הגיית האיטלקית

הגיית האיטלקית פשוטה יחסית, ונהוג לומר כי "האיטלקית נהגית כפי שהיא נכתבת". עם זאת, יש לשים לב לכללי ההגייה המפורטים להלן.

תנועות

תנועות באיטלקית

באיטלקית חמש תנועות בסיסיות: /a e i u o/, אך השתיים המרכזיות, /e o/, נהגות לעיתים באופן פתוח יותר בהברה מוטעמת, כ-[ɛ ɔ], כך שלמעשה יש שבע תנועות (ראה תמונה).

הכפלות

• באיטלקית חשיבות רבה להגיית העיצורים הכפולים. הדגשת העיצור הכפול (כלומר: עצירה קלה על אותו העיצור המוכפל) היא חלק בלתי נפרד מההגייה, ולעיתים אי-הכפלה של עיצור, או הכפלה שגויה במקום בו העיצור בודד, מסלפת את משמעות המילה. להלן דוגמאות נפוצות:

Bela (פועה) / Bella (יפָה)

Caro (יקר) / Carro (עֲגָלָה)

Ano (פי הטבעת) / Anno (שנה)

Sera (ערב) / Serra (חממה)

• לשמיעת הדוגמאות ברצף על פי סדרן, מימין לשמאל

אותיות

אות	הגייה	קובץ שמע	המילה
‏Aa	נהגית כפתח. לעיתים, לציון הברה מוטעמת, מופיעה בלוויית אקצנט גרפי (à)		alba, podestà
‏Bb	נהגית כבי"ת דגושה (בּ)		birbante
‏Cc	* נהגית כ-ק לפני עיצורים ולפני התנועות o\a\u. נהגית כ-צ' לפני התנועות e\i. דוגמה: Cinema. בצירוף ci + תנועה, ה-C נהגית כ-צ' וה-i אינה נהגית כלל, למעט מקרים בודדים. דוגמאות: Luciano, bacio (לוצ'אנו, באצ'ו) הצירוף Ch נהגה תמיד כ-ק. הצירוף Sc לפני התנועות e\i נהגה כ-שׁ. דוגמה: Scivolare (תעתיק: שיבולארה. פירוש: קלוש). כשהצירוף sci מופיע לפני תנועה, היחידה Sc נהגית כ-שׁ ואת ה-i אין הוגים כלל, למעט מקרים בודדים. דוגמאות: Lasciare, Asciugare (אשוגרה (פירוש: יבש), לשארה (פירוש: לעזוב)). כאשר העיצור c מוכפל, ההכפלה תבוא לידי ביטוי בהגייה מודגשת של העיצור, בהתייחס לשתי האותיות כאל יחידה אחת, היינו: את המילה Accelerando נהגה "אצּ'לרנדו" ולא "אקצ'לרנדו" שפירושה: מאיץ.		Carico, Cinema, Vincere, Bruschetta, Chiostro, Luciano, Bacio, Scivolare, Lasciare, Asciugare.
‏Dd	נהגית כ-ד		damigella
‏Ee	נהגית כסגול/צירה בשני אופנים שונים: האחד, פתוח יותר, כלומר, מעט קרוב יותר לתנועת A (כמו במילה Perfido) השני סגור יותר, כלומר, מעט קרוב יותר לתנועת I (כמו במילה Potere). ההגייה הפתוחה לעולם לא תבוא בהברה שאינה מוטעמת. לעיתים, נראה את האות כתובה בלוויית אחד משני אקצנטים (è\é) הבאים להורות על הברה מוטעמת וגם על הגיית התנועה (è - הגייה פתוחה, é - הגייה סגורה). יש להקפיד על ההבחנה בין ההגיות השונות של תנועה זו לשם דיוק ההגייה ולעיתים, על מנת שלא לסלף את מובן המילה. דוגמה לכך: pesca בהגייה פתוחה של ה-e פירושו "אפרסק" לעומת Pesca בהגייה סגורה, שפירושו "דַּיִג".		Potere, Perfido, Caffè, Perché
‏Ff	נהגית כפ"א רפה		Farfalla, Fervido
‏Gg	לאות זו שני אופני הגייה: ג' לפני התנועות e\i (כבמילים Giro, Ginocchio, Gesso), ג לפני מרבית העיצורים ולפני התנועות a\u\o (כבמילים (מנומס)Grembo, Garbato). כאשר הצירוף gi מופיע לפני תנועה, ה-G נהגית כ-ג' ואילו ה-I אינה נהגית כלל, למעט מקרים בודדים (לדוגמה: השם Giacomo ייהגה ג'אקומו). כאשר העצור g מוכפל, ההכפלה תבוא לידי ביטוי בהגייה מודגשת של העיצור, בהתייחס לשתי האותיות כאל יחידה אחת, היינו: את המילה fuggire נהגה פוּג'ירה ולא "פוּגְג'ירה. הצירוף Gh מבוטא כ-ג. (Ghetto - גטו) הצירוף Gn נהגה כ-נ בנגיעת מרכז הלשון במרכז החך העליון (נשמע כמעט כמו "Ny") - נהגה כמו Gn בצרפתית, או ñ בספרדית (דוגמה: המילה sognare). הצירוף Gl, בבואו לפני האות i נהגה כלמ"ד בנגיעת מרכז הלשון במרכז החך העליון (דוגמה: המילים Imbrogliare, Maglione). במקרים בודדים הוגים צירוף זה הבא לפני האות i כשתי אותיות נפרדות: "גְלְ" (כמו במילה: Glissando).		