הצגת המקור של הדף "דור שרוכין"

{{אתר ארכאולוגי
| מפה = {{מממו|סוג=אתר ארכאולוגי|סטייה אנכית=-5}}
}}[[קובץ:Human headed winged bull profile.jpg |שמאל|ממוזער|250px|פסל [[למסו]] שנמצא בחפירה של בוטה (כיום ב[[לובר]])]]
'''דוּר שָׁרוּכִּין''' (ב[[אשורית]]: '''Dūr-Šarrukīn''' או '''Dūr-Šarrukēn''', "מצודת סרגון"<!-- לפי ויקיפדיה הצרפתית -->) הייתה [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[אשור#האימפריה האשורית החדשה|האימפריה האשורית החדשה]], שבנה [[סרגון השני]] מלך [[אשור]]. דור שרוכין מצויה בתחום הכפר '''חורסבאד''', כחמישה עשר קילומטרים מצפון ל[[נינוה]] ול[[כלח]] העתיקות ולעיר [[מוצול]] ([[נינוה]]) שבצפון [[עיראק]], בקצה הצפוני של ה[[מישור (גאוגרפיה)|מישור]] של [[מסופוטמיה]].

דור שרוכין נבנתה כעיר בירה חדשה, במקום שלא היה בו קודם לכן יישוב כלשהו. היא החליפה את הבירה [[כלח]]. החלפה זו לא נעשתה משום שהיו למקום יתרונות אסטרטגיים כלשהם, אלא כדי שהמלך ישב בבירה שתהיה מזוהה רק איתו ולא עם קודמיו. עם מותו של סרגון, ומאותה סיבה עצמה, העביר בנו [[סנחריב]] את הבירה מדור שרוכין ל[[נינוה]] הסמוכה.

==היסטוריה==
סרגון השני שלט באימפריה האשורית בין השנים [[המאה ה-8 לפנה"ס|722/1–706 לפנה"ס]], והקים [[שושלת]] חדשה (אחרי קודמו [[שלמנאסר החמישי]]). עצם שמו ב[[אכדית]] (Šarru Kēnu), שב[[עברית מקראית|לשון המקרא]] הפך ל"סַרְגוֹן" ({{תנ"ך|ישעיהו|כ|א}}), מעיד על כך, שכן פירוש השם הוא 'המלך הצודק/הלגיטימי' (בדומה למלכה הקדום של [[אכד]]); לגיטימיות בעיני ה[[אל]]ים הייתה חשובה למי שלקח את השלטון בכוח מקודמו. אחד האמצעים להשיג זאת היה בכך שאת עירו החדשה, שרצה כי תזוהה רק עמו, בנה על גבי כברת ארץ שרכש בכסף מלא מבעלי ה[[שדה (חקלאות)|שדות]] הנוגעים בדבר, כפי שהוא מדגיש ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] הבנייה שהותיר אחריו. יתר על כן, סרגון מציין כי מי שלא רצה בתשלום קיבל ממנו שדה תחת שדה. פעולה זו מצוינת גם ב[[מקרא]], לדוגמה בקניית [[גורן ארוונה]] (ירושלים) על ידי המלך [[דוד]] ({{תנ"ך|שמואל ב|כד|כד}}) או בקניית הר [[שומרון]] בידי [[עמרי]] [[ממלכת ישראל|מלך ישראל]] ({{תנ"ך|מלכים א|טז|כד}}).

ב-717, סרגון הורה על בניית העיר החדשה בנקודת המפגש של ה[[חידקל]] ונהר [[הזב הגדול]]. הדרישה עבור חומרי עץ וחומרי בנייה אחרים וכן עבור בעלי מלאכה, שהגיעו אף מהחוף ה[[פיניקיה|פיניקי]], מתועדות במכתבים אשוריים בני זמנם. חובות של פועלי בניין בוטלו על מנת למשוך כוח עבודה רב. הקרקע בסביבות העיר עובדה, ומטעי זיתים ניטעו להגדלת ייצור השמן של האשור. העיר הגדולה נבנתה כולה בעשור שלפני 706 לפנה"ס, וחצר המלך עברה אליה עוד בטרם הסתיימה בנייתה.

