סימן הטעמה משני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
á
סימנים דיאקריטיים

אומלאוט ( ¨ )

אפוסטרוף ()

ברווה ( ˘ )

ברווה הפוך ( ̑ )

גג ( ˆ )

וי קטן ( ˇ )

זנבון ( ˛ )

טבעת ( ˳ ˚ )

גל ( ~ )

נקודה ()

סדיליה ( ¸ )

סימן הטעמה עילי ( ´ )

סימן הטעמה עילי כפול ( ˝ )

סימן הטעמה משני ( ` )

סימן הטעמה משני כפול ( ̏ )

פסיק עילי ימני ()

פסיק עילי שמאלי ( ᾿ )

קו עילי ( ¯ )

קרס ( ̡ ̢ )

קרס עילי ( ̉ )

סימן הטעמה משני
`
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה .
פסיק ,
נקודה ופסיק ;
סוגריים ( ) [ ] { }
נקודתיים :
מקף ־
שלוש נקודות
קו מפריד
סימן שאלה ?
סימן קריאה !
אפוסטרוף
גרש ׳
גרשיים ״
מירכאות “ ” ‘ ’
לוכסן /
סימן תמיהה ?!

אמפרסנד (סימן "וגם") &
כוכבית *
כרוכית @
לוכסן שמאלי \
צלבון (פגיון) † ‡
מעלה °
סולמית #
טילדה ~
קו תחתון _
קו ניצב | ¦
פילקרו
גג ˆ
סימן קרט ^
תבליט רשימה
סימן נומרו
סימן הסעיף §
אחוז %
פרומיל
רבבית
סימן מטבע ¤
דולר $
סמל סימן מסחרי
סמל סימן מסחרי רשום ®
סמל זכויות יוצרים ©

סימן קריאה הפוך ¡
סימן שאלה הפוך ¿
סימן אירוניה

סימן הטעמה משני ( ` ) או סימן הטעמה משנית[1] הוא סימן דיאקריטי המשמש ברמות שונות באנגלית, צרפתית, הולנדית, איטלקית ושפות רבות אחרות במערב אירופה. הוא משמש גם בשפות אחרות המשתמשות באלפבית הלטיני, כמו מוהוק ויורובה, ובמערכות כתיבה לא-לטיניות כמו האלפבית היווני והקירילי. אין לו משמעות יחידה, אך הוא יכול להצביע על גובה הצליל, הלחץ או תכונות הגייה אחרות.

הסימן כפי שהוא מופיע כסימן דיאקריטי על גבי כתב:

אותיות לטיניות: À à Ầ ầ Ā̀ ā̀ Ằ ằ Æ̀ æ̀ È è Ề ề Ḕ ḕ È̩ è̩ ə ɚ̀ H̀ h̀ Ì ì Ī̀ ī̀ i̇̀ K̀ k̀ M̀ m̀ Ǹ ǹ Ò ò Ờ ờ Ồ ồ Ṑ ṑ Ò̩ ò̩ ɔ̀ R̀ r̀ S̀ s̀ T̀ t̀ Ù ù Ū̀ ū̀ Ǜ ǜ Ừ ừ V̀ v̀ ʌ̀ Ẁ ẁ X̀ x̀ Ỳ ỳ Ȳ̀ ȳ̀ Z̀ z̀

יווניות: Ὰ ὰ Ὲ ὲ Ὴ ὴ Ὶ ὶ ῒ Ὸ ὸ Ὺ ὺ ῢ Ὼ ὼ

קיריליות: Ѐ ѐ Ѝ ѝ

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה הצליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן הטעמה משני הופיע לראשונה באורתוגרפיה הפוליטונית של יוונית קדומה כדי לסמן גובה צליל נמוך יותר מגובה הצליל הגבוה שמסומן בסימן הטעמה עילי. בפרקטיקה המודרנית הוא מחליף את סימן ההטעמה העילי בהברה האחרונה של מילה כאשר אחרי המילה באה מיד מילה אחרת. סימן ההטעמה המשני והגג הוחלפו בסימן הטעמה עילי באורתוגרפיה המונוטונית המודרנית.

הסימן נקרא ביוונית βαρεῖα (באריה), הצורה הנשית של שם התואר βαρύς (בארוס), שפירושו "כבד" או "בטון נמוך". מיוונית הגיע בתרגום שאילה ללטינית gravis - כבד, ומשם למילה האנגלית grave ובשם האנגלי המלא grave accent.

לחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן ההטעמה המשני מסמן את ההטעמה של מילים במלטית, קטלאנית ואיטלקית.

שימוש בתכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתכנתים משתמשים בסימן ההטעמה המשני כתו נפרד (כלומר, לא בשילוב עם אות כלשהי) למספר משימות. התו ידוע בתור backquote, או backtick.

רבות ממעטפות הפקודה למערכות Unix ושפות התכנות פרל, PHP ורובי משתמשות בזוגות של תו זה כדי לציין החלפת פקודה, כלומר החלפת הפלט הסטנדרטי מפקודה אחת לשורת טקסט המגדירה פקודה אחרת. לדוגמה, שורת הקוד:

$ echo עכשיו `date`

שוות ערך, לאחר החלפת הפקודה, לפקודה: $ echo עכשיו ב' יולי 6 19:19:38 GMT 2020

שבהרצה מייצרת את הפלט:

עכשיו ב' יולי 6 19:19:38 GMT 2020

משתמשים בסימן לפעמים בהערות כדי לציין קוד, למשל,

/* Use the `printf()` function. */
JavaScript
תקן ECMAScript 6 הציג את תו "backtick" [2] כמסמן תבנית מילולית. היישום שלה כולל בין היתר: החלפה בתוך מחרוזות, ביטויים משובצים ומחרוזות מרובות שורות. בדוגמה הבאה, הערך של המשתנים name ו-pet מוחלף במחרוזת המוקפת בתו:
const name = "Mary", pet = "lamb"; //
let temp = `${name} has a little ${pet}!`;
 console.log(temp);
 // => "Mary has a little lamb!";

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ grave accent | מונחי האקדמיה, terms.hebrew-academy.org.il
  2. ^ "Template literals (Template strings)". MDN Web Docs (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2019.