Grembo, Garbato, Gesso, Giro, Ginocchio, Giovanni, Giacomo, Sognare, imbrogliare, Maglione, Glissando
‏Hh	כאשר מופיעה בפני עצמה אין הוגים אות זו. על האות h בצרופים שונים: ראו -> C,G		Hanno
‏Ii	נהגית כיו"ד (במקרים מסוימים כתנועת חיריק ובמקרים אחרים כעיצור/כחצי-תנועה). לעיתים נראה תנועה זו מופיעה בלוויית אקצנט גרפי (ì\í) המורה על הברה מוטעמת. לצירופים עם אות זו ראו -> C,G		Livido, Così, Piatto
‏Ll	נהגית כלמ"ד. לצירופים עם אות זו -> ראו: G		Lacrima, Luna, Pallido]
‏Mm	נהגית כמ"ם		Amore, Marmo
‏Nn	נהגית כנו"ן. לפני ההגאים "ג" ו-"ק" נחתכת בווילון (כבמילים Mango, Mancare; תופעה המתרחשת גם בגימ"ל העברית) לצרופים עם אות זו -> ראו: G		Andare, Nastro, Mango, Nancare
‏Oo	האות o נהגית כחולם. לאות זו שני אופני הגייה: "פתוח" ומעט קרוב יותר ל-A (כמו במילים Giostra, Garofani) "סגור" ומעט קרוב יותר ל-U (כמו במילים Onore, Pallone, Sono) ההגייה הפתוחה לא תיפול לעולם על הברה שאינה מוטעמת. לעיתים נראה אות זו נכתבת בלוויית האקצנט הגרפי (ò) המורה על הברה מוטעמת ועל הגייה פתוחה של התנועה.		Giostra, Garofani, Onore, Pallone, Sono, Però, Parlerò
‏Pp	נהגית כפ"א דגושה		papavero, sopportare
‏Qq	נהגית כ-ק, תמיד בצירוף u. יחד נהגות כשני עיצורים קְוּ, כמו בהגיית המילה Quiet באנגלית.		aquilone, Quaglia
‏Rr	אות זו נהגית כ-ר בהגייתה הלשונית (מגע בין הלשון לחלקו הקדמי של החך). יש להישמר מהכפלת העיצור בין שתי תנועות ("גלגול" ה-ר), לעיתים עלול הדבר לא רק ליצור הגייה שגויה, אלא גם לסלף את משמעות המילה.		vigore, Presto, Sera, Serra]
‏Ss	אות זו נהגית בשני אופנים: כזי"ן, כאשר באה בין שתי תנועות (כמו במילים Esempio, Peso) ובמקרים מסוימים לפני עיצורים (כמו במילה slancio). כסמ"ך בשאר המקרים (כמו במילים: Santo, Sale, Essere). במקרים מעטים, האות S נהגית כסמ"ך גם בין שתי תנועות, כמו במילה risalire. לצירופים שונים עם האות S ראו -> C		Esempio, Peso, Slancio, Santo, Sale, Essere, Risalire
‏Tt	נהגית כ-ט		Tavolo, Battere
‏Uu	נהגית כשורוק. לעיתים נראה אות זו מופיעה בלוויית האקצנט הגרפי (ù\ú) על מנת להורות על הברה מוטעמת. אחרי האות q נהגית אות זו כחצי תנועה. ראו ->		Umido, Turco, Più
‏Vv	אות זו נהגית כ-ו' כמו במילה "ויזה".		Vicino, Avverbio
‏Zz	לאות זו שתי צורות היגוי: האחת, כ-צ (כמו במילים Nazionale, Pizza) השנייה כמקבילה הקולית של ההגה "צ" - הגה הדומה ל-"דְּזְ" (כבמילים Zeffiro, Azzardare). עקב אי הימצאות מקבילה בעברית להגה זה, שמות רבים, וכן מילים ומונחים בהם ה-Z נהגית כ-"דז" תועתקו כ-צ או כ-ז. דוגמאות: "דוניצטי", "מצו", "תודעתו של זנו".		Nazionale, Pizza, Zeffiro, Azzardare

