מוזיקה קלאסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוזיקה קלאסית היא ביטוי רחב וכולל למוזיקת קונצרטים ומוזיקה דתית שאופיה נקבע באירופה בימי הביניים, ברנסאנס ובעת החדשה. המושג, שאינו מוגדר באופן מוחלט, נועד להבדיל סגנונות מסוימים מהמוזיקה הקלה. המוזיקה הקלאסית נחשבת ל"אמנותית" יותר ויש המציבים אותה יחד עם יתר האמנויות לאורך ההיסטוריה המערבית. במובנה הצר ביותר, מוזיקה קלאסית היא מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית, כלומר במחצית השנייה של המאה ה-18. המונח מוזיקה קלאסית מתייחס למסורת המוזיקלית המערבית החל מימי הביניים (מלפני תקופה זו מכונה המוזיקה מוזיקה עתיקה) ועד לימינו אנו. המוזיקה הקלאסית נבדלת מהמוזיקה העממית, הצבאית והטקסית של ימי הבניניים והרנסאנס, ומהמוזיקה הפופולרית, הג'אז, הרוק והפופ של המאה העשרים עד לימינו.

המוזיקה הקלאסית נבדלת מהמוזיקה הפופולרית ומן המוזיקה העממית בעיקר בשיטת התיווי הייחודית של המוזיקה, שהחלה להתפתח מסביבות המאה ה-16. שיטת תיווי מסורתית זו, יחד עם מונחים והוראות ביצוע מוזיקליות נוספות שנוספו עם השנים (כגון דינמיקה, מפעם, משקל, מקצב ועוד), משאירים מעט מאוד מקום לאלתור במהלך ביצוע המוזיקה בקונצרט רשמי, ובכך ניתן להעביר את המוזיקה כפי שכתב אותה המלחין, וכפי שרצה שהיא תישמע.

המונח "מוזיקה קלאסית" לא היה מקובל בציבור עד לתחילת המאה ה-19. בתקופה זו נעשה ניסיון לעשות תהליך של "קנוניזציה" לתקופה שבין הופעתו של המלחין הגרמני יוהאן סבסטיאן באך ועד ללודוויג ואן בטהובן, ולהשריש בציבור הרחב ובתרבות את תקופה זו כתור הזהב של המוזיקה המערבית באירופה. האזכור המוקדם ביותר של המונח "מוזיקה קלאסית" מופיע במילון האנגלי של אוקספורד משנת 1836.

לעתים משמשים המונחים מוזיקה אומנותית או מוזיקה קונצרטית כביטויים נרדפים לביטוי מוזיקה קלאסית, אך ביטויים אלה לא נפוצים ואינם מקובלים על ידי רוב המוזיקאים.

טבעה של המוזיקה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, המוזיקה הקלאסית היא שונה ואחרת, והיא נבדלת משאר האומנויות בתחום המוזיקה. לכן, למוזיקה הקלאסית נוצרו מספר מאפיינים והיבטים מיוחדים, שמגדירים את טבעה ומפרידים אותה מהמוזיקה הפופולרית של ימינו (כמו פופ ורוק) ומוזיקת העם והפולקלור למשל. המאפיינים של המוזיקה הקלאסית הם:

קלאסיציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קלאסיציזם

קלאסיציזם הוא מונח המציין את הנטייה התרבותית להעדפת ההישגים ובכלל זה צורות הביטוי האמנותיות של העת העתיקה, כלומר בראש וראשונה יוון העתיקה ורומא העתיקה. נטייה כגון זו הופיעה בתקופות שונות בהיסטוריה של תרבות המערב. ביטויים בולטים של נטייה זו ניתן למצוא בתרבות הרנסאנס באיטליה ובאמנות הנאו-קלאסיציסטית במהלך המאה ה-19. מקורה של המילה 'קלאסיקה' במשמעות של איכות נעלה של האמנויות הוא במילה הצרפתית 'classique'.