סרגון נהרג במהלך קרב ב-705, ולאחר מותו הלא הצפוי, בנו ויורשו [[סנחריב]] נטש את הפרויקט, והעביר את הבירה לעיר נינווה, 20 ק"מ דרומה. העיר מעולם לא הושלמה וננטשה כמאה שנה מאוחר יותר, כאשר נפלה האימפריה האשורית.

==תולדות המחקר==
[[קובץ:Place V 1867 III Plate 43 6.jpg|ממוזער|[[רפסודה|רפסודות]] נושאות עתיקות במורד ה[[חידקל]], 1855]]
האתר נבדק לראשונה בידי ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] הכללי ה[[צרפת]]י ב[[מוסול]], [[פול-אמיל בוטה]] ובידי ה[[אנגליה|אנגלי]] [[אוסטן הנרי לייארד]], אשר ערכו במקום בדיקות מצומצמות בשנים [[1843]]–[[1844]].

חפירות נרחבות ערך במקום הצרפתי [[ויקטור פלאס]], בין השנים [[1851]]–[[1855]]). בחפירות אלה חשפו שישה [[שער העיר|שערי-עיר]], קטעים מ[[חומה|חומת]] העיר ובעיקר [[ארמון סרגון]], שאת תוכניתו ביררו כמעט בשלמותה. כן חשפו את ה[[זיקורת]] (מקדש-מגדל) ואת [[מקדש]] האל [[נבו (אל)|נבו]].

בשנים [[1928]]–[[1935]] נערכו במקום חפירות נרחבות על ידי [[המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו]] בראשות [[גורדון לאוד]] (Gordon Loud), [[הנרי פרנקפורט]] וצ'ארלס ב. אלטמן. תחילה חפרו חפירות מצומצמות בארמון סרגון, ותיקנו כמה פרטים ממצאי הצרפתים. עיקר תרומתה של המשלחת האמריקנית היה בחשיפה של כמעט כל בתי השרד הגדולים בעיר הפנימית, סביב ארמון סרגון. כן גילו עיר פנימית נוספת בצידה השני של דור שרוכין, וחשפו בה חלקים של בית שרד נוסף. ממצא חשוב נוסף הייתה רשימה של [[מלכי אשור]] שנמצא בעונת ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] של שנת 1932/3. הרשימה שנקראה "רשימת המלכים מחורסבאד" (''Khorsabad King list'') כללה 107 מלכים, והסתיימה במלך [[אשור-ניררי החמישי]].{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=z0ytVvRfXVgC&pg=PT281&lpg=PT281&dq=Khorsabad+Kinglist+tablet&source=bl&ots=b_HCUI1z06&sig=1VachxzNqn_S7N6wyGbHEgmUirc&hl=iw&sa=X&ei=2pe0UafVAsqU0AWe6IDoBg&redir_esc=y The Believer's Guide to Bible Chronology: From Man's Beginning to the End of Acts] }}

במחצית השנייה של [[המאה ה-20]] הוסיפה מחלקת העתיקות העיראקית לחפור אזורים מצומצמים באתר, אך אלה לא שינו באופן מהותי את התמונה שהתקבלה מחפירות הצרפתים והאמריקאים.

==תיאור השרידים==
[[קובץ:Sargon II palace in Dur-Sharrukin.png|שמאל|ממוזער|230px|שחזור ארמון [[סרגון השני]] בדור שרוכין]]
דור שרוכין נבנתה במישור. מתאר העיר הוא של מלבן הקרוב מאוד ל[[ריבוע]] שאורך צלעו 1.7 על 1.8 ק"מ, ושטחו קרוב ל-3,000 דונם. לשם השוואה עם שטחן של ערים ב[[ארץ ישראל]]: שטחה של [[תל מגידו|מגידו]] היה 60 דונם; החלק החמישים של דור שרוכין. דור שרוכין הייתה מוקפת חומה בעובי כ-28 מטר. בחומות נקבעו באופן סכמטי שני שערים גדולים בכל אחד מצלעות העיר. בתוך העיר הופרדו באמצעות חומות פנימיות שני אזורים גדולים כ'עיר פנימית'. העיר הפנימית הגדולה, בצפונה של דור שרוכין, כללה את ארמון סרגון, את הזיקורת, מקדש נבו וארבעה מבני שרד גדולים עבור הפקידות הגבוהה. העיר הפנימית השנייה, בדרומה של דור שרוכין כללה ארמון גדול ששימש ככל הנראה כ'בית נשק' (ekal mašarti), כלומר לשימוש הצבא ומפקדו.