• • כללי ההגייה הנזכרים לעיל הם כללי הגיית האיטלקית הסטנדרטית. עם זאת, בקרב דוברי האיטלקית נוכל להבחין בצורות רבות ושונות להגיית השפה, על פי מוצאו של הדובר, בין אם מדובר באיטלקית ובין אם בניב כזה או אחר. בנוסף, אף דוברי איטלקית סטנדרטית יוותרו על מספר הבחנות בדיבור מהיר. שתי דוגמאות נפוצות: את המילה Bene יש לבטא ב-e (זו הראשונה) "פתוחה" ולעומת זאת תדיר נשמע דווקא את ההגייה הסגורה, וכמו כן את המילה Quattordici יש לבטא בהגיית o סגורה אך תדיר נשמע את זו הפתוחה. רוב הסטיות מההגייה הסטנדרטית מתרכזות בתחום התנועות e/o אשר להן שני אופני הגייה, אך קיימות גם סטיות בנוגע להגיית האות Z, בהטעמה ואחרות.

סימנים דיאקריטיים

בדומה לצרפתית, באיטלקית נהוגים שלושה סימנים דיאקריטיים המסמנים הטעמה משנית הנקראים "אקצנט" (באיטלקית: אצ'נטו / accento):

• Accento grave: אקצנט היורד משמאל לימין (לדוגמה: ò). אקצנט בא לרוב בסופי מילה ותמיד מורה על הטעמת התנועה עליה נכתב. במקרי התנועות O\E, מורה אקצנט זה אף על הגייה פתוחה.
• Accento acuto: אקצנט העולה משמאל לימין (לדוגמה: é). אקצנט בא לרוב בסופי מילה ותמיד מורה על הטעמת התנועה עליה נכתב. במקרי התנועות O\E, מורה אקצנט זה על הגיית התנועה סגורה.
• Accento circonflesso: אקצנט בצורה ^ (לדוגמה: î). באיטלקית, אקצנט זה בא על האות i בלבד, ומורה על i נוספת שנעלמה. לדוגמה: ריבוי המילה esercizio הוא esercizii אשר יכול להיכתב גם -> esercizî.

הטעמה

ההטעמה בשפה האיטלקית היא לרוב במלעיל (piano) או מלעיל דמלעיל (sdrucciolo). מילים מעטות טעמן מלרע (tronco). במילים שטעמן מלרע לרוב נראה אקצנט על התנועה האחרונה. דוגמאות:

• מלעיל - sera, balena, odore.
• מלעיל דמלעיל - soffice, articolo, salice.
• מלרע - però, così, anziché, città, laggiù.