דוד פרה
צילום מ-2009 | |
לידה |
24 במאי 1981 (בן 43) טארב, צרפת |
---|---|
מוקד פעילות | צרפת |
תקופת הפעילות | מ-2005 |
מקום לימודים | הקונסרבטואר של פריז |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | צרפתית |
כלי נגינה | פסנתר |
בת זוג | טיארה מוטי |
פרסים והוקרה | פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2009) |
http://davidfraymusic.com/ | |
דוד פְרֶה [david fʁɛ] (בצרפתית: David Fray; נולד ב-24 במאי 1981 בטארב) הוא פסנתרן צרפתי. נשוי לשחקנית האיטלקייה קיארה מוטי, בתו של המנצח ריקרדו מוטי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרה נולד למשפחה יהודית[1] בעיר טארב לשני הורים העוסקים בהוראה בבית ספר תיכון. הוא התחיל לנגן בפסנתר כבר בגיל 4, בהשפעת התרבות המוזיקלית הגרמנית, שפה שלימדה אמו.[2]
בגיל 14 זכה בשלוש מדליות זהב בתחרויות בקונסרבטוריון העירוני בטארב, בקטגוריות: פסנתר, מוזיקה קאמרית והכשרה מוזיקלית.
בשנת 1999 התקבל ללימודים בקונסרבטוריון הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול של פריז (הקונסרבטואר של פריז), היה תלמידו של ז'אק רוביה (צר') וסיים את לימודיו בהצטיינות רבה.[3] בשנת 2002 המשיך לקורס השתלמות עם ז'אק רובייה ואחר-כך להכשרה גבוהה יותר במוזיקה קאמרית.
פרה הופיע בפסטיבלים רבים, והוא משתף פעולה עם תזמורות בינלאומיות ידועות כגון תזמורת פריז, התזמורת הלאומית של צרפת, תזמורת המוצרטאום דה זלצבורג, תזמורת הקונצרטחבאו של אמסטרדם, מטרופולין מונטריאול ועוד. הוא הוזמן לנגן במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ספרד, אנגליה, דרום אמריקה (2005/2006), איטליה (2007), גרמניה (2007), וארצות הברית.[4]
חברת התקליטים הראשונה אשר חתמה איתו על חוזה הייתה חברת התקליטים הקנדית Atma Classique (אנ'). עם חברה זו הקליט פרה את אלבומו הראשון אשר הוקדש ליצירות מאת שוברט וליסט. ב-2006 חתמה עמו על חוזה בלעדי חברת Virgin Classics (אנ'), ובשנת 2017 החל להקליט תחת הלייבל Erato/Warner (אנ').[3]
סגנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ביקורות, יכולתו הפרשנית של דויד פרה מתאפיינת בניסוח קפדני (אנ'), דגש על בהירות קונטרפונקטית ומגע בעל ניואנסים החושף את מורכבות היצירה.[5] הסגנון של פרה מושווה לעיתים קרובות לזה של הפסנתרן גלן גולד.[6][7][8][3] דמיון זה עשוי לעלות מתוך רפרטואר די דומה של השניים, צורת הישיבה הנמוכה על כיסא בעל משענת שאינו אופייני לפסנתרנים אחרים, ההופעה האידיוסינקרטית, וכן הבעות הפנים וזמזום הלחנים במהלך הנגינה.[5] עם זאת, סגנונו של פרה שונה בתכלית מזה של גולד - הוא מלודי ומתאפיין ב"רכות" יותר מאשר הנגינה של גולד.[9]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד פרה זכה במספר פרסים במהלך הקריירה שלו, ביניהם:
1995:
- מדליית זהב לפסנתר, מדליית זהב למוזיקה קאמרית, מדליית זהב לאימון מוזיקלי, מוענקת על ידי קונסרבטוריון טארבס
- זוכה תחרות הכישרונות הצעירים של אקס-אן-פרובאנס
1998:
- מקום ראשון בתחרות הבינלאומית של Arcachon
2003:
- דיפלומת הצטיינות בתחרות Hamamatsu הבינלאומית החמישית ביפן
2004:
- זוכה האגודה l’Association française d'action artistique (AFAA)
- הוגדר כתגלית הקלאסית של השנה על ידי החברה האזרחית לניהול זכויות אמנים ומוזיקאים (ADAMI)
- פרס שני וכן פרס הפרשנות הטובה ביותר ליצירה קנדית בתחרות הבינלאומית של מונטריאול
- הוגדר "סולן השנה" על ידי ועדת הרדיו הציבורי דובר הצרפתית (ommission des Radios francophones publiques)
2005:
- חתן פרס קרן מאייר (la Fondation Meyer) לפיתוח תרבותי ואמנותי.
2006:
- פרס כישרונות צעירים של פסטיבל Klavier-Festival Ruhr (פסטיבל הפסנתר ה-18 של Ruhr).
2010:
- זוכה בתואר "סולן השנה" ב־Victoires de la Musique Classique;
- Opus Klassik Award for Innovative Concert of the Year
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד פרה, באתר AllMusic (באנגלית)
- דוד פרה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דוד פרה, באתר Discogs (באנגלית)
- דוד פרה, באתר Songkick (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ coiraultneuburger, Victoires de la musique: un vote qui ne doit pas faire oublier David Fray, Garder l'inaccompli, 2008-02-14 (ב־)
- ^ David Fray | Warner Classics, www.warnerclassics.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 David Fray Songs, Albums, Reviews, Bio & More, AllMusic (באנגלית)
- ^ About | The Official Site for David Fray (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Clements, Andrew (2011-07-21). "David Fray – review". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-29.
- ^ David Fray - Luzerner Sinfonieorchester, Sinfonie Orchester (באנגלית אמריקאית)
- ^ David Fray: A Frenchman Makes His Mark on German Classics | WQXR Features, WQXR, 2010-11-16 (באנגלית)
- ^ David Fray, www.brunomonsaingeon.com
- ^ David Fray, Fundação Calouste Gulbenkian (באנגלית אמריקאית)