בתוך העיר הפנימית יוחדו שני מבנים בכך שנבנו על גבי משטח מוגבה, הלא הם ארמון סרגון ומקדש נבו. בניית ארמונות על משטח מוגבה בכמה מטרים מעל המישור ומעל יתר המבנים נתנה לארמון יתרון רב, משום הטופוגרפיה השטוחה מאוד של האזור. הבנייה על משטחים מוגבהים אופיינית לאשורים. שיטה זו של בניית [[קיר]]ות ומילוי המרווחים ביניהם ב[[אדמה|עפר]], מכונה תמלו (tamlū), וככל הנראה נקראת במקרא ([[S:מלכים א ט טו|מלכים א ט', טו]]) בשם "[[מילוא (מפעל בניה)|מילוא]]".

=== הארמון ===
[[קובץ:Eastern Antiquities in the Louvre - Room 4, 05.JPG|ממוזער|[[תבליט הובלת העצים]], תבליט המתאר הובלת גזעי עצים לבנייה באניות [[פיניקים|פיניקיות]], במקור בחזית ארמון סרגון]]
ארמון סרגון הוא אחד הבניינים בעלי השטח הגדול ביותר שנבנו ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]]. מידותיו לערך 320 על 240 מ' (כ-90 דונם). בחלקו הפנימי הוא בנוי לפי המתכונת שהייתה מקובלת באשור (מקובלת עד לימי סנחריב בנו) לבניית ארמונות: בין שתי חצרות גדולות (חיצונה ופנימית) למגורים הפרטיים מצוי אגף חדר הכס של המלך. חדר הכס הוא האולם המקורה הגדול ביותר בדור שרוכין: אורכו הוא כ-50 מטרים. הכניסה אליו מן החצר החיצונה הייתה מבעד לשלושה שערים שעוטרו כל אחד בשני [[פסל (יצירה)|פסל]]י [[למסו]], שהם צלמים מגוננים בעלי גוף [[פר]], ראש אדם ו[[כנף|כנפיים]], בגובה של כ-4 מ'. ניתן לשער כי כל מי שעבר באחד השערים האלה נתקף [[אימה]] עוד קודם שראה את פני המלך. הכס ניצב על כן הצמוד לקיר הצר של האולם בצד שמאל ביחס לנכנס לאולם. הקירות סביב צופו ברציפות ב[[תבליט]]י אבן גדולים, כשני מטרים גובהם. בתקופת סרגון השני התקרבה [[האימפריה האשורית החדשה]] לשיא כוחה, ובאותה תקופה נוצרו המונומנטים האמנותיים המרשימים ביותר, שדרכם ביטא המלך את תפיסתו על האימפריה.<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=Elisha Linder|שם=The Khorsabad Wall Relief: A Mediterranean Seascape or River Transport of Timbers?|כתב עת=Journal of the American Oriental Society|כרך=106|שנת הוצאה=1986|עמ=280|קישור=https://www.jstor.org/stable/601591}}</ref> התבליטים מציגים את הישגיו של השליט, על־ידי הוקרת ניצחונותיו על האדם ועל הטבע.<ref name=":5" />

מרבית התבליטים ופסלי הענק שהתגלו הועברו למוזיאון ה[[לובר]] ב[[פריז]] (והיה גם משלוח אחד שטבע בנהר ה[[חידקל]]), ומיעוטם הגיע גם להמכון האוריינטלי של [[אוניברסיטת שיקגו]].

==לקריאה נוספת==
* [[רוני רייך]], "דור-שרוכין (חורסבאד)", '''[[קדמוניות]]''' 45 (תשל"ט), עמ' 2–11.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* [http://oi.uchicago.edu/research/projects/kho החפירות בחורסבאד] באתר המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו {{אנגלית}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}{{מסופוטמיה}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:האימפריה האשורית החדשה]]
[[קטגוריה:עיראק: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:ערים עתיקות שנהרסו]]
[[קטגוריה:מבנים ובניינים שנהרסו על ידי ארגון המדינה האסלאמית]]