הצגת המקור של הדף "הדף היומי"

[[קובץ:Meir_Shapiro.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הוגה הדף היומי ה[[רב]] [[מאיר שפירא]] מלובלין]]
'''הדף היומי''' הוא יוזמה שהגה ה[[רב]] [[מאיר שפירא]] מלובלין, ושהכריז עליה ביום [[ט' באלול]] [[ה'תרפ"ג]] ([[21 באוגוסט]] [[1923]]), ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] הראשונה של תנועת [[אגודת ישראל]] ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל [[מסכת]]ות [[התלמוד הבבלי]] ב[[ש"ס וילנא|דפוס וילנא]] – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של כ-7 שנים וחצי. בשבעת המחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של [[מסכת שקלים]] ב[[דפוס סלאוויטא]] שבה ישנם 12 דפים. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים.{{הערה|ראו [https://www.theyeshivaworld.com/news/headlines-breaking-stories/501896/the-slavuta-shas.html מאמרו של הרב יאיר הופמן] {{אנגלית}}. מה שכתוב שם שבש"ס סלאוויטא מסכת שקלים הייתה 14 דפים איננו נכון; כפי שאפשר לראות בסריקה [https://viewer.rusneb.ru/ru/rsl01006724726?page=26 פה], מסכת שקלים מסתיימת בדף יג, ומכיוון שאין דף א, יש 12 דפים במסכת שקלים לפי הדפסה זו.}}{{הערה|[https://www.dafyomi.co.il/new_datefinder_heb.php?cycle=1002&gid2=5&daf2=22 לוח הדף היומי] שעל ידי כולל עיון הדף}}

==היסטוריה==
[[קובץ:לוגו 100 שנה לדף היומי.jpg|ממוזער|לוגו 100 שנה לדף היומי, [[פורטל הדף היומי]]]]
רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין, לאחר שנועץ ב[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]], וה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]] (ה[[אמרי אמת]]).

ההכרזה הייתה ביום [[ט' באלול]] [[ה'תרפ"ג]] ([[21 באוגוסט]] [[1923]]), ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]], כינוס רבנים מרכזי של תנועת [[אגודת ישראל]]. הוחלט להתחיל את הלימוד ב[[ראש השנה]], [[א' בתשרי]] [[ה'תרפ"ד]] ([[11 בספטמבר]] 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון ה[[אדמו"ר]] מגור רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי".{{הערה|האדמו"ר מגור קרא לחסידיו ללמוד דף גמרא מדי יום כבר בשנת תרס"ח ({{קישור כללי|כתובת=https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=158014&width=0&scroll=0&udid=0|כותרת=אוסף מכתבים מהאדמו"ר האמרי אמת|תאריך_וידוא=2019-05-24|אתר=tablet.otzar.org}}, ירושלים תשס"ח, עמ' יד)}}

כבר ב[[חודש אב]] [[ה'תרפ"א|תרפ"א]] פרסם רבה של [[קהילת יהודי דזיאלושיץ|דז'יאלושיצה]] הרב [[משה מנחם שפיבק]] בביטאון [[דגלנו (פולין)|דגלנו]] רעיון זהה תחת הכותרת "הצעה נכבדה",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50663&pgnum=42|כותרת="הצעה נכבדה" - ביטאון דגלנו|אתר=Hebrew Books|תאריך=אב תרפ"א}}}} אך הוא לא זכה לחשיפה ציבורית נרחבת עד להכרזתו של הרב שפירא בכנסייה הגדולה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tablet.otzar.org/#/book/163302/p/8/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c|כותרת=הקדמת הספר "מטה משה" (עמודים ח-י) - מאת בנו ישראל אריה שפיבק|אתר=אוצר החכמה}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://toratcha.com/?p=15636|כותרת=קריאתו של הרב משה מנחם מנדל ספיבק הי”ד משנת תרפ”א לייסד לימוד קבוע של דף יומי|אתר=|תאריך=2.9.2021}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=18779|הכותב=הראל שפירא|כותרת=מי יזם את רעיון "הדף היומי"|אתר=פורטל הדף היומי|תאריך=ג' אייר תשע"ב}}</ref>

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום [[ז' בטבת]] [[ה'תש"ף]]. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום [[ח' בטבת]] ה'תש"ף.

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי [[יהודים]], ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם [[מאורות הדף היומי]] המפעיל מגידי שיעור לדף היומי; מערכות טלפוניות כמו [[קול הדף]], המפיצות שיעורים מוקלטים, וכן האתר [[פורטל הדף היומי]] המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמו [[משנה יומית]] (כהשלמה לדף היומי על מסכתות שאין עליהן [[תלמוד בבלי]], או בלי קשר אליו) ו[[הלכה יומית]], אך הפופולריות שלהן פחותה.

