הוק (משחק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוֹקם (Hokm) הוא משחק קלפים אסטרטגי שמקורו באיראן, המשוחק בישראל בידי יוצאי איראן. המשחק מבוסס על זכייה במספר מרבי של "ידים" ומיועד לארבעה שחקנים (שני זוגות), אם כי ניתן לשחק בשלושה ואף בשני שחקנים.
משחק זה, למרות שהוא נראה אקראי במבט ראשון, כולל בתוכו חשיבה אסטרטגית מעמיקה. שחקן חזק ידע לנחש כבר בשלב מוקדם את מהלכי היריב ולהתגונן מפניהם.

קלפי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשחק הוקם יש להצטייד בחפיסת קלפים מלאה, המכילה 52 קלפים - 13 מכל סדרה, ללא ה"ג'וקרים" או קלפי פרסומת. לסדרות הקלפים אין דירוג בינם לבין עצמם, פרט לסדרה שנקבעת כ'הוק', שעליה ידובר להלן. בשלושה שחקנים משחקים ב-51 קלפים, כשנהוג להסיר מהערימה את אחד מקלפי ה-2.

מטרת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכות לפחות בשבע "ידיים" במהלך המשחק (8 בשלושה שחקנים).

קביעת "הוקם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל משחק קיים שחקן הקובע את הסדרה השליטה (ה"הוקם", הורג/שולט בפרסית) לאותו משחק. השחקן נבחר באופן הבא:

בתחילת סדרת משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקים לכל שחקן קלף גלוי כאשר השחקן המקבל את הגדול בתחום 2 - 9 נבחר להיות ההוקם (שליט)

בהמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם קובע ההוקם (ובן זוגו, בארבעה שחקנים) ניצח[ו] את המשחק האחרון, קובע ההוקם נשאר כשהיה. אם לא, עוברת זכות עשיית ההוקם לשחקן הבא נגד כיוון השעון.

תחילת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלפים מעורבבים על ידי אחד השחקנים מהזוג שאינו בוחר את סדרת ה'הוק'. לפני חלוקת הקלפים נהוג לתת להוקם לערבב את החפיסה (הוא יכול לבחור שלא) על מנת שהשליט ״יאשר״ את החפיסה. לאחר מכן מחולקים 5 קלפים לכל אחד לפי סיבוב השעון, כאשר קובע ה'הוק' מקבל ראשון. בסיום שלב זה עליו להכריז על סדרת ההוק, ('דל'- לב, 'חשט'- יהלום, 'שבד'- תלתן, 'פיק'- עלה) ולאחר מכן מחולקים כל שאר הקלפים בקבוצות של ארבע לכל אחד בכל פעם.

במקרה שקובע ה'הוק' אינו יכול או אינו רוצה להחליט הוא יכול להיעזר במספר אפשרויות:

  • וַסַט - חושפים את הקלף האמצעי (השלישי) של בן זוגו, והסדרה שלו מוכרזת כ'הוק'. אפשרות זו קיימת רק אם בן זוגו עדיין לא ראה את קלפיו.
  • האֵשְׁטוֹם - פירושו מילולית בפרסית: "שמיני שלי". הקלף השמיני של עושה ה'הוק' נחשף, והסדרה שלו מוכרזת כ'הוקם'.
  • שחור/אדום ראשון - חושפים את קלפיו של קובע ההוק, עד אשר נחשף קלף בצבע שבחר, והסדרה שלו נקבעת כ'הוקם'. שיטה זו מסוכנת, היות שהיא עלולה לחשוף הרבה מקלפיו של קובע ההוק. אך ניתן להשתמש בה במיוחד כאשר משחקים שחקנים בעל רמות שונות, ומעוניינים לתת לחלשים יתרון מסוים.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן הפותח במשחק הוא עושה ההוק. הוא מניח קלף גלוי על השולחן. על שאר השחקנים החל מהשחקן היושב לימינו להוריד קלף מאותה סדרה בלבד. רק אם אין להם קלף כזה הם רשאים להוריד קלף מסדרה אחרת (כולל סדרת ההוקמים). לאחר מכן בודקים איזה קלף הוא הגבוה ביותר, כאשר:

  • קלף של סדרת ה'הוקם' גובר ('הורג' בלשון המשחק) על כל קלף מסדרה אחרת.
  • קלף שאינו מסדרת ההוקם ואינו מהסדרה של הקלף הראשון שהונח ב'יד' הנוכחית ערכו אפס.

השחקן שהוריד את הקלף הנ"ל זוכה ב'יד', ועליו לפתוח את ה'יד' הבאה. המשחק נמשך עד אשר מצטברים לפחות 7 ידיים בידי אחד הזוגות, שהוא כמובן המנצח במשחק.

מכפילי ניצחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, זוג שזכה בשבע ידיים זוכה במשחק, ובאופן רגיל הזוג זוכה בנקודה אחת. אך אם הזוג זכה בשבע ידיים רצופות, כאשר הזוג השני לא זכה באף יד באמצע, הניצחון מוכפל כדלקמן:

  • אם קובע ההוק הוא אחד מהזוג הזוכה, הניצחון נחשב לשתי נקודות, והניצחון נקרא קואט (תפיסה)
  • אם לא, הזוג זוכה בארבע נקודות. ניצחון כזה נקרא דוֹמְבֱּה

אסטרטגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק זה הוא עתיר אסטרטגיות, למרות הפשטות של החוקים.

  • כאשר רואים שבן הזוג לוקח את היד כדאי לשים קלף קטן כי היד ממילא שלכם.
  • נהוג שכשבן זוגך שם קלף זוכה בצורה שלו ולך אין את הצורה, אתה "עונה" לו עם הצורה בה היית מעוניין שימשיך כי יש לך שליטה בה.
  • אם בן הזוג התחיל משחק בצורה מסוימת אך ככל הנראה לא ייקח את היד, רצוי לשים את הקלף הכי חזק מאותה צורה שיש לך, גם אם זה כרוך בסיכון על מנת למשוך את הקלף הכי חזק של היריב אחריך.(יד שלישית הכי חזק)
  • מקובל מאוד לזכור ולספור את הקלפים והצורות שיצאו מהמשחק ובעיקר את מספר הוקים (קלף הצורה השולטת) על מנת שתוכל לשאר כמה עוד נותרו במשחק ותעל את הקלפים שלך בהתאם.
  • לבני המלוכה יש שמות בפרסית: טאק- אס, שאה- מלך, דאמה/ביבי- גבירה/מלכה, סרווז- חייל, בנוסף לסדרת הקלפים החזקים (טאק, שאה, ביבי, סרבז) נהוג לקורא שארה (מלשון שרים). בהשאלה, הקלף החזק ביותר שנשאר בצורה מסוימת נקרא "טאקי-פיק/חשט/דל/שבד" (עלה/יהלום/לב/תלתן בהתאמה) גם אם הוא לא האס.