מילה זו מאזכרת את הביטוי הלטיני 'classicus' שמציין מעמדם של האזרחים הרומיים, ובייחוד המעמדות הגבוהים שבהם. לידתו של המונח בוויכוחים ספרותיים ואמנותיים במאה ה-19. באותם ימים, מתנגדי המודרניזם ובמיוחד מתנגדי הרומנטיקה הטיפו להידוק הזיקה אל יצירות המופת הקלאסיות של יוון ורומא, ולפיכך נקראו "קלאסיציסטים". ויכוחים דומים התקיימו ללא ספק גם קודם לכן וגם לאחר מכן. כיום מקובל לזהות מגמות ותנועות קלאסיציסטיות בתקופות שונות, החל מלפני הספירה ועד ימינו, לעתים בהקשר תרבותי כללי מעבר לתחומים הצרים של האמנויות למיניהן.

השימוש בתווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות המערב, המונח "מוזיקה קלאסית" מכוון למוזיקה שהתפתחה באירופה המערבית בימי הביניים ושחלק מכריע באבולוציה שלה קשור להתפתחות התיווי המוזיקלי והשימוש בו בתהליך היצירה. השימוש בתוים הוא אחד המאפיינים הבולטים שמייחדים את המוזיקה הקלאסית בתרבות המערב בהשוואה לתרבויות מוזיקליות אחרות, (כגון מוזיקה עממית ומוזיקה קלה), אשר מועברים בצורה אוראלית, הקלטות וכדומה. בעולם המוזיקה הקלאסית של ימינו, יצירות שהולחנו לפני מאות שנים מבוצעות ומדוברות הרבה יותר (לעתים קרובות) מיצירות שהולחנו רק לאחרונה. השימוש בתווים ובפרטיטורות במוזיקה הקלאסית הוא נוח ומושכל, משום שרוב העוסקים בדבר מסוגלים לקרוא תווים ומחונכים לכך.

אלתור משחק תפקיד קטן מאוד, ואפילו זניח, במוזיקה הקלאסית. המוזיקאי המבצע את היצירה מצופה לעקוב אחר ההוראות בפרטיטורה כך שכוונתיו ורעיונותיו של מלחין היצירה יועברו. כלומר, במוזיקה הקלאסית ניתן משקל רב הרבה יותר למלחין מאשר לנגן המבצע, כאשר לזה האחרון יש חופש ביטוי די מצומצם, או מצומצם ביחס לסוגי מוזיקה אחרים (כמו רוק או ג'אז).יחד עם זאת, למבצע במוזיקה הקלאסית ניתנת חירות בפרשנות או האינטרפרטציה של היצירה, בדומה לשחקן תיאטרון המדקלם טקסט כתוב אך מוסיף לו את השקפותיו ותחושותיו האישיות. היו תקופות מסוימות במהלך ההיסטוריה שבהן האלתור היה נפוץ יותר, כמו למשל תקופת הבארוק. בנוסף, מלחינים מפורסמים כמו מוצרט או בטהובן נהגו לאלתר את הקדנצות בקונצ'רטו לפסנתר שאותם ביצעו בעצמם.

לימוד מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אקדמיה למוזיקה

מוזיקה קלאסית דורשת לימוד. ישנם מוסדות אקדמיים מיוחדים שנועדו על מנת ללמד מוזיקה טכנית (לימוד נגינה בכלי נגינה או שירה ופיתוח קול), וגם מוזיקה תאורתית (תאוריית המוזיקה, הירמון, קומפוזיציה ועוד). מוסדות מעין אלו נקראים "קונסרבטוריון" (או "אקדמיה למוזיקה" בעברית). בישראל קיימות שתי אקדמיות למוזיקה שמעניקות תואר ראשון, תואר שני ותואר אמן: האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (לשעבר ע"ש רובין) בקמפוס האוניברסיטה העברית שבגבעת רם בירושלים (בחסותה גם בית-ספר תיכון באותו הקמפוס), ובית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.

צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבטים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קלאסית מיועדת לעמוד בפני עצמה. בניגוד לסוגי מוזיקה אחרים, אשר מיועדים אך רק לשמש כרקע, או כמוזיקה לריקודים או לפעמים מוזיקה לסרטים. יצירות קלאסיות מבוצעות בדרך כלל באולמות המיועדים לכך, והקהל מצופה להישאר שקט ובמקומו לאורך כל היצירה, על מנת שכל אחד יוכל להתרשם ולקבל את כל המידע שמועבר ביצירה, שהרי יצירות קלאסיות הן, לעתים קרובות, מורכבות או עמוסות באופן כתיבתן ובמסר הרגשי שלהן. המבצעים את היצירות לבושים בדרך כלל בלבוש רשמי ומכובד, מנהג שמתפרש כנתינת כבוד למוזיקה, או אולי פשוט מנהג כתוצאה מהמורשת הוותיקה והעשירה של המוזיקה הקלאסית. בדרך כלל, אין (או לא אמורה להיות) אינטרקציה בין המבצעים את היצירה לבין הקהל, מלבד המוזיקה עצמה.

ההיסטוריה של המוזיקה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות המוזיקה הקלאסית
מוזיקה עתיקה
ימי הביניים (476 - 1450)
הרנסאנס (1450 - 1600)
התקופה האמצעית
הבארוק (1600 - 1750)
התקופה הקלאסית (1740 - 1830)
התקופה הרומנטית (1815 - 1910)
מוזיקה מאוחרת
מוזיקה מודרנית (1900 - ההווה)

התיווי, הדרך הפשוטה ביותר לתעד מוזיקה, הומצא רק לקראת סוף ימי הביניים על ידי הכנסייה הקתולית באירופה אשר גילתה כי המוזיקה יוצרת קשר עז בין התפילה למתפלל. עד אז לא הייתה כל דרך לתעד מוזיקה. בכל אופן, מוזיקה הייתה קיימת כמעט משחר ימי האדם, בתרבויות שונות במקביל. חקר ההיסטוריה של המוזיקה הוא תת-תחום של המוזיקולוגיה, הקרוי תולדות המוזיקה.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של המוזיקה

יצירות מוזיקליות מועברות ומובנות באופן הטוב ביותר כאשר הן נמצאות בקונטקסט המתאים ובמקום המתאים להן בהיסטוריה של המוזיקה. החלוקה לתקופות נעשית כך:

השנים שמצוינות למעלה הן כלליות ואינן מדויקות משתי סיבות: הראשונה, חלק מן הסגנונות היו פעילים במקביל. השנייה, קשה לקבוע מתי דועך לחלוטין סגנון אחד ונעשה פופולרי סגנון אחר.

המוזיקה בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור מימי הביניים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקת ימי הביניים

מוזיקת ימי הביניים מתייחסת למוזיקה שהייתה נהוגה באירופה שנחשבה לעולם המערבי בימי הביניים - התקופה שבין נפילת האימפריה הרומית ועד לתקופת הרנסאנס. רוב המוזיקה עסקה בתכנים דתיים בעיקר מוזיקה גרגוריאנית שהייתה נהוגה בכלי אחד והלכה והתפתחה לשילוב כלים רבים החל מהמאה ה-12.

מרבית מחברי המנגינות באותה תקופה היו נזירים. המילים של אותן מנגינות הסתמכו על הברית החדשה והברית הישנה. חלק מהמנגינות נכנסו לתוך התפילות הנהוגות עד היום. חלק מהמחברים של המוזיקה היו חילוניים - ונקראו טרובדורים. אלה היו משוררים וזמרים שמקורם מצרפת בחבל פרובאנס בתחילת המאה ה-11. לרוב אף הטרובדורים חברו ושרו את שיריהם בעצמם על כלי הנגינה שבחרו לנגן.