=== מחזורי הלימוד של הדף היומי במהלך השנים===
{| class="wikitable sortable" style="float:right"
|+ סדר המסכתות הנלמדות על־פי הדף היומי
|-
! סדר !! מסכת !! מספר דפים
|-
| '''[[סדר זרעים|זרעים]]''' || [[מסכת ברכות|ברכות]] || 63
|-
| rowspan="12" | '''[[סדר מועד|מועד]]''' || [[מסכת שבת|שבת]] || 156
|-
| [[מסכת עירובין|עירובין]] || 104
|-
| [[מסכת פסחים|פסחים]] || 120
|-
| [[מסכת שקלים|שקלים]] <small>([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]])</small> || 21 (בעבר 12)
|-
| [[מסכת יומא|יומא]] || 87
|-
| [[מסכת סוכה|סוכה]] || 55
|-
| [[מסכת ביצה|ביצה]] || 39
|-
| [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] || 34
|-
| [[מסכת תענית|תענית]] || 30
|-
| [[מסכת מגילה|מגילה]] || 31
|-
| [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]] || 28
|-
| [[מסכת חגיגה|חגיגה]] || 26
|-
| rowspan="7" | '''[[סדר נשים|נשים]]''' || [[מסכת יבמות|יבמות]] || 121
|-
| [[מסכת כתובות|כתובות]] || 111
|-
| [[מסכת נדרים|נדרים]] || 90
|-
| [[מסכת נזיר|נזיר]] || 65
|-
| [[מסכת סוטה|סוטה]] || 48
|-
| [[מסכת גיטין|גיטין]] || 89
|-
| [[מסכת קידושין|קידושין]] || 81
|-
| rowspan="8" | '''[[סדר נזיקין|נזיקין]]''' || [[בבא קמא]] || 118
|-
| [[בבא מציעא]] || 118
|-
| [[בבא בתרא]] || 175
|-
| [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] || 112
|-
| [[מסכת מכות|מכות]] || 23
|-
| [[מסכת שבועות|שבועות]] || 48
|-
| [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]] || 75
|-
| [[מסכת הוריות|הוריות]] || 13
|-
| rowspan="8" | '''[[סדר קדשים|קדשים]]''' || [[מסכת זבחים|זבחים]] || 119
|-
| [[מסכת מנחות|מנחות]] || 109
|-
| [[מסכת חולין|חולין]] || 141
|-
| [[מסכת בכורות|בכורות]] || 60
|-
| [[מסכת ערכין|ערכין]] || 33
|-
| [[מסכת תמורה|תמורה]] || 33
|-
| [[מסכת כריתות|כריתות]] || 27
|-
| [[מסכת מעילה|מעילה]] - [[מסכת קינים|קינים]] - [[מסכת תמיד|תמיד]] - [[מסכת מידות|מידות]] || 36
|-
| '''[[סדר טהרות|טהרות]]''' || [[מסכת נידה|נדה]] || 72
|}
{{כ}} היום {{הדף היומי}} ({{Purge|ריענון}})
{| class="toccolours" border="0" cellpadding="3" style="float:left"
|-bgcolor="#87cefa"
|width=40|מחזור || width=120|תאריך התחלה || width=120|תאריך סיום
|-bgcolor="#efefef"
|1 ||[[א' בתשרי]] [[ה'תרפ"ד]] || [[ט"ו בשבט]] [[ה'תרצ"א]]
|-
|2 ||[[ט"ז בשבט]] [[ה'תרצ"א]] || [[כ"ח בסיוון]] [[ה'תרצ"ח]]
|-bgcolor="#efefef"
|3 ||[[כ"ט בסיוון]] [[ה'תרצ"ח]] || [[י"ד בכסלו]] [[ה'תש"ו]]
|-
|4 ||[[ט"ו בכסלו]] [[ה'תש"ו]] || [[כ"ח בניסן]] [[ה'תשי"ג]]
|-bgcolor="#efefef"
|5 ||[[כ"ט בניסן]] [[ה'תשי"ג]] || [[י"ג באלול]] [[ה'תש"ך]]
|-
|6 ||[[י"ד באלול]] [[ה'תש"ך]] || [[כ"ח בטבת]] [[ה'תשכ"ח]]{{הערה|'''קול התורה''', חוברת כח, עמ' קנד}}
|-bgcolor="#efefef"
|7 ||[[כ"ט בטבת]] [[ה'תשכ"ח]] || [[י"ד בתמוז]] [[ה'תשל"ה]]
|-
|8 ||[[ט"ו בתמוז]] [[ה'תשל"ה]] || [[ח' בכסלו]] [[ה'תשמ"ג]]
|-bgcolor="#efefef"
|9 ||[[ט' בכסלו]] [[ה'תשמ"ג]] || [[ב' באייר]] [[ה'תש"ן]]
|-
|10 ||[[ג' באייר]] [[ה'תש"ן]] || [[כ"ו באלול]] [[ה'תשנ"ז]]
|-bgcolor="#efefef"
|11 ||[[כ"ז באלול]] [[ה'תשנ"ז]] || [[כ' באדר א']] [[ה'תשס"ה]]
|-
|12 ||[[כ"א באדר א']] [[ה'תשס"ה]] || [[י"ד באב]] [[ה'תשע"ב]]
|-bgcolor="#efefef"
|13 ||[[ט"ו באב]] [[ה'תשע"ב]] || [[ז' בטבת]] [[ה'תש"ף]]
|-
|14 (הנוכחי) ||[[ח' בטבת]] [[ה'תש"ף]] || [[ב' בסיוון]] [[ה'תשפ"ז]]

