הצגת המקור של הדף "גמישות מחשבתית"

'''גמישות מחשבתית''' היא היכולת של [[אדם]] ל[[התמודדות|התמודד]] כראוי עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות. גמישות מחשבתית היא תהליך דינמי מתמשך שמתאר תבנית של [[אינטראקציה]] עם הסביבה. התהליך כולל מודעות לזמן הנתון, יכולת לשנות פרספקטיבה, איזון הצרכים או שינוי התנהגות כדי להגיע לתוצאות טובות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://contextualscience.org/hayes_luoma_bond_masuda_lillis_2006|הכותב=Hayes et al. 2006;|כותרת=Figure 1. Open access articles get more citations.|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Diane Whiting, Frank Deane, Grahame Simpson, Hamish Mcleod|שם=Cognitive and psychological flexibility after a traumatic brain injury and the implications for treatment in acceptance-based therapies: A conceptual review|כתב עת=Neuropsychological rehabilitation|עמ=1–37|שנת הוצאה=2015-07-09|doi=10.1080/09602011.2015.1062115|קישור=https://www.researchgate.net/publication/279967398_Cognitive_and_psychological_flexibility_after_a_traumatic_brain_injury_and_the_implications_for_treatment_in_acceptance-based_therapies_A_conceptual_review}}}}.

== חשיבות הגמישות המחשבתית ==
הגמישות המחשבתית, מאפשרת לאדם לשקול מגוון גישות לבעיה מסוימת ולבחון את המצב, גם מנקודות מבט לא קונבנציונליות{{הערה|שם=Boot2017}}.
כמו כן, ה[[יצירתיות]] נשענת על גמישות מחשבתית, שמאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}.

גמישות מחשבתית באה לביטוי כאשר נדרשת שליטה ברגשות, מחשבות והתנהגויות. היא מתבטאת בהפחתת הנוקשות ובהפחתת יישום של תבניות קבועות יתר על המידה. חוסר גמישות מחשבתית עלול להפחית אפשרויות לחוויות חיוביות ולהגביל אפשרויות תגובה.

==הסטה קוגניטיבית==
{{ערך מורחב|הסטה קוגניטיבית}}
הסטה קוגניטיבית היא אחת הצורות של גמישות מחשבתית, אשר באה לידי ביטוי ביכולת של האדם להסיט באופן מודע את מוקד תשומת הלב שלו מדבר אחד לאחר. היא כוללת זניחה של סט מנטלי בלתי רלוונטי לטובת [[שפעול]] של מטלה או סט מנטלי חדשים ורלוונטיים יותר{{הערה|שם=Benedek2014}}. היכולת לשנות את מוקד תשומת הלב באופן מודע היא חלק מה[[תפקודים ניהוליים|תפקודים הניהוליים]] והיא יכולה לסייע לאדם להסתגל למצבים חדשים. כאשר חל שינוי בסיטואציה או בתנאים הסביבתיים, יכול לחול שינוי גם באוסף החוקים והתגובות ההולמים את הסיטואציה החדשה{{הערה|שם=Benedek2014|Benedek, M., Jauk, E., Sommer, M., Arendasy, M., & Neubauer, A. C. (2014). Intelligence, creativity, and cognitive control: The common and differential involvement of executive functions in intelligence and creativity. Intelligence, 46, 73-83.}}.

== הקשר בין אמפתיה לגמישות מחשבתית ==
לפי [[ז'אן פיאז'ה|פיאז'ה]] ילדים מתחת לגיל שבע אינם מודעים לאגו של עצמם ואינם מבחינים בין נקודת המבט שלהם לבין נקודת המבט של אחרים. כלומר [[אמפתיה]] היא יכולת שנרכשת ומשתכללת עם השנים. בין אמפתיה לבין גמישות מחשבתית נמצא קשר משמעותי בקרב אנשים עם [[גידול מוחי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://psycnet.apa.org/record/1991-15800-001|כותרת=PsycNET|אתר=psycnet.apa.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-05-17}}}}. הקשר ביניהן יכול לנבוע מכך שגמישות מחשבתית היא כישור הכרחי לאמפתיה או שלשתיהן נדרש אותו תהליך עצבי. כמו כן, ייתכן שכתוצאה מפגיעה מוחית בגיל מבוגר, הגורמת להופעת מוגבלויות שונות, ביניהן פגיעה גמישות מחשבתית, נוצרת תגובה רגשית הפוגעת ביכולת האמפתיה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://psycnet.apa.org/record/1991-15800-001|כותרת=PsycNET|אתר=psycnet.apa.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-05-17}}}}