המוזיקה בתקופת הרנסאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירותיו של רוברט פיירפאקס
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקת רנסאנס

מקובל לומר כי מוזיקת הרנסאנס נתחמת בין השנים 1450-1600, לאחר תקופת ימי הביניים ולפני תקופת הבארוק. יש המקדימים את תחילתה לסוף המאה ה-14 ויש המאחרים עד לשנת 1470. מוזיקת הרנסאנס נחשבת לתור הזהב של המוזיקה הווקאלית (המוזיקה המושרת, בשונה מן המוזיקה האינסטרומנטלית- המנוגנת). בתקופה זו פרחו שלושה ז'אנרים ווקאליים עיקריים: מדריגל, מוטט ומיסה (שכבר הייתה קיימת מתקופת ימי הביניים).

בנוסף לכך, המוזיקה קיבלה בהדרגה מרקם פוליפוני, שהחליף את המרקם המונופוני ששלט במוזיקה של ימי הביניים, דהיינו, במקום קו אחד בביצוע קול יחיד, מורכבת המוזיקה ממספר קווים זהים בחשיבותם, המושמעים במקביל, דבר אשר מוסיף "צבע" למוזיקה. הפוליפוניה של הרנסאנס היא הבסיס למוזיקה הפוליפונית המתוחכמת של הבארוק.

המוזיקה בתקופת הבארוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי נגינה מהבארוק
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקת בארוק

מוזיקת בארוק היא מוזיקה קלאסית שנכתבה בתקופת הבארוק בין השנים 1600 ו-1750 לערך. על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית המערבית תקופת הבארוק נמצאת אחרי מוזיקת תקופת הרנסאנס ולפני התקופה הקלאסית. ליצירות שנכתבו בתקופת הבארוק מקום מכובד בהיסטוריה של המוזיקה הקלאסית, והן מבוצעות עד היום.

תחת השם "בארוק" נכללים סגנונות רבים של מוזיקה, שמקורם מאזורים רבים באירופה ושנכתבו במהלך תקופה של כ-150 שנה. החלת המונח בארוק על מוזיקה החלה רק בתחילת המאה העשרים, ועד שנות השישים הייתה מחלוקת בעניין הכללתם של סגנונות מגוונים כשל באך, דומניקו סקרלטי ויאקופו פרי, אך כיום המונח התקבל ונכנס לשימוש נרחב.

תקופת הבארוק מחולקת לשלוש תת-תקופות: הבארוק המוקדם, הבארוק התיכון והבארוק המאוחר. רוב היצירות הנחשבות כיום כ"בארוקיות" נכתבו בתקופת הבארוק המאוחר.

המוזיקה בתקופה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינה, הבירה המוזיקלית במאה ה-18
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקה בתקופה הקלאסית

התקופה הקלאסית במוזיקה מערבית השתרעה על מרבית המאה ה-18 ונמשכה עד תחילת המאה ה-19. על אף שבמונח "מוזיקה קלאסית" משתמשים רוב הזמן כדי לתאר את כל המוזיקה המשתייכת למסורת זו, לעתים משמעותו מוזיקה שנכתבה בתקופה הקלאסית.

מקובל לתחום את התקופה הקלאסית בין השנים 1750 ו-1820, אך ישנה חפיפה בין התקופה הקלאסית לתקופות שבאו לפניה ואחריה, עד כדי כך שכמה מקורות מציינים את 1730 כתחילת התקופה. על ציר הזמן של המוזיקה הקלאסית, התקופה הקלאסית באה לאחר תקופת הבארוק ולפני התקופה הרומנטית. מוזיקה קלאסית מוקדמת נקראת לעתים מוזיקת רוקוקו.

בין מלחיני התקופה הקלאסית ניתן למצוא את מוציו קלמנטי, וקרל פיליפ עמנואל באך, אך המפורסמים ביותר ביניהם הם פרנץ יוזף היידן, וולפגנג אמדאוס מוצרט ולודוויג ואן בטהובן, כשהאחרון הלחין במעבר בין התקופה הקלאסית לתקופה הרומנטית.

