גשר וושינגטון
 | |
| גשר וושינגטון, כאשר הקשת העיקרית מגשרת מעל נהר הארלם, והקשת המשנית מעל רכבת המטרו-צפון (אנ') ומייג'ור דיגן אקספרסווי (אנ') בברונקס. בקצה הימני המרוחק של התמונה, ניתן להבחין במבני הוויאדוקט שמובילים לגשר. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר קשת תחתית, גשר פלדה, גשר  |
| שימוש | חציית נהר הארלם לכלי רכב, ממזרח וממערב. |
| מיקום | ניו יורק, ניו יורק (מדינה) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1886–1889 (כ־3 שנים) |
| אדריכל |
צ'ארלס קונרד שניידר |
| מידות | |
| אורך | 724 מטר |
| גובה | 41 מטר |
| מידע טכני | |
| נתיבים | 6 למכוניות ומדרכות להולכי רגל |
| קואורדינטות | 40°50′48″N 73°55′40″W |
 | |
  | |
גשר וושינגטון (באנגלית: Washington Bridge)[א] הוא גשר קשתות פלדה באורך 724 מטר[1] מעל נהר הארלם בעיר ניו יורק בין הרבעים של מנהטן והברונקס. המעבר, שנפתח בשנת 1888, מחבר בין רחוב 181 ושדרת אמסטרדם בוושינגטון הייטס, מנהטן, עם שדרת האוניברסיטה במוריס הייטס (אנ'), ברונקס[2]. הוא נושא שישה נתיבי תנועה, כמו גם מדרכות משני הצדדים. רמפות משני קצות הגשר מתחברות לכביש הבין מדינתי 95 (אנ')[ב] ולכביש המהיר "חוצה ברונקס" (אנ').
הגשר כולל קשתות פלדה עם שתי קשתות ראשיות של 160 מטר כל אחת, שאליהן מגיעות רמפות ויאדוקט[3][4]. הגשר מופעל ומתוחזק על ידי משרד התחבורה של העיר ניו יורק (אנ'). בעבר הגשר נשא את כביש מס' 1 של ארצות הברית, שמאז 1963 עובר מעל גשר אלכסנדר המילטון. גשר וושינגטון מוגדר כציון דרך של העיר על ידי הוועדה לשימור נקודות ציון של העיר ניו יורק (אנ'), והוא רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.
עבודת הבנייה על הגשר החלה ביולי 1886. הולכי רגל עם אישורי כניסה יכלו להשתמש בגשר עד דצמבר 1888, וגשר וושינגטון שימש לנסיעות רגילות עד השנה שלאחריה, אם כי טקס הפתיחה הרשמי מעולם לא התקיים. עם השלמתו של גשר וושינגטון, הוא זכה לשבחים רבים כהישג אדריכלי של העיר ניו יורק (ראו להלן). לאחר שב-1931 הושלמה בניית גשר ג'ורג' וושינגטון מעל לנהר ההדסון, המתחבר לניו ג'רזי במערב, המעבר מעל נהר הארלם שימש כמחבר לתנועה בין ניו ג'רזי לברונקס. גשר אלכסנדר המילטון הושלם ב-1963, והסיט את התנועה מגשר וושינגטון. לאחר תקופה של הידרדרות, גשר וושינגטון עבר שיקום מ-1989 עד 1993.
ביקורות על עיצובו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם השלמת גשר וושינגטון הוא זכה לשבחים רבים כהישג אדריכלי של העיר ניו יורק. כתב העת סיינטיפיק אמריקן, והעיתונים קוסמופוליטן וניו יורק סאן כינו את הגשר כ"קישוט" ו"תכשיט"[5][6][7], ו"יצירה נהדרת הראויה לעיר"[8]. מבקר האדריכלות מונטגומרי סקיילר (אנ') אפיין בשנת 1900 את הגשר כ"עבודה ראויה להערצה ומופת", אף על פי שהייתה לו דאגה מינורית לגבי גישות הבנייה, שאותן כינה "פחות מספקות מבחינה אדריכלית מחוסר הֶדְגש"[2][9]. סקיילר כתב לאחר מכן שאף על פי שהקשת שונתה כך שתֵרָאֵה כאילו מדובר בעיצוב קונבנציונלי, "אין גם שאלה לגבי האטרקטיביות של וושינגטון ושל הגשר הגבוה הישן"[10]. הצייר ארנסט לואסון תיאר את הגשר כנושא העיקרי של ציורו משנת 1913 ליל האביב[11].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Reier, Sharon (2000). The Bridges of New York. New York City Series. Dover Publications, p. 78
- ^ 1 2 Stern, Robert A. M.; Mellins, Thomas; Fishman, David 1999. New York 1880: Architecture and Urbanism in the Gilded Age. Monacelli Press. p. 121
- ^ Jay Shockley, Wasington Bridge, New York City Landmarks Preservation Commission. September 14, 1982., p. 5
- ^ Larry E. Gohrech, National Register of Historic Places Inventory—Nomination Form - Washington Bridge, United States Department of the Interior - National Park Service, p. 2
- ^ MacQueen, Peter, Bridges and Bridge Builders, Cosmopolitan, 1892, Vol. 8, p. 405
- ^ Erection of the Harlem River Bridge at 18lst Street, Scientific American. 58: p. 101. February 18, 1888.
- ^ Jay Shockley, Wasington Bridge, New York City Landmarks Preservation Commission. September 14, 1982., p. 6
- ^ The Last New Bridge, The Sun, March 3, 1889. p. 17
- ^ Schuyler Montgomery, Art in Modern Bridges, Century Magazine, 38, p. 16
- ^ Schuyler, Montgomery October 1905. The New Bridges in New York City (PDF). Architectural Record, Vol. 18, p. 251, 255
- ^ Leeds, Valerie Ann, 2000. Ernest Lawson. Gerald Peters Gallery. p. 19.