ויאדוקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויאדוקט
Viaduct
Shaalavim railway bridge2.jpg
ויאדוקט הרכבת מעל עמק איילון
מאפיינים כלליים
שימוש העברת כלי רכב מעל מכשולים גדולים באמצעות מספר גשר גדול המכיל מספר רב של קשתות או ניצבים
מידות
ניצבים לפחות 2
ויאדוקט מיו, הגשר הגבוה בעולם, צרפת

ויאדוקטאנגלית: Viaduct, בעברית נקרא גם "גשר דרכים") הוא גשר הנשען על מספר סמכים (ניצבים) או קשתות ומיועד למעבר כלי רכב מעל מכשולים גדולים ובכך יוצר מעליהם מעבר תחבורתי עילי המשמש ככביש למכוניות או מסילה לרכבת.

הוויאדוקט חוצה בדרך כלל מכשולים קרקעיים כמו עמקים, מכשולים רטובים כמו נחלים וביצות ולעיתים גם מכשולים עירוניים – כלומר עובר מעל דרכים ומבנים עירוניים.[1][2][3][4][5]

הוא בדרך כלל בעל גובה ניצבים משתנה ולא קבוע, נבנה כדי לגשר על פערי גבהים כתחליף לסוללה, או במקומות שבהם הקמת סוללה לדרך איננה אפשרית.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הוויאדוקט נגזר מן המילים הלטיניות ל"דרך", via, ו"להוביל", ducere. למרות זאת הרומאים הקדמונים לא השתמשו במונח הזה, וזהו חידוש של המאה ה-19 שנבע מהמילה אקוודוקט (אמת מים).

בדומה לאמות המים הרומאיות, ויאדוקטים קדומים רבים מורכבים מסדרה של קשתות שאורכן הוא כמעט זהה ושומר על סימטריה.

ההבדל בין גשר לוויאדוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקט בדרך כלל מתאפיין בכמות מפתחים (מפתח הוא הקטע בין שני ניצבים, או הקטע מעל קשת) גדולה יותר מגשר אשר לעיתים אף אינו מכיל כלל עמודים נוספים לתמיכה או שיש לו מספר קטן של עמודים. ויאדוקט הוא בדרך כלל מבנה גדול יותר המכיל הרבה קשתות או עמודים והוא מגשר מעל מכשולים ארוכים וגבוהים יותר, זאת בניגוד לגשר אשר גם אם הוא ארוך מאוד (כמו גשר שער הזהב) הוא עדיין מכיל כמות מפתחים קטנה ומעט ניצבים.

סוגי ויאדוקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקטים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בוויאדוקט נפוץ בערים רבות שהן מרכזיות ובעלות שירות רכבתי מפותח כגון שיקגו, אטלנטה, ברמינגהאם, לונדון ומנצ'סטר. הוויאדוקטים האלו נדרשים עבור חציית מתחמי רכבת גדולים (המכילים מספר רב של מסילות רכבת סמוכות מקבילות עבור רכבות משא ורכבות נוסעים) וזאת במטרה להתמודד עם עומס התנועה הקיים בערים. בנוסף הם יוצרים הפרדה בין התנועה בדרכים ובכבישים העירוניים לבין מתנועת הרכבות ובכך תורמים לתנועה חלקה ובטיחותית יותר של כלי הרכב. לעיתים הם משמשים למעבר לתנועת רכבות מעל תנועת רכבים כלומר מכילים מסילות ברזל מעל עמקים גדולים או שהם נושאים מסילות בתוך ערים מעל מספר רחובות ושדרות.

ויאדוקטים מעל עמקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקטים רבים מחברים בין נקודות בגובה דומה בנוף, בדרך כלל על ידי גישור מעל עמק או ואדי. לעיתים קרובות היו בעמקים הללו בעבר כבישים שיורדים ועולים את העמק בכל צד שלו (עם גשר קטן למעבר מעל הנחל בעמק, במידת הצורך) אבל הדרכים הללו לא התאימו לכמות התנועה ההולכת וגדלה בנתיבים הללו ולכן נבנה ויאדוקט שיחליף אותם.

במידה והוויאדוקטים הללו משמשים תנועת רכבות חלים עליהם הגבלות נוספות, למשל עליהם להיות בעלי מסלול ישר ושטוח כדי להתאים את עצמם בצורה מיטבית למסלול תנועת הרכבת.

ויאדוקטים רב מפלסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ויאדוקטים בעלי מספר מפלסים, מפלס אחד יכול לשמש כלי רכב והשני לתנועת רכבות. לעיתים המפלסים השונים משמשים שניהם נסיעת כלי רכב אבל בכיוונים הפוכים דוגמה לכך היא ויאדוקט הנסיך אדוארד בטורונטו, אונטריו, קנדה, שמפלסו העליון מכיל את תנועת הרכבים של רחוב בלור והמפלס התחתון מכיל את המטרו בקו בלור-דנפורת'. אחרים נבנו כדי לרווח אזורים מיושבים ולחצות כבישים מתחתם למשל בלונדון.