המוזיקה בתקופה הרומנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקה רומנטית

בתחום המוזיקה, התקופה הרומנטית השתרעה על פני השנים 1800 - 1900 ובאה לאחר זו הקלאסית (אין לבלבל את שתי אלה עם התקופות זהות השם באמנויות האחרות) בהתאם ל"מטוטלת הסגנונות של התקופות" מבחינת הנטייה לאתוס או לפאתוס (רנסאנס - א', בארוק - פ', קלאסיקה - א', רומנטיקה - פ').

הסגנון הקלאסי היה במידת מה מחושב מדי בשאיפותיו לשלמות צורנית, הרמונית וכיוצא בזה. למעשה, המוזיקה בתקופה הקלאסית הייתה כפופה למסגרות באופן מחמיר, וזאת על מנת לשרת את האידאל ההדוניסטי של המוזיקה באותן שנים - מוזיקה שתהיה נעימה לאוזן, לא מסובכת, ללא קושי בהאזנה וללא תכנים רגשיים עזים.

המלחין בתקופה הרומנטית שאף לפרוץ את כבלי הקונוונציות והאידאלים הישנים, כפי הנראה עקב השפעה רבה של המהפכה הצרפתית. הרומנטיקנים שאפו להגמיש את הצורה לטובת הרגש.

המוזיקה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוזיקה מודרנית

מוזיקה בתקופה המודרנית היא מוזיקה שחוברה מסוף המאה ה-19 עד ימינו אלה. הערך עוסק בעיקר במוזיקה קונצרטית מערבית, אך בוחן גם את ההשפעות ההדדיות בינה לבין סוגות אחרות, כמו ג'אז, רוק ופופ לסוגיהם מצד אחד ובין תרבויות המזרח ומוזיקה עממית, מצד שני. מאז היות המוזיקה, מימי הביניים ועד התקופה הפוסט-רומנטית, הרחיבו המלחינים את המסגרות, שינו והוסיפו צורות, הגדילו הרכבים, פיתחו כלי נגינה חדשים ושיכללו כלים קיימים.

התקופה הקלאסית הביאה עמה את צורת הסונאטה ואת הסימפוניה, אך שמרה על תבניות הרמוניות וצורניות מוגדרות ועל גבולות ברורים, שנקבעו בתקופות הקודמות. התקופה הרומנטית, החל בבטהובן, שיחררה את המלחינים מכבלי המבנים המקובלים, הוסיפה מוזיקה ווקאלית לסימפוניה, הגדילה את התזמורת לממדי הענק של מאהלר ואת האופרה לחזיונות המדהימים של וגנר. אך בכל השינויים העצומים האלה, נשמרו עדיין יסודות ההרמוניה שנקבעו בתקופת הבארוק, כאשר ירשו הסולמות את מקום המודוסים של ימי הביניים והרנסאנס. חידושים וופריצות דרך הופיעו כבר בסוף המאה ה-19, ביצירות פוסט-רומנטיות ואימפרסיוניסטיות, ובמיזוג השפעות מן המזרח הרחוק במוזיקה המערבית, אך המאה העשרים הביאה עמה פריצת גדרות גמורה, כאשר שנברג, תלמידיו וממשיכי דרכו ניתקו מן הטונאליות והחלו לחבר בשיטת שנים-עשר הטונים.

משם ואילך לא היה עוד כל מעצור – הסכר נפתח והכל הותר, במוזיקה כמו בשאר האמנויות: הציור המופשט (ואסילי קנדינסקי), תיאטרון האבסורד (יוג'ין יונסקו), המחול המודרני (מרתה גראהם) ועוד.

