דארה בירנבאום
 | |
| לידה |
1946 (בת 78 בערך) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קרנגי מלון |
| תחום יצירה |
מיצב |
| זרם באמנות |
זרם אמנות פמיניסטית |
| פרסים והוקרה |
Anonymous Was A Woman Award (2011) פרס מכון הסרטים האמריקאי ליוצרים עצמאיים על שם מאיה דרן (1987) מלגת גוגנהיים (2021) |
  | |
דארה בירנבאום (באנגלית: Dara Birnbaum; נולדה בשנת 1946[1]) היא אמנית וידאו ומיצב יהודיה-אמריקאית.[2] עבודתה עוסקת בעיקר במאפיינים אידאולוגיים ואסתטיים של תקשורת המונים [3] ומאתגרת את ההטיות המגדריות כמו גם את הנוכחות ההולכת וגוברת של הטלוויזיה במשק הבית האמריקני משנות השבעים. בירנבאום משתמשת בווידאו כדי לשחזר דימויים טלוויזיוניים שכיחים של פורמטים טיפוסיים כגון חידונים, אופרות סבון ותוכניות ספורט. הטכניקות שלה כוללות שימוש בדימויים שחוזרים על עצמם וקטיעה של תנועה מצולמת בעזרת טקסטים ומוזיקה. היא ידועה גם בזכות היותה חלק מתנועת האמנות הפמיניסטית שהתהוותה במקביל לאמנות הווידאו מאמצע שנות השבעים בארצות הברית. בירנבאום חיה ועובדת בניו יורק.
ראשית חיים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דארה בירנבאום נולדה בשנת 1946 בניו יורק.[4] בשנת 1969 קיבלה תואר ראשון באדריכלות מאוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג. לאחר מכן עבדה במשרד האדריכלים לורנס הלפרין ושות' בניו יורק. העניין והעיסוק של בירנבאום במרחב האזרחי וביחסים המורכבים בין המרחבים הפרטיים והציבוריים כמו שהם מגולמים בתרבות ההמונים התגבשו בזמן עבודתה במשרד זה. בשנת 1973 קיבלה בירנבאום BFA בציור מהמכון לאמנות בסן פרנסיסקו .
קריירה ופרקטיקה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1975 בירנבאום עברה לפירנצה למשך שנה ושם נחשפה לתערוכות של וידאו-ארט בביקוריה ב - Centro Diffusione Grafica, גלריה שהייתה חלוצה בתחום. זמן קצר לאחר חזרתה לעיר ניו יורק בשנת 1976, פגשה בירנבאום את דן גרהם, אמן שהשפיע רבות על התפתחותה האמנותית. גרהם הכיר לה את כתב העת הבריטי לקולנוע, Screen, ובירנבאום שהתעניינה מאוד בדיון של כתב העת בשיח הפמיניסטי המתפתח בביקורת על הקולנוע, מצאה כי ההתעלמות מהמדיום הטלוויזיוני הוא בעייתי ביותר מכיוון שלדעתה הטלוויזיה תחליף את הקולנוע ככוח הדומיננטי של תרבות ההמונים האמריקאית. [5]
במקביל, המשורר אלן סונדהיים השאיר לבירנבאום את מצלמת סוני פורטפאק שלו, דבר שאיפשר לה ליצור את עבודות הווידאו הניסיוניות הראשונות שלה, כמו Control Piece ו- Mirroring . עבודות אלה חקרו את ההפרדה בין הגוף לייצוגו באמצעות מראות ודימויים מוקרנים. מראות המשיכו להיות אלמנט חשוב בעבודות הווידאו שלה בסוף שנות השבעים, עבודות שחקרו בעיקר ניכוס תרבותי ואת המוסכמות של המדיום הטלוויזיוני. באמצעות פיצולים וחזרות של דימויים טלוויזיוניים, בירנבאום בחנה את המבנים הטכניים של המדיום ואת הבניית מחוות הגוף במרחב הציבורי.[6]
יצירתה הבולטת ביותר היא 1978 - 1979 Technology / Transformation: Wonder Woman .[6] בעבודה זו בירנבאום השתמשה בדימויים מסדרת הטלוויזיה וונדר וומן כדי לחשוף ולחתור תחת משמעויות אידאולוגיות המוטמעות בסדרת הטלוויזיה. באתר Landmarks, של אוניברסיטת טקסס באוסטין, מוצגת עבודהזו ונמצא מאמר המוקדש לבירנבאום. [7]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 בירנבאום זכתה בפרס עמית האמנים של ארצות הברית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Demos, T. J. (2010). Dara Birnbaum:Technology/Transformation: Wonder Woman. Afterall Publishing. ISBN 978-1-84638-066-2.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Great women artists. Phaidon Press. 2019. p. 63. ISBN 0714878774.
- ^ "Dara Birnbaum", Walker Art Center, Retrieved 31 October 2018.
- ^ "Dara Birnbaum, The Dark Matter of Media Light", ed. Karen Kelly, Barbara Schröder, and Giel Vandecaveye, DelMonico Books, 2010, p.10. ISBN 978-3-7913-5124-7
- ^ "Birnbaum Biography", Marian Goodman Gallery, Retrieved 31 October 2018.
- ^ Demos 2010, p. 11.
- ^ 1 2 Demos 2010, p. 11–12.
- ^ "Dara Birnbaum". LANDMARKS (באנגלית). 2011-04-13. נבדק ב-2020-10-06.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דארה בירנבאום".