ויאדוקטים העוברים מעל המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקטים העוברים על מים עושים שימוש באיים או בקשתות עוקבות כאשר לעיתים קרובות הם משולבים עם סוגים אחרים של גשרים או מנהרות כדי לאפשר חציה של המים בחלקים, הם יקרים פחות מאשר תכנון ובנייה של מנהרות או גשרים גדולים ומרווחים יותר, שנובעים בדר"כ מחוסר מקום אופקי או אנכי שלא מאפשרים מעבר של ספינות גדולות. למשל בגשר-מנהרה של מפרץ צ'ספיק בווירג'יניה, ארצות הברית.

שימושים בקרקע מתחת לוויאדוקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים לתעשייה קלה מתחת לקשתות הוויאדוקט דרום הארו, לונדון.
חנות מנעולים בתחנת רכבת במנצ'סטר

במקומות שהם הוויאדוקט בנוי מעל פני הקרקע ולא מעל מים, קיים שטח רב מתחת לקשתות המרכיבות אותו. ניתן להשתמש בשטח זה עבור עסקים כגון חניה לרכב, מוסכים, תעשייה קלה, ברים ומועדוני לילה. בבריטניה, קווי רכבת רבים באזורים עירוניים נבנו על ויאדוקטים, ולכן לבעלי תשתית הרכבות יש הרבה שטח שניתן לנצל אותו להשכרה והשקעה.

בברלין החלל תחת הקשתות הגבוהות של קווי הרכבת התחתית משמש עבור מטרות שונות, כולל מזללות או ברים, למשל בכיכר אלכסנדר.

בשונה מהמגמה העולמית לנצל את השטח מתחת לוויאדוקט, בשיקגו החוק אוסר על חניה תחת מעברים מתחת לווויאדוקט.

ויאדוקטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויאדוקטים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויאדוקט הארוך ביותר בעת העתיקה הוא ככל הנראה "פונט סרם" (pont הוא גשר בצרפתית). הוא עבר מעל ביצות בדרום צרפת, אורכו הוא כ-2.7 ק"מ ורוחבו הוא 22 מטרים.

ויאדוקט מיו משמש למעבר של כלי רכב וחוצה את העמק מעל נהר הטארן ליד מיו בדרום צרפת. הוא עוצב על ידי מהנדס הגשרים מישל וירלוז'ה, בשיתוף עם האדריכל נורמן פוסטר. הוא הגבוה מסוגו בעולם כאשר שיא גובהו הוא 343 מטרים - מעט גבוה יותר מאשר מגדל אייפל ורק 38 מטרים קצר יותר מאשר בניין אמפייר סטייט. הוא נחנך באופן רשמי ב-14 בדצמבר 2004 ונפתח לתנועה יומיים מאוחר יותר. הגשר הגדול דניאנג-קונשאן בסין הוא הארוך ביותר בעולם לפי ספר השיאים של גינס לשנת 2011.[6]

כבישים מוגבהים נבנו בהרבה ערים גדולות כמו בוסטון, סיאול, טוקיו וטורונטו.[7] חלק נהרסו בגלל שהם היו לא אפקטיביים, חילקו את העיר ופגעו במרקם העירוני. עם זאת, בארצות מתפתחות כגון תאילנד, הודוסין, בנגלדש, פקיסטן וניקרגואה נבנים יותר ויותר כבישים מהירים גבוהים כדי לשפר את זרימת התנועה, ובמיוחד בבניה עילית מעל כבישים קיימים כדי להתגבר על מחסור בקרקע. באינדונזיה ויאדוקטים משמשים לרכבות. בג'אווה גם כבישים כמהירים כמו בכביש הטבעת הפנימי בג'קרטה. בפריז הוויאדוקט של קולה ורט רנה-דומון הנטוש הוסב לפארק עירוני ב-1993.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויאדוקט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Definition of VIADUCT". www.merriam-webster.com. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018. 
  2. ^ "dict.org- Viaduct". www.dict.org. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018. 
  3. ^ "dict.org- Viaduct". www.dict.org. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018. 
  4. ^ "viaduct - Definition of viaduct in English by Oxford Dictionaries". Oxford Dictionaries - English. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018. 
  5. ^ "the definition of viaduct". Dictionary.com. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018. 
  6. ^ Longest bridge, Guinness World Records. Last accessed July 2011.
  7. ^ "Toronto built, then demolished an expressway". tac-atc.ca. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2018.