|-bgcolor="#efefef"
|15 ||[[ג' בסיוון]] [[ה'תשפ"ז]] || [[כ"ו בחשוון]] [[ה'תשצ"ה]]
|-
|}
{{-}}

==רחוב על שם דף היומי==
[[קובץ:Hadaf Hayomi street.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רחוב מעלות הדף היומי ב[[בני ברק]]]]
ב-5 ערים ב[[ישראל]]: [[ירושלים]], [[תל אביב-יפו]], [[ביתר עילית|ביתר עלית]], [[בני ברק]] ו[[חיפה]], קיים רחוב בשם '''רחוב הדף היומי''' או '''מעלות הדף היומי'''.

==סיומי הש"ס==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת [[אל מלא רחמים]] לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחי [[השואה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.m.wikisource.org/wiki/מחבר:רב_יונה_שטנצל/יזכור_ליום_השואה|כותרת=מחבר:רב יונה שטנצל/יזכור ליום השואה – ויקיטקסט|אתר=he.m.wikisource.org|תאריך_וידוא=2020-05-03}}</ref>

====הסיום הראשון====
הסיום הראשון נערך בליל [[ט"ו בשבט]] [[תרצ"א]] ב[[ישיבת חכמי לובלין]]. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמר [[הדרן (סיום)|הדרן]] על הש"ס בדרך [[פלפול]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר.

בירושלים נערך סיום הש"ס ב[[ישיבת מאה שערים]] בהשתתפות של כ-6,000 איש. הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] סיים את הש"ס, והרב [[פנחס אפשטיין]] אמר [[הדרן (סיום)|הדרן]].

====הסיום השני====
תאריך סיום היה ביום ב', [[כ"ח בסיוון]] [[תרצ"ח]]. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, ה[[אנשלוס]] באוסטריה ו[[יהדות פולין#יחס השלטון והחברה אל היהודים|רדיפת היהודים בפולין]]. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבי [[משה פרידמן]] מ[[חסידות בויאן|בויאן-קראקא]], רבי [[דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]] והרב [[מנחם זמבה]]. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורבי [[אריה צבי פרומר]], ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רבי [[אברהם יעקב פרידמן (בויאן)|אברהם יעקב פרידמן]] מבויאן למברג, רבי [[דב בריש וידנפלד]] מ[[טשיבין]] ועוד. לאחר האירוע נערכה [[הכנסת ספר תורה]] [[לעילוי נשמת]] רבי מאיר שפירא. [[שאול ידידיה אלעזר טאוב|האדמו"ר ממודז'ץ]] כובד באמירת פסוקי "[[לדוד מזמור]]" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש.

הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי ב[[שערי חסד]]. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלת [[שלמה בן-יוסף]]. את ההדרן אמר הרב [[יוסף צבי דושינסקי]]. [[משה בלוי]], מנהיג [[אגודת ישראל]] בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרב [[זליג ראובן בנגיס]]. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב ה[[עוצר]] שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף.

==תגובות למיזם==
יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ה[[הלכה]] המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.{{מקור|נושא=יהדות}}

רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו ל[[אגודת ישראל]]. בהם: הרב [[חיים אלעזר שפירא]], הרב [[ישכר דב רוקח (הזקן)]] והרב [[יואל טייטלבוים]].

ב[[חסידות תולדות אברהם יצחק]] הוחל בשנת [[ה'תש"ס]], על פי קריאתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל יעקב קאהן]], בלימוד "[[תולדות אברהם יצחק#דף הקהילה|דף הקהילה]]", בקצב של דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע. כשנה וחצי לאחר מכן החל ב[[חסידות תולדות אהרן]] לימוד של עמוד יומי (ולא דף). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבוים]], הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".