מוזיקה קלאסית מול מוזיקה פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קלאסית מול רוק מתקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד רוק מתקדם הוא ז'אנר המכיל בתוכו השפעות ברורות ודומיננטיות מאוד של מוזיקה קלאסית (מבנים קלאסיים, שימוש בטכניקות הלחנה קלאסיות כמו קונטרפונקט, ולעתים אף עיבוד ליצרות קלאסיות ממש), אי אפשר להגדירו כמוזיקה קלאסית משום שהוא בראש ובראשונה זרם במוזיקת הרוק שאינה מוזיקה קלאסית: יש בו שימוש בתזמור של הרכב רוק (גיטרות וקלידים חשמליים, תופים מודולאריים וכו') והשימוש בכלים אקוסטיים המזוהים עם המוזיקה הקלאסית אינו הכרחי.

מוזיקה קלאסית מול מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת המטאל היא עמוקה ומורכבת, ולצד השפעות מהרוק והבלוז, הושפעה גם מהמוזיקה הקלאסית. מספר להקות הבי מטאל כמו מטאליקה, Grave Digger ו-Iced Earth משלבים לעתים קטעים קלאסים, סימפוניים או תזמורתיים ביצירות שלהן.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפתח ז'אנר המטאל הגותי, בו להקות דום מטאל החלו לשלב זמרת סופרן (לעתים בעלת יכולות שירה אופראיות כמו ויבקה סטנה וטאריה טורונן) ומקהלות לצד כלים קלאסיים כגון פסנתר וכינור. ז'אנר זה שילב בין מוזיקת המטאל הכבדה למוזיקה קלאסית ואופראית. ז'אנר זה התפתח למטאל סימפוני שמשלב באופן אינטנסיבי מטאל עם מוזיקה קלאסית, ולעתים אף כלל יצירות שנוגנו עם תזמורת סימפונית לצד הלהקה (כגון אצל הלהקות Therion ו-Nightwish).

מוזיקה קלאסית מול ג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לומר שהג'אז היא מוזיקה המתבססת על אלתור, ואילו במוזיקה הקלאסית מנגנים מוזיקה כתובה מהתו הראשון ועד האחרון. עם זאת, לג'אז יש מאפיינים מוזיקליים רבים המשותפים למוזיקה הקלאסית כמו ההרמוניות המורכבות, שימוש במודוסים, ואפילו אלתור (אשר נעשה בו שימוש מועט בעבר במוזיקה קלאסית). רבים מצאצאי העבדים האמריקאים אפריקאים המוזיקאים, למדו מוזיקה קלאסית במהלך חייהם, ובהמשך שילבו בנגינתם מקצבים אשר מקורם באפריקה, שמו דגש על תיפוף הקשור למקצב, וכדומה.

מוזיקה קלאסית בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיסטוריה, הורים רבים בעולם המערבי דאגו לכך שילדיהם יחשפו למוזיקה הקלאסית ויתעסקו בה מגיל צעיר, שהרי בסיס מוקדם למוזיקה מאפשר התקדמות והתמקצעות קלה יותר בגיל מאוחר יותר. ישנם כלים, כמו כינור למשל, שכמעט בלתי אפשרי להגיע לרמה גבוהה בהם אם לא מתחילים לנגן בגיל מוקדם. ההתעסקות במוזיקה מספקת גם מסגרת חברתית ומלבד זה, רבים טוענים כי השכלה מסוימת במוזיקה בכלל ובמוזיקה קלאסית בפרט היא מרכיב חשוב בידע הכללי.

בנוסף, ישנם חוקרים הטוענים (אם כי טענה זו אינה מוכחת ואין להסתמך עליה) ששמיעת מוזיקה קלאסית בגיל צעיר ואפילו לפני הלידה מפתחת את החשיבה ואת המוח. על פי וינר (1982), המאזין למוזיקה קלאסית עסוק ללא הרף בארגון ובפתרון בעיות, אפילו אם אינו מודע לכך. ארגון הגירויים האקוסטיים המגיעים אליו ויצירת מבנה שייתן להם משמעות הם אלה שהופכים עבור המאזין את רצף הצלילים ליצירת אמנות (מתוך ברנד 1997).