== חינוך לגמישות מחשבתית ==

הורים ומחנכים שמודעים לרגשותיהם ולרגשות הילדים, עוזרים לילד לסווג רגשות, ולהתמודד עם שינויים. ילדים שמקבלים את אותו "אימון רגשי" מסוגלים יותר להוריד את רמת ההתרגשות במצבים שמעוררים רגשות חזקים. כך מתאפשר לילדים למקד [[קשב|תשומת לב]] ולהתארגן לפעולה מתואמת למטרה מסוימת{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kathryn E. Williams, Joseph Ciarrochi, Patrick C. L. Heaven|שם=Inflexible parents, inflexible kids: a 6-year longitudinal study of parenting style and the development of psychological flexibility in adolescents|כתב עת=Journal of Youth and Adolescence|כרך=41|עמ=1053–1066|שנת הוצאה=2012-8|doi=10.1007/s10964-012-9744-0|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22311519}}}}. התנהגויות הוריות שמעוררות אשמה, פחד או [[טינה]], עלולות למנוע מילדים את האפשרות לפתח מיומנות בקרה עצמית. ילד שבקביעות מקבל תגובות דחייה, [[ענישה]] או זלזול בהבעות עצב, פחד או כעס, עלול ללמוד לסווג רגשות אלו כבלתי חשובים, לא הולמים או מביישים. התנהגויות הוריות כאלו עלולות גם להסיט את תשומת לב לרגשות השליליים ולגרוע מתשומת הלב למצב ולפעולות הילד.

==מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים==
[[קליפת המוח הקדם-מצחית]] מאפשרת גמישות מחשבתית{{הערה|שם=נוירוזרימה|Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.}}{{הערה|שם=Ranganath2016|Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). [https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1073858415602850?casa_token=ElNi2Al7UYgAAAAA%3AnqHo-gcps9oggG5taeofjBaovnXCcXfAEtuYj4z4BJsPma1JqJtPm3m0Wq_WD1502auoWkc1Xu0 Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition]. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.}} והיא מעורבת בחשיבה [[יצירתיות|יצירתית]]{{הערה|שם=Chakravarty2010|Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.}}{{הערה|שם=Boot2017|Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.}}. היא מעורבת גם בתפקודים מחשבתיים גבוהים{{הערה|שם=גרגורי|Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.}} ומכילה חלק מהמערכות המורכבות המעורבות ב[[תפקודים ניהוליים]]{{הערה|שם=Ott2019|Ott, T., & Nieder, A. (2019). [https://www.researchgate.net/profile/Andreas_Nieder/publication/330756660_Dopamine_and_Cognitive_Control_in_Prefrontal_Cortex/links/5c698259a6fdcc404eb72d9b/Dopamine-and-Cognitive-Control-in-Prefrontal-Cortex.pdf Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex]. Trends in cognitive sciences.}}{{הערה|שם=Brown2005|1=[http://www.google.co.il/books?hl=iw&lr=lang_en&id=lLHWuSekLwUC&oi=fnd&pg=PR11&dq=Attention+Deficit+Disorder:+The+Unfocused+Mind+in+Children+and+Adults&ots=7k8zlDzmpB&sig=5WuIbTspmFa_E_jjLxXZ2y--1JY&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults.] Yale University Press.}}.

בנוסף, התפקוד הדופמינרגי של ה[[סטריאטום]] מאפשר את הגמישות המחשבתית החיונית ל[[חשיבה יצירתית]]{{הערה|שם=Boot2017}}{{הערה|שם=Zhang2020|Zhang, W., Sjoerds, Z., & Hommel, B. (2020). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1053811920300598 Metacontrol of human creativity: The neurocognitive mechanisms of convergent and divergent thinking]. NeuroImage, 116572.}}.
הקשר בין ה[[דופמין]] בסטריאטום ליצירתיות הוא בעל צורת U הפוכה, כאשר רמות מתונות של דופמין מסייעות לגמישות המחשבתית ותורמות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות של דופמין פוגעות בגמישות המחשבתית וביצירתיות{{הערה|שם=Boot2017}}.
בהתאם לכך, [[נשא דופמין|נשא הדופמין DAT]] מקושר לזמינות הדופמין בסטריאטום ולגמישות מחשבתית{{הערה|שם=Zabelina2016|Zabelina, D. L., Colzato, L., Beeman, M., & Hommel, B. (2016). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4718590/ Dopamine and the creative mind: Individual differences in creativity are predicted by interactions between dopamine genes DAT and COMT]. PloS one, 11(1).}}.

==ראו גם==
* [[חשיבה מסתעפת]]
* [[עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה]]
* [[מיקוד יתר (היפר-פוקוס)]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=גמישות}}
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פתרון בעיות]]