=="לימוד תורה יומי" בספרים אחרים==
הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מ[[ארון הספרים היהודי]]. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים. בהן:
* '''[[התלמוד הירושלמי]]''': בכנסייה הגדולה השישית של [[אגודת ישראל]], שהתקיימה בחודש [[טבת]] [[ה'תש"ם]], הכריז האדמו"ר מגור, רבי [[שמחה בונים אלתר]], על הדף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. בניגוד לתלמוד בבלי שיש צורת הדף קבוע בכל מהדורות הש"ס מאז הוצאת במברג, בירושלמי אין צורת הדף הקבוע, ולכן נקבע דף היומי לפי הירושלמי שבהוצאת [[האלמנה והאחים ראם]] בווילנא. תפוצתו של לימוד זה נפלה בהרבה מזו של הדף היומי הבבלי. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום [[ט"ו בשבט]] תש"ם, וכל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע. המחזור האחד עשר של הדף היומי בתלמוד הירושלמי החל ב[[כ' בחשוון]] [[תשפ"ג]], ויסתיים ב[[ט' באדר א']] [[תשפ"ז]].{{הערה|[https://www.dafyomi.co.il/calendars/calendaryeruheb.htm לוח למחזור התשיעי בתלמוד הירושלמי]}} בנוסף, בתחילת מחזור זה הושק דף יומי במתכונת צורת הדף של [[עוז והדר]], ואורך המחזור לפי מתכונת זו כחמש וחצי שנים.{{הערה|[https://www.dafyerushalmi.com/_files/ugd/613594_6e5f4c0743384095bcebf8d7c86e4066.pdf לוח דף היומי של עוז והדר].}}
* '''[[הרמב"ם היומי]]''': יוזמה של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מ[[חב"ד]].
* [[חת"ת#תקנת לימוד החת"ת|'''חת"ת''']]: יוזמה של אדמו"רי חב"ד ([[שניאור זלמן מלאדי|האדמו"ר הזקן]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון|הריי"צ]]).
* '''[[מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית]]''', ביוזמת הרב [[יונה שטנצל]].

==ראו גם==
* [[929 - תנ"ך ביחד]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=הדף היומי}}
[[קובץ:Hadaf Hayomi street.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רחוב מעלות הדף היומי ב[[בני ברק]]]]
*[http://hadafhayomi.co.il/ מאורות הדף היומי]
*[http://www.daf-yomi.com/ פורטל הדף היומי]
*[http://www.sinai.org.il/ הדף היומי בליווי סרטונים ותרשימים] באתר "סיני" מאת הרב אורי בריליאנט.
* {{מרחב}}
*[http://www.hashefa.co.il/home/doc.aspx?mCatID=68658&mode=s הדף היומי של תלמוד שטיינזלץ] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200528091812/https://www.steinsaltz-center.org.il/home/doc.aspx?mCatID=68658&mode=s |date=2020-05-28 }} באתר "שפע" (מוסדות הרב אבן-ישראל שטיינזלץ)
* הדף היומי של מהדורת ווגשל סרוק באתר [https://web.archive.org/web/20111214125425/http://www.chabadlibrarybooks.com/shas ספריית חב"ד]
*[https://web.archive.org/web/20070324185810/http://www.daf.ourtoolbar.com/ סרגל הדף היומי להורדה]
*[https://sites.google.com/site/bekitsur/home/-bqyzwr-l-hdpym-hnlmdym-kt-bmsgrt-h-dp-hywmy הדף היומי "בקיצור"]
*[http://www.dirshu.co.il/index.php?option=com_k2&view=itemlist&layout=category&task=category&id=94&Itemid=21 שיעורי וידאו על הדף היומי]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/jewish/Pages/End-Shas-Cycle.aspx על סיום הש"ס בשנת תשע"ב] באתר [[הספרייה הלאומית]]
*[http://www.limudyomi.com/ אתר לימוד יומי]
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3713 שיעור מצולם בדף היומי] - אתר [[ערוץ מאיר]]
*[https://ashoova.co.il/cat/daf-yomi/ הדף היומי על תבנית הדף - מבואר ביסודיות באתר אשובה]
*{{עיונים|יאיר ברלין|'חרושת התלמוד': מפעל הדף היומי ותרבות הצריכה המודרנית|32|Yair-Berlin|2019, עמ' 109–136}}
* {{מוסף שבת|[[יואב שורק]]|כימים אחדים|2012/08/03/כימים-אחדים-יואב-שורק}}
* {{הספרנים|דניאל ליפסון|כך הפך לימוד "הדף היומי" למסורת|sodot-daf-yomi|31.12.2019}}
* [https://open.spotify.com/show/10uORaOUxBJjd8g248yxt4?si=OorzwqN3TUyVZJKAnV3NZA&utm_source=whatsapp שיעורי הדף היומי] מאת הרב מאור קיים, ראש המכון התורני ב[[ישיבת הר ברכה]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007475957105171|הדף היומי}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:דף יומי}}
[[קטגוריה:דרכי לימוד התלמוד]]
[[קטגוריה:לימוד תורה מחזורי]]
[[קטגוריה:הדף היומי]]
[[קטגוריה:מהר"ם שפירא]]