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להשפעה של המוזיקה הקלאסית על החינוך (עוד מגיל הינקות) הוא אפקט מוצרט.

אפקט מוצרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפקט מוצרט

אפקט מוצרט הוא כינוי שניתן לתוצאותיו השנויות במחלוקת של מחקר, המעיד שהאזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה מורכבת עשויה לגרום לשיפור קצר מועד (חמש עשרה דקות) בביצוע של משימות קוגניטיביות הידועות כ"חשיבה מרחבית-טמפורלית" (Spatial-temporal reasoning). גרסאות עממיות של התאוריה הטוענות ש"האזנה למוצרט הופכת אותך לחכם יותר", או שלחשיפה מוקדמת למוזיקה קלאסית בילדות יש השפעה מועילה על ההתפתחות השכלית. כמו כן, "אפקט מוצרט" הוא סימן מסחרי רשום של חברת דון קמבל לקבוצה של הקלטות מסחריות וחומרים נלווים שעל פי טענת החברה רותמים את האפקט למטרות רבות.

קמבל מגדיר את הסימן המסחרי הרשום כ"מונח כוללני המסמל את יכולת ההתמרה של המוזיקה בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה האישית. הוא מייצג את השימוש הכללי במוזיקה להפגת מתח, דיכאון או חרדה, להשגת רגיעה או שינה, להמרצת פעילות הגוף ולשיפור הזיכרון או המודעות. שימושים חדשניים וניסיוניים במוזיקה ובצלילים יכולים לשפר בעיות קשב וריכוז, דיסלקציה, אוטיזם, וליקויים מנטליים וגופניים אחרים."

שימושים מסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחינים מפורסמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוען את הלשוניות...
Hildegard von Bingen.jpg
Philippe de Vitry.jpg
Adam de la halle.jpg
Notació gregoriana quadrada.jpg


William Byrd.jpg
Agabrieli.jpg
Giovanni Gabrieli.jpg
Carlo Gesualdo 02.jpg
DufayBinchois.jpg
Ludwig senfl.jpg
Christian and Muslim playing ouds Catinas de Santa Maria by king Alfonso X.jpg


Gregorio Allegri.jpg
Albinoni.jpg
Johann Sebastian Bach.jpg
Johann Philipp Förtsch.jpg
Haendel.jpg
Vivaldi.jpg
Telemann.jpg
Domenico Scarlatti.jpg
Normandie Seine Rouen19 tango7174.jpg


LBoccherini.jpg
Beethoven.jpg
Haydn portrait by Thomas Hardy (small).jpg
W a mozart.jpg
Muzio Clementi.jpg
Robert Sterl Schuch dirigiert Rosenkavalier.jpg


Georges bizet.jpg
JohannesBrahms.jpg
Berlioz young.jpg
Carl Maria von Weber.jpg
Wagner Munich 1864.jpg
Verdi.jpg
Modest Musorgskiy 1870.jpg
Jean sibelius.jpg
Musikverein Wien 2009 04 30.JPG


CharlesEdwardIves1913.jpg
Bartók Béla 1927.jpg
Leonard Bernstein 1971.jpg
George Gershwin 1937.jpg
Khachaturian11111.jpg
Anton Webern in Stettin, October 1912.jpg
Arnold Schoenberg la 1948.jpg


5
98%
black
#4169E1

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P Classic Music.png

פורטל המוזיקה הקלאסית מהווה שער לחובבי המוזיקה הקלאסית בפרט, ולחובבי המוזיקה בכלל, ולמתעניינים בתחום המוזיקה הקלאסית. בפורטל תוכלו למצוא מידע על מלחינים חשובים ודומיננטיים, על התקופות השונות במוזיקה הקלאסית, על יצירות מופת קלאסיות שונות ועוד.