמונה השנים הבאות הופיע עבור בלו נוט בכ-40 הקלטות. בין תקליטיו מהתקופה בולטים "!The Sermon" מ-1958, "Back at the Chicken Shack" ו-"Midnight Special" מ-1960 וכן אלבומים המתעדים אותו בהופעה חיה כ-"Cool Blues" ושני חלקי "A New Sound, A New Star: Jimmy Smith at the Organ", כולם מ-1958.

משנת 1962 החל להופיע עם תזמורות גדולות עם לאלו שיפרין בתקליט "The Cat" מ-1964 ועם הגיטריסט וס מונטגומרי עמו הקליט ב-1966 את התקליטים "The Dynamic Duo" ו-"Further Adventures Of Jimmy and Wes". באותה תקופה הקליט גם עם קני בורל, ג'ורג' בנסון, גרנט גרין, לי מורגן, ואחרים.

בשנות ה-70 עבר ללוס אנג'לס שם ניהל עם רעייתו מועדון ג'אז ויצא למספר סיבובי הופעות, בעיקר בפסטיבלים באירופה.

בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 ידעה הקריירה של סמית תחייה מחודשת כאשר ניגן במיזם של קווינסי ג'ונס עם פרנק סינטרה, עם מייקל ג'קסון (בשיר Bad), עם די די ברידג'ווטר (באלבום המחווה שלה למוזיקה של הוראס סילבר) ועם מי שסומן כיורשו המובהק, ג'ואי דה-פרנצ'סקו (בתקליטיו !Incredible מ-1999 ו-Legacy מ-2000). באלבומו האחרון, "Dot Com Blues" משנת 2000 הופיעו בהופעות אורח בי בי קינג, אטה ג'יימס וד"ר ג'ון

להקת הביסטי בויז סימפלה חלקים מהסולו של סמית בקטע (Root Down (and Get It במסגרת שירם Root Down (מן התקליט III Communication, ‏1994) והם אף מצדיעים לו במילות השיר ובמסגרת תקליטם Root Down.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ימי סמית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי תעודת הלידה, למרות שברוב הספרות